"מאות של סטודנטים לאורך השנים מברכים אותנו. נכון, הם קיטרו לאורך שלוש שנים כי לא עשינו להם חיים קלים, אבל זה משום שרצינו שיצליחו"
אחת האמירות המוכרות שנשמעת שוב ושוב כבר שנים ארוכות במסדרונות האוניברסיטאות והמכללות, ולהבדיל גם בפנימיות של הישיבות, היא האמירה שבחורי ישיבות – גם אלה שלא למדו ליבה או התנסו בהרגלי הלמידה הסטנדרטיים שנרכשים החל מכיתה א' בבתי הספר של המגזר הכללי – הם בעלי יכולת למידה מסוג שונה, המאפשרת להם להשלים חומר, ללמוד ולהצליח גם באקדמיה.
האמירה הזו מחמיאה – ולא פחות מכך, היא מבוססת על נתונים מהשטח.
אחד המסלולים שמהווים את ההוכחה הניצחת לתאוריה הזו הוא מסלול חשבונאות וכלכלה במרכז האקדמי אונו.
"הציבור החרדי מתאים מאוד לשני תחומי הלימוד הללו, כיוון שבלימודי הגמרא הם מפתחים חשיבה מילולית ויצירתית שהתחומים האלה מצריכים", מצהיר פרופסור ירון זליכה, שהיה בעברו החשב הכללי במשרד האוצר וכיום ראש המסלול לחשבונאות בקמפוס אונו. "החשבונאים והכלכלנים נדרשים להבין את העומק של ההתנהלות העסקית, הבנה שדורשת חשיבה יצירתית ומילולית – בדיוק התכונות שתלמידי המגזר החרדי מביאים אתם. לכן הקמפוס החרדי שלנו בקרית אונו הוא שם נרדף למצוינות".
אבל יכולות הלמידה הללו לא עומדות לבדן.
לבוגרי מערכת החינוך החרדי שמורה עוד יכולת נדירה שמאפיינת את רובם ומשפיעה על היכולת להצליח באופן כללי, גם ביחס לנקודת הפתיחה הנמוכה יותר, ובייחוד בלימודי חשבונאות.
"התכונה השנייה שהתלמידים והתלמידות מהמגזר החרדי מגיעים אתה היא חריצות", ממשיך פרופסור זליכה. "לימודי חשבונאות הם לא לימודי דשא שמספיק מדי פעם להיכנס לשיעור. המקצוע הזה מחייב השקעה מאסיבית בלימודים. התלמיד אולי יכעס עלינו 3 שנים, אבל יברך אותנו אחר כך ב-30 שנות קריירה. מאות סטודנטים לאורך השנים מברכים אותנו. נכון, הם קיטרו לאורך שלוש שנים כי לא עשינו להם חיים קלים, אבל זה משום שרצינו שיצליחו".
ומה הן אותן שלושים שנות קריירה שבאופק?
מסלול החשבונאות הוא אפיק מרתק שפותח את התלמיד למגוון עולמות תוכן. בעצם מדובר במקצוע שמרחיב אופקים למגוון מסלולי יעד שונים ושדות התמחות מגוונים, ולא סוגר אופקים בהתמקצעות בתחום אחד. "במסלול חשבונאות, כלכלה וניהול מיסים אנחנו מציעים שני מסלולים", מסביר פרופסור זליכה. "השנה הראשונה משותפת. בסופה מתפצלים לשני מסלולים: הראשון הוא מסלול החשבונאות הקלאסי שבמסגרתו לומדים 3 שנים וחצי – שלוש שנים וסמסטר קיץ נוסף – ובוגריו ניגשים לשתי בחינות מועצה של מועצת רואי החשבון, עושים סטאז' ומקבלים את רישיון ראיית החשבון היוקרתי".
"ראיית חשבון כמו הנדסת תוכנה הם המקצועות היחידים במדינה, שנמצאים בעודף ביקוש אדיר של הבוגרים. על כל בוגר יש שתי משרות. למעשה בערך בודקים דופק ולוקחים אותך", מסביר פרופסור זליכה את המשכורות הגבוהות בענף. "יש כאלף וחמש מאות סטודנטים בשנה ויש ביקוש לשלושת אלפים לפחות. בשנים האחרונות נוצר פער גדול עוד יותר. בשנה הראשונה היה ביקוש לשלושת אלפים עובדים והיו רק אלף חמש מאות בוגרים כך שנוצר פער של אלף וחמש מאות משרות. תחזרו על זה חמש-שש-שבע שנים, נהיה חוסר של לפחות עשרת אלפים רואי חשבון בשוק. כתוצאה מכך השכר של רואי חשבון מאוד גבוה".
אם תשאלו כמה גבוה, פרופסור זליכה עובר לדבר במספרים: "השכר ביום הראשון לאחר הסטאז' הוא כבר כ-12,000 שקלים. זה השכר של העשירון השמיני של מקבלי השכר בישראל. די מהר תוך מספר שנים עולים ל-15, 20, ו-25 אלף שקלים בחודש".
את סיפור ההצלחה לא מספרים התלמידים הנוכחיים, גם לא אלה שיגיעו בעתיד, אלא אלה שכבר נמצאים בשוק, חולשים על נתח משרות שעשוי להיראות מפתיע לקורא שלא מכיר את השוק, וממש לא יושבים במשרדי רואי חשבון בלבד. "רוב הבוגרים והבוגרות הולכים להיות או רואי חשבון ושותפים במשרדים של רואי חשבון, או יועצים אסטרטגיים, יועצי מיסוי, סמנכ"לי כספים ומנכ"לים ואפילו יזמים.
למעשה ראיית חשבון הוא מקצוע ורסטילי מאוד, בניגוד למה שמקובל לחשוב", מפתיע פרופסור זליכה. "אם למדת משפטים – תהיה עורך דין, מי שלמד הנדסה – יהיה מהנדס, ואם למדת נדל"ן – תעסוק בנדל"ן. ברגע שלמדת אתה נעול בענף. לעומת זאת, ראיית חשבון היא מקצוע, לא ענף. אפשר להיות סמנכ"ל כספים בהייטק, אפשר להיות בנקאי, מנהל השקעות בשוק ההון, סמנכ"ל כספים בשוק התעשייה, בנדל"ן, במסחר, בקמעונאות – אתה לא נעול על שום דבר. זה כלי עוצמתי ביד ורישיון מאוד יוקרתי שכל הענפים במשק משוועים לו".
רבים נמנעים מלגשת למקצועות הכלכליים מחשש שיידרשו למתמטיקה ברמה גבוהה ולחישובים אינסופיים, ושוב נחלץ פרופסור זליכה להרגיע: "חשוב לדעת שבניגוד לאגדה האורבנית – לא חייבים ידע במתמטיקה. יותר מזה, ידע במתמטיקה הוא לא רלוונטי, צריך לכל היותר ידע על משוואה בנעלם אחד", הוא מבטיח.
למי שרוצה ללמוד כלכלה מבלי לעבור את מבחני ראיית החשבון, צפוי עתיד מזהיר לא פחות.
"המסלול השני הוא מסלול של שלוש שנים בלי סמסטר הקיץ הנוסף והוא מסלול של כלכלה וניהול כספים שבסיומו מקבלים הבוגרים ארבע תעודות יוקרתיות: תעודת התמחות בכלכלה וניהול כספים, תעודת מומחה במיסים, תעודת מומחה ברכש ותמחור, ותעודת חשב שכר",
"בשנה הראשונה הלימודים משותפים לחשבונאות ולכלכלה וניהול כספים, רק בסוף השנה הראשונה מתפצלים. חלק מהקורסים זהים ומאוחדים וחלק מהקורסים נפרדים. התכנית מכשירה את הבוגרים והבוגרות למגוון המקצועות השונים בתחום ניהול הכספים, ומתאימה למי שרוצה להיות חשב, גזבר, מנהל מחלקת רכש, מנהל משא ומתן, תקציבאי, חשב שכר, מנהל מחלקות שכר, אחראי מימון, בנקאי, פקיד אשראי בבנקים ועוד", הוא מונה את מספר המקצועות הרב ומפסיק רק כדי לא להטריח ברשימה ארוכה מדי. "מדובר בקשת רחבה מאד של מקצועות ותפקידים שיש להם ביקוש בכל ענפי המשק. יש תקציבאים בהייטק ובנדל"ן ובתעשייה. יש מחלקות שכר בכל החברות. יש אנשי משא ומתן ורכש גם במגזר העסקי וגם בציבורי".
הייחודיות של המגמה בקמפוס של אונו לא נמדדת בכמות החומר וגם לא בצורת ההעברה שלו, אלא במיקוד ובתכנים שבהם הושם דגש בבניית התכנית, או כפי שמפרט זאת פרופסור זליכה: "בניגוד לתוכניות רגילות בכלכלה שהן תכניות תאורטיות, ובהן לומדים מיקרו ומאקרו כלכלה למשל, תוכניות שמתאימות בעיקר למי שרוצה להתקדם באקדמיה בכלכלה – פה מדובר על כלכלה עסקית, תוכנית שמכשירה בוגרים לכלכלה שרלוונטית למקצועות השונים בחברות העסקיות, לא כלכלה תאורטית שמיועדת לאקדמיה. בקיצור, תוכנית שעוסקת בדיוק בפער בין התאוריה לפרקטיקה".
אז למי מתאימה התכנית?
הסיפא של דבריו של פרופסור זליכה מתכתב עם ראשיתם. "צריך להיות חרוצים, זה לא מקצוע לעצלנים. הלימודים קשים וכדי להצליח צריך להיות שאפתן. זה מקצוע שמייעד אותך לצמרת העסקית. אם אין לכם שאיפות כאלה ואם אתם עצלנים או עצלניות, כדאי לחפש מקצוע אחר. אני מבטיח לסטודנטים שאמנם יצטרכו להשקיע רבות שלוש שנים ועוד סמסטר קיץ, אבל אחר כך הם יברכו אותנו 30 שנה". ואולי במילים אחרות: התכונות הנדרשות להצלחה במסלול הזה, הן בדיוק התכונות שזיהה פרופסור זליכה בסטודנטים החרדים.