סולברג, שכאמור היה בדעת מיעוט, כתב בפסק הדין שלו: "סבורני, כי מוטב היה לוּ דחינו את העתירות כולן על הסף, בלי אומר ודברים, זולת קביעה קצרה, שלפיה – "אין בידינו סמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי-היסוד, שכן במשפטנו לא נמצא דבר חקיקה הניצב ממעל להם. מן הטעם הזה, דינן של העתירות להידחות".
אך בכל הקשור לטענות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, וחברי סיעתו כי חוק ביטול עילת הסבירות מבוסס על עמדת השופט סולברג, השופט מבהיר כי הדבר אינו נכון וכי לא היה תומך בחוק אם היה חבר בכנסת ישראל.
סולברג כתב בפסק הדין: "יוזמיו ביקשו להיתלות בין היתר גם בדברים שנאמרו על-ידי, ועל ההבחנה שהצעתי, בין הדרג הנבחר לדרגי הביצוע, עד שיש שכּינו אותו 'מתווה סולברג'. כשלעצמי, אילו הייתי מכהן כחבר בבית המחוקקים, לא הייתי מצרף את קולי לתמיכה בחוק-היסוד הנדון; חסרונותיו עולים על מעלותיו".
כאמור, תומכי הרפורמה טענו כי ביטול עילת הסבירות נשענת על עמדת השופט סולברג. כך לדוגמא התבטא ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ערב ההצבעה בכנסת: "עדכון עילת הסבירות לפי המתווה שקבע שופט בית המשפט העליון נעם סולברג היא לא קץ הדמוקרטיה, אלא תחזק את הדמוקרטיה. זו בטח לא סיבה לקרוא לסרבנות או לשיבוש חייהם של מיליוני אזרחים".