הכל החל לפני ארבע שנים. במוקד של עיריית נהריה התקבלה הודעה על תקלה במערכת השקיה הממוקמת על גבעה בכניסה לשכונת טרומפלדור בעיר. שני עובדי מחלקת הגינון של העירייה הגיעו למקום, והחלו לרדת במדרון תלול במטרה להגיע לברז הראשי, אך אחד מהם נפל ונפגע בכתף שמאל, והושבת בעקבות זאת למשך שלושה חודשים.
בשנת 2014 הוא תבע פיצוי מעיריית נהרייה, בטענה שכמעסיקה שלו היא אחראית לנזקיו. הגנן סיפר שגם היום הוא סובל מנכות אורתופדית המקשה עליו לתפקד בעבודתו ובחיי היום יום. הוא טען כי נאלץ לרדת עם ארגז כלים כבד דרך המדרון הלא מעובד של הגבעה כיוון שלא הייתה גישה אחרת אל הברז הראשי.
העירייה לא חלקה על עצם התרחשות התאונה, אך טענה כי לא הפרה כל חובת זהירות כלפי התובע. לטענתה, התובע ככל הנראה החליק משום שלא נזהר בדרך. היא הוסיפה כי מדובר בעובד מנוסה, שהכיר את מקום התאונה היטב והיה מודע לסיכונים המצויים בו. לכן, יש לייחס לו את מלוא האחריות לתאונה.
לא נפל "סתם"
אולם השופט מוחמד עלי קיבל במלואה את גרסת התובע, לפיה נפל ולא החליק "סתם", שנתמכה במסמכים רפואיים מזמן אמת ובעדותו של חברו לעבודה, שראה את התאונה במו עיניו.
"חובת הזהירות של המעסיק כלפי העובד ממשיכה לחול גם כאשר העובד מבצע את העבודה מחוץ למפעלו או לחצריו של המעסיק, וגם במקומות שאין למעסיק שליטה מלאה עליהם", כתב השופט תוך שהדגיש את חשיבותה של חובת המעסיקים לדאוג לבטיחות עובדיהם.
השופט קבע כי העובדה שהעירייה לא הנגישה את הדרך לברז הראשי, למרות מודעותה לכך שכדי להגיע אליו צריך לרדת במדרון תלול, מהווה הפרת חובה זו.
לפיכך, השופט קבע כי העירייה אחראית לקרות התאונה וכפועל יוצא גם לנזקיו של התובע. עם זאת, מכיוון שהוכח שהתובע אכן הכיר את המקום והסיכונים המצויים בו, השופט ייחס לו 20% מהאחריות לנזקיו שהוערכו ב-190,225 שקל.
לאחר ניכוי תגמולים שקיבל מביטוח לאומי (שהכיר במקרה כתאונת עבודה), נותר לעירייה לשלם לתובע 135,080 שקל, בתוספת הוצאות בית משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום הפיצוי.
- ב"כ התובע: עו"ד א' שחאדה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד מ' גושן
עורכי דין תאונות עבודה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד יוסף גבאי עוסק ב- דיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.