דקה אחרי מתן תורה. מתוך החיבוק של השם, קרוב כל כך לכל השמים הפתוחים והים שנבקע והניסים המדהימים, היד הגדולה ואצבע האלוקים, מגיע עם ישראל למצב הכי בלתי נתפס. לחטא הכי נורא שקרה לנו בתולדותינו. לעבודה זרה: "וַיַּרְא הָעָם כִּי בשֵׁשׁ משֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוֹּ... וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות לב, א-ג).
אומר רבי נתן: "היאמן כי יספר?! שאחרי שזכו ישראל לקבל את התורה באותות נוראות כאלו, וכלם זכו לרוח הקדש... אחרי כל המופתים נוראים שראו בעיניהם במצרים, וקריעת ים סוף ומלחמת עמלק, ומתן תורה, באותות ומופתים נוראים כאלה... ואחרי כל זה יעשו מעשה כזה לעשות להם עגל לאלק?!
אבל מכל זה יכול כל אדם להבין עד היכן כח הבחירה של האדם. וכמה וכמה מתגבר הבעל דבר על האדם בכל יום" (ליקו"ה, ברכת הריח, ד, לג).
איזה דבר מדהים זה. אלו מילים מתוקות.
לכאורה, מה יש כאן להגיד מלבד המילים הכי מזועזעות ומוכיחות, בנוסח: השתגעתם לגמרי? לא נשאר לכם מה לעשות, רק לקפוץ מסביב לאיזה עגל ולדמיין שהוא אלוקים? אתם סניליים לגמרי? שכחתם את הקול שנשמע כאן, במקום הזה, "אנוכי השם אלוקיך", עד שפרחה נשמתכם מרוב קדושה? שכחתם שהתחייבתם לעשות ולשמוע? כל כך אתם קטנים ורעים?!
אבל רבי נתן, כשהוא מדבר על החטא הלא ייאמן הזה, אינו אומר: 'ומכל זה יכול כל אדם להבין שהוא אפס אפסים, שפל ונבזה וחסר כל סיכוי'. גם לא: 'ומכל זה אין אלא להסיק, שזו הייתה טעות לבחור בעם ישראל, בהיותו כפוי טובה ושקרן וטיפש'. רק: "מכל זה יכול כל אדם להבין עד היכן כח הבחירה של האדם. וכמה וכמה מתגבר הבעל דבר על האדם בכל יום".
מדהים, מה שהצדיקים יודעים ואנחנו כל הזמן שוכחים. זה לא אנחנו הרעים! זה לא אנחנו חסרי הסיכוי מרוב נפילות! זה כוח בעולם. יש כוח בעולם שקוראים לו יצר הרע, שמתגבר על האדם בכל יום להכניעו. והיצר הרע הזה נברא בשביל הבחירה.
"כי ה' יתברך ברא הכל בשביל הבחירה, כי הכל נברא בשביל האדם... ועקר היחוס והמעלה של האדם אשר בשבילו כל הרעש הזה... שהאדם הוא בעל בחירה, שעל ידי זה דיקא עבודתו חשובה מאד מאד... על כן יש כח להבעל דבר להתגבר בכל פעם מחדש בכמה מיני בלבולים והסתות חדשות, עד שהיה לו כח להתגבר על ישראל אחר מתן תורה שיעשו מעשה העגל" (שם).
יש בעולם כוח בחירה. השם ברא אותו, ולמענו הוא ברא את כל העולם.
וכוח הבחירה משמעו – הסתרה. אם לא הייתה הסתרה, לא הייתה לנו בחירה. אם הכול היה ברור וגלוי וידוע, אם היינו רואים את השם לנגדנו תמיד, אם היינו חווים בכל רגע ורגע את החיבוק שלו, אם היינו תופסים על כל שעל ושעל את הדיוק של החיים שלנו וההשגחה הפרטית והמתנות שבדרך למרות כל הכאבים והקשיים והאכזבות, אם הדעת לא הייתה מסתלקת מאיתנו כל יום מחדש – לא היה לנו ניסיון ולא הייתה בחירה.
כשעם ישראל חטאו בחטא העגל, הם לא ראו אורות וברקים, ענן על ההר וקול שופר הולך וחזק. הם ראו חושך, תוהו ובוהו, יראה ורעד, אימה וחרדת נטישה, מדבר ענק ויבש, שמאיים לבלוע אל קרביו עדר בלי מנהיג. עוד מעט ייגמרו המים ויפסיק המן לרדת! בטוח! כי משה נעלם! עוד מעט גם הם בעצמם יהיו מיותרים, כי מה הם שווים בלי משה?! עוד מעט הכול יתפרק ולא יישאר מהם כלום!
אם עם ישראל היו נשארים באורות של מתן תורה, לא היה להם שום ניסיון. אבל כל עוד אתה אדם ולא מלאך, לבעל דבר יש כוח להסתיר ממך את האמת, אפילו דקה אחרי מתן תורה!
אז מה זה בעצם אומר, שאי אפשר לבחור? אם הכול כל כך נסתר בשביל הבחירה, אז בעצם איזו בחירה יש לנו? כשהשטן הראה לעם ישראל את מיטתו של משה רבינו והסביר להם שמשה רבינו מת, הייתה להם בחירה לראות עכשיו מתן תורה, אורות ודבקות?
לא. בחושך אין בחירה להיות באורות.
בחושך, הבחירה היא להאמין. הבחירה שלנו אינה להיות גדולים כשאנחנו מעוכים; אלא להאמין גם כשמחכים. בלי לראות. בלי לחוות. בלי להרגיש. רק להאמין. להאמין, שמשה חי וקיים גם אם הוא בושש מלהגיע. שלמרות שחושך עדיין טוב. שעדיין יש כאן את השם. שעדיין יש כאן אותי, ואני נצחי, כי אני חלק אלוק ממעל, וכל דבר שאני עושה – משמעותי וקריטי לעולם כולו.
נכון שהבחירה היא בכל רגע, בכל מעשה, בכל דיבור ובכל מחשבה. אבל המלחמה שתעזור לי 'ללכת על כל הקופה' היא הבחירה בין ייאוש לאמונה.
שם עיקר המאבק שלנו, והוא תוקף אותנו בכל החזיתות. האם אני בוחר להאמין שאפשר לרפא, לחלוטין, את הזוגיות שלי, או שאני בוחר להתייאש בזירה הזאת? האם אני בוחר להאמין שאני, אני בעצמי ולא אחר, יכול להתגבר על התקפי הזעם שמלווים אותי כבר חצי יובל, או שאני מפיל את כל האחריות על ההורים התוקפניים שפגעו בי במשך כל שנות ילדותי? האם אני בוחר להאמין ולהמתין או משתכנע שזה מתבושש ומתייאש?
וברגע שאני מיישב את דעתי בנקודה הגרעינית הזאת של האמונה, אני מרוויח את כל הקופה.