בית משפט העליון קבע, כי בתי המשפט בישראל מוסמכים לדון בתביעות של משתפי פעולה עם ישראל, גם אם הם אינם אזרחי ישראל. פסק הדין ניתן לאחרונה על בערעור שהגישה הרשות הפלסטינית נגד החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים לחייב את הרשות הפלסטינית (רש"פ) לפצות ב-13 מיליון שקל כסכום ראשוני בלבד כ-50 פלסטינים, שהגישו תביעה נגד הרש"פ על כך שבתחילת שנות ה-2000 ניהלה נגדם הרש"פ מצוד בחשד ששיתפו פעולה עם ישראל.
לפי פסק-הדין, מי שנחשדו על-ידי הרש"פ כסייענים של ישראל נכלאו בתנאים תת אנושיים ועונו עינויים קשים ביותר שהותירו בהם נכויות פיזיות ונפשיות קשות, וחלקם אף הוצאו להורג. הפיצוי נקבע על שלילת החירות בלבד ובהמשך ידון בית המשפט על הפיצוי המגיע לכל אחד ממשתתפי הפעולה באופן פרטני.
כאמור הרש"פ הגישה ערעור לבית המשפט העליון בשלל טענות. בין היתר טענה כי היא נהנית מחסינות של מדינה וכי הייתה לה סמכות לעצור סייענים שפגעו באינטרס הביטחוני הפלסטיני. את התובעים ייצגו עו"ד ברק קדם ועו"ד אריה ארבוס ממשרד ארבוס קדם צור.
בית משפט העליון אימץ את עמדת התובעים כי הרשות לא נהנית מחסינות של מדינה, וקבע כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעה, ודחה את טענת הרש"פ לפיה היתה לה סמכות לעצור את הסייענים על פי החוק הירדני החל באזור האוסר על בגידה במדינה.
בהקשר זה קבע בית-המשפט העליון, כי הסייענים שירתו את ביטחון ישראל, ודווקא בשל כך מעצרם וכליאתם היא פגיעה באינטרס הביטחוני של ישראל, מה שאין הרש"פ רשאית לעשות על פי ההסכמים בין הרש"פ לישראל.
עורכי הדין ברק קדם ואריה ארבוס המייצגים את התובעים כנגד הרשות הפלסטינית מסרו, כי "פסק דינו של בית המשפט העליון הוא צעד חשוב נוסף בדרך לעשיית צדק עם עשרות סייענים. זו הכרה בכך ששומר החומות הישראלי ורעהו הפלסטיני נלחמים כתף אל כתף בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה וקריאת עידוד לפלסטינים נוספים להקשיב לצו המצפון ולסייע לישראל למנוע טרור".