מידי יום יוצאים כעשרה שירים חדשים... כן כן... אלבום חדש מידי יום. מתוקף תפקידי, אני שומע את כולם ולא תמיד זו משימה פשוטה ונעימה, לא רק בגלל שלפעמים מדובר בשירים בינוניים ומטה, אלא גם בשל כמות המידע המוזיקלי החדשה שאפילו עבורי חובב מוזיקה נלהב במיוחד זה לעתים יותר מידי.
למגזין המלא >> הקליקו כאן <<
בתוך שטף ה"תקיעות" האלה, לפעמים מתפספסים גם שירים נהדרים במיוחד, שלא מקבלים מספיק את הכבוד הראוי להם. אחד מהם הוא "תשר"ת" של הזמר והיוצר יונתן שחר.
שחר, שהוציא לפני כמה שנים את אלבום הבכורה המצוין שלו - "כל מה שאתה" ומאז הוציא כמה שירים חדשים, כתב והלחין את השיר החדש בעצמו, כשלעיבוד וההפקה המוזיקלית הוא חבר ללוי יצחק מאורר. השילוב של המילים והמנגינה נפלא וגם שירתו של שחר עולה רמה ומביעה בצורה מדויקת יותר את המילים כשהפזמון הוא התפרצות מוזיקלית מרגשת ומלאת תפילה שלקחה אותי בתחושה מיד לרגעי התקיעה בבית הכנסת.
חדי האוזן ישמעו ברקע את החזן דוד אמיר, ששר יחד עם שחר את המילים "כי אתה שומע קול שופר ומאזין תרועה" ומכניס את המאזין עוד יותר אל בית הכנסת.
אם עוד לא שמעתם, לכו להכין את עצמכם עם השיר הזה לקראת ראש השנה:
This browser does not support the video element.
•
שיר מעולה נוסף שיצא בימים אלו הוא הדואט הנפלא של הזמר והיוצר יוני גנוט ובנו בכורו לביא בו הוא מארח שוב את הזמר אריק סיני בעל הקול העמוק והנוגע, כשכל הטוב הזה עטוף בהפקה מוזיקלית מעולה של מאור שושן המשובח.
גנוט יוצר ותיק, מראשוני ז'אנר המוזיקה היהודית המתחדשת ועוד יותר מהראשונים שעשו את זה מבלי להיות חוזרים בתשובה. הוא הוציא כבר כמה אלבומים מקוריים משלו והשיר החדש - "אולי ירחם" הוא מתוך אלבום חדש שיצא בקרוב.
מדובר בפיוט הסליחות הנודע של רבנו שמואל הכהן ממגנצא שזוכה ללחן חדש ומרגש של גנוט, גם פה הפזמון גורם למאזין אם יש לו ולו קמצוץ של נשמה להתנועע בתפילה ולחוש את עצמת המילים.
This browser does not support the video element.
•
המוזיקה החסידית אף פעם לא התהדרה בהכרח בעודף טקסטים... פעמים רבות להיטי ענק כללו שלושה מילים בלבד. היום, בעידן של יצירה וכתיבה ועולם בו יש ישי ריבו וחבריו, שירים כאלה כנראה לא היו יוצאים. השבוע יצא שיר חדש של אמן ויוצר צעיר בשם איצי אקרמן שכולל עומס טקסטואלי כבד במיוחד המתבטא באורך בלתי נתפס של שני מילים - "למה נגרע".
השיר נפתח נהדר עם קטע דיבור יפיפה של אקרמן שמסביר את העומד מאחורי רעיון השיר ונושא ההזדמנות השנייה שאנו מבקשים מהשם ועם עיבוד אקוסטי קומזיצי שהזכיר לי ולא לשווא את נפתלי קמפה, כשגם פה עומדים מאחורי העיבוד הצמד אלי קליין ואיצי ברי. קולו של אקרמן נהדר והאינטונציה שלו נהדרת ואני בטוח שהקומזיצים שלו נהדרים כי הוא באמת נשמע נהדר, אבל כשאני מתייחס לשיר החדש זה מתחיל בזה וכאן זה מסתיים.
אחרי 48 שניות השיר הופך לרצף בלתי נסבל של צמד המילים "לומו ניגורא", הלוך ושוב, עשרות פעמים מבלי הפוגה של טקסט אחר שהיה מעט מאוורר למאזין את האוזן. היתרון הכי גדול של השיר שגם בגיל 80, כשאקרמן יתחיל לשכוח את מילות שיריו, כמו רבים מהאמנים בגיל זה, הוא לא יצטרך להיעזר בטלפרומפטר לשיר הספציפי...
אני יודע שתגידו שבחורי ישיבה אוהבים את זה ותשלפו איזה סרטון חשוך מאיזה קמפ בו שרים את השיר כמה מאות בחורים, זה עדיין לא הופך את השיר הזה לטוב וזה רק מצער אותי שבחורי הישיבה מוכנים לקבל רמה טקסטואלית כזו. אני מבין שמדובר באמן צעיר ולא מנוסה שלא בא לעשות פה גימיק ואני ממליץ לו לרתום את כשרון ההלחנה והביצוע שלו לשירים טובים יותר, פוטנציאל יש והרבה, הביצוע הפעם חסר (מילים) מאד.
This browser does not support the video element.
•
ואסיים את הטור בסינגל שהתפספס לחלוטין למרות היותו מצוין ממש - "עקבות בחול", שכתב והלחין המעבד והיוצר המצליח ערן קליין ומבצע הזמר והמוזיקאי אור שפייר.
השיר שנכתב לבר המצווה של בנו של קליין, הוא שיר פופ יפיפה שכתוב, מולחן, מעובד, מושר ומופק בצורה מצוינת בסגנונו של ישי ריבו. אנחנו אוהבים לבקר את הפופ ולהאשים אותו בשטחיות, במקרה הזה מכל בחינה מדובר בפופ אבל שווה.
קליין הוא יוצר מעולה ואהוב עליי מאד ושיתוף הפעולה הזה עם שפייר הפתיע אותי מאד וגרם לי להנאה רבה.
This browser does not support the video element.
ולפינת השירים שאהבתם השבוע:
במקום הראשון: מפתיעים בנצי שטיין וילד הפלא החדש והמתוק מוטי שיין עם הביצוע שלהם ל"ארשת שפתינו"
במקום השני: הזמר והיוצר שולי רנד עם הביצוע שלו לשיר "כאבי גדילה", מתוך המופע 'תשליך'
ובמקום השלישי והמכובד, טל ועקנין וגד אלבז עם הדואט החדש שלהם - "בת מלך"
- להערות הארות, ותקיעות שופר ניתן לפנות למייל: nl@kikar.co.il
הצגת כל התגובות