בוועדת החוקה נערך היום (שני) דיון בנושא סמכות הממשלה לקבוע את עמדת הממשלה, בדיון השתתפו שר המשפטים יריב לוין ושר המשפטים לשעבר בממשלת אולמרט - פרופ' דניאל פרידמן.
פרידמן טען בדיון לגבי העמדה של היועץ המשפטי: "הייתי מצפה שיינתן ביטוי לעניין שחוות הדעת של היועמ"ש מחייבת את כל הדרגים ברשות המבצעת אבל הממשלה ושריה חופשיים שלא לקבל את עמדתה וגם כאן הייתי שוקל אפשרות איך הדבר הזה נעשה- האם כל שר בפני עצמו מחליט אני לא רוצה וזהו, או שמא הוא צריך להתייעץ עם שר המשפטים לקבל גם את אישור ראש הממשלה. בסופו של דבר צריכה להיות עמדה אחידה גם אם היא לא עמדת היועמ"ש".
This browser does not support the video element.
פרופ' פרידמן הסביר את עמדתו עוד ואמר: "נכון שלממשלה ולשרים יהיה יועמ"ש שמבטא את עמדתם המשפטית. הרעיון שבימ"ש קבע שלרה"מ אין זכות לטעון בפני בימ"ש אלא אם הם מבקשים רשות מיועמ"ש זה דבר לא נכון והקביעה הזאת שלממשלה ולשריה שיש זכות ליעוץ משפטי שישמיע את דעתם האמתית ולא דעה אחרת של יועמ"ש זה דבר שצריך לבוא לביטוי".
"צריך להכיר", הוסיף פרופ' פרידמן, "בכך שיש לממשלה ולשריה זכות כשמוגשת עתירה נגדם. לא יכול להיות שיועמ"ש או פקיד בכיר ככל שיהיה יאמר לא אני לא מרשה לך, יש לי זכות לסתום את פיך זה דבר שגם חלק מהשופטים לא מקבלים".
מה קורה שליועמ"ש יש עמדה מנוגדת?
פרופ' פרידמן הציע לבחון מתן פטור מהאפשרות לייצוג יועמ"ש בעתירות במקרה של עמדות מנוגדות: "דרגי הביניים וכל הדרגים האחרים הכפופים צריכים לקבל את עמדת היועמ"ש רק צריך לבחון את האפשרות האם במקרים מסוימים יוכלו לקבל פטור מכך ו/או האם יוכלו לקבל פטור מהאפשרות שהיועמ"ש ייצג אותם כנגד רצונם. במקרה בו יש להם עמדה שונה, כשמוגשת עתירה נגדם".
לדברי פרידמן: "היועמ"ש רוצה לומר אין לכם זכות דיבור אני אבוא לבימ"ש ואומר שהעותר צודק ואני אומר שגם כאן יכולה להיות אפשרות שהם יפנו לשר הממונה שימצא דרך מבחינת הממשלה לתת את האישור לייצוג נפרד לפני בימ"ש כאשר שוב נקודת המוצא היא שלכאורה החלטת היועמ"ש או עמדתו בשאלות משפטיות, מחייבת את דרגי הביניים עד לדרג העליון של שרים, רוה"מ והממשלה כולה".
פרופ' שטרית: "בעבר תמכתי בשינויים"
השר לשעבר פרופ' שמעון שטרית אמר בדיון בוועדת החוקה: "בימים כתיקונם כשהתיקונים היו כל אחד בנפרד, תמכתי בהם והמשכתי לתמוך בהם בכתיבה המדעית. דווקא מנקודת המוצא של פתיחות להצעות של שינויים משמעותיים שתמכתי בהם בעבר, כיום, לאחר שלמדתי את ההצעה בעניין הייעוץ המשפטי וגם את ההצעות שהועלו בכללותן ע"י שר המשפטים לא אוכל לתמוך בהצעות הללו. הטעם לכך הוא שאנחנו לא בימים כתיקונם כפי שהיינו בהם. אנחנו היום במצב שבו המערכת הפוליטית נוקטת בדרך נחפזת, מוגזמת חובקת כל, באווירה של עימות ועוינות כלפי המערכת השופטת ומערכת המשפט בכלל והשאלה היא מה המבחן של שיפוט הצעות מהסוג הזה".
This browser does not support the video element.
לדברי פרופ' שטרית: "כל הצעה בנפרד ראויה לדיון מעמיד ומסודר אם היו מונחות אחת אחת הדרגתית ומסודר סביר להניח שהייתי יכול לקבל את חלקן עם תיקונים. אבל להניח סדרת הצעות בחבילה אחת בו זמנית ושכולן מכוונות לכיוון אחד להגדיל את כוח הממשלה, לצמצם את כוח בימ"ש ולצמצם את התפקיד השיפוטי ולצמצם את הכנפיים של המערכת השיפוטית בכלל, זה מעלה את החשש שאין כאן רק כוונה לתיקון אלא להחליש ולערער את מערכת האיזונים שהתקיימה בישראל עשורים רבים עד כה. הנהגת שינויים יסודיים שמטרתם להעניק שליטה כמעט מוחלטת של הממשלה על הרשות השופטת מעלים חשש לבעייתיות גדולה".
לעניין הייעוץ המשפטי אמר שטרית כי "הייעוץ המשפטי הוא חלק אינטגרלי של תפקיד הממסד המשפטי בכל מדינה. לדוגמה בחקירה בעקבות אירוע צבאי– אתה פוגש ראשון את האיש הממונה לתת עצות משפטיות. אם נחליש את מערכת הייעוץ המשפטי, נחליש את יכולת מערכת הביטחון. יש מספר מרכיבים- האם חוו"ד מחייבת, שאלת הייצוג ושאלת המינוי האישי. היום משרדי הממשלה מתואמים בשאלת הייצוג. מה יהיה אם יהיו מינויים אישיים ועניין הנוגע לכמה משרדים. אני לא ממליץ ללכת על המודל אבל אם הולכים יש לבדוק אותו היטב כך שלא יהיה כאוס שישפיע על היעילות והמשילות".