מפרקליטות המדינה נמסר כי היועץ המשפטי לממשלה השיב לפנייתם של מספר חברי כנסת בנושא המשא ומתן הקואליציוני המתנהל בימים אלה וסירב להתערב בנושא חוק החסינות.
על פי הפרקליטות, במסגרת המענה הזכיר היועץ המשפטי לממשלה, כי בפסיקת בג"ץ נקבע שהסכמים קואליציוניים הם יציר כפיהם של הכוחות הפוליטיים, ומידת ההתערבות השיפוטית בתוכנם מוגבלת למקרים קיצוניים ביותר. ואולם, כפי שקבע נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, התערבות שיפוטית כאמור הינה אפשרית "מקום שעלתה סכנה של פגיעה בטוהר המידות וטוהר השיקול השלטוני ... נוסף על כך ומעבר לכך, פסלנו הסכם קואליציוני כאשר גילינו בו תניות שדבק בהן פסול היורד לשורשו של עניין, הנושא סממני שחיתות או השחתה, בעיקר בתחומי הממון וטוהר המידות", כתב מנדלבליט.
עוד ציין היועץ, כי מובן כי ככל שקיימת כוונה להסדיר במסגרת ההסכמים הקואליציוניים נושאים משפטיים או משטריים בעלי רגישות חוקית או חוקתית, עמדת היועץ המשפטי לממשלה היא כי יש מקום לשקול את הדברים בתשומת לב רבה, תוך הותרת מקום להידברות בשיח ציבורי ופרלמנטרי מקיף.
בפרקליטות רמזו גם על עמדתם בנוגע למעמד בית המשפט, על פי הודעתם, "היועץ המשפטי לממשלה, במסגרת תפקידו, יידרש להיבטים המשפטיים והציבוריים של כל הצעת חוק שתונח בהקשר הזה, ולא יהסס לומר את דברו בקול רם וברור, אם ימצא כי יוזמה מסוימת פוגעת בזכויותיהם של אזרחי המדינה כתוצאה מהחלשת מערכות החוק והמשפט".
הם הצביעו על דבריו של מנדלבליט באירוע שהתקיים זה לא מכבר בנצרת, בקשר למערכות המשפט ואכיפת החוק:
"חשוב להבין כי הפגיעה בסמכויותיהן של מערכות אלו משמעותה היא פגיעה בכוחו המחייב של המשפט. 'לית דין ולית דיין'. המשמעות היא החלשת ההגנה על זכויותיהם של אזרחי המדינה, בדגש על האוכלוסיות החלשות. המשמעות היא החלשת היכולת למנוע ניצול לרעה של הכוח השלטוני. המשמעות היא החלשת ההגנה על נכסי הציבור.
מערכות החוק והמשפט של מדינת ישראל הן מפוארות, ובעלות יוקרה רבה – במדינה ומחוצה לה. במהלך שבעים שנות קיומנו, הן שמרו על אופייה של המדינה כיהודית ודמוקרטית. זאת, גם בזמנים של בניית הארץ, וכמובן בתקופות קשות של התמודדות עם אתגרים ביטחוניים ואחרים. עלינו להמשיך ולשמור על המערכות הללו."
יחד עם זאת, על פי הודעת פרקליטות המדינה, הבהיר היועץ המשפטי לממשלה את המובן מאליו כי הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מצוי בפרטי המשא ומתן הקואליציוני וכי הוא אינו מנחה את חברי הכנסת במסגרת כובעם הפוליטי, שעה שאינם מפעילים סמכויות שלטוניות כחלק מתפקידים ממשלתיים בהם הם נושאים.
אשר לטענה כי עצם הדיון במסגרת המשא ומתן הקואליציוני אודות סוגיות מסוימות עולה כדי עבירה פלילית צוין כי בנסיבות העניין, ולאחר בחינה ראשונית שקיים היועץ המשפטי לממשלה, בהיוועצות עם פרקליט המדינה, לא נמצא כי המידע הקיים מבסס תשתית עובדתית המצדיקה פתיחה בחקירה פלילית.