עם סיימו של חג הסוכות, הסוכה פורקה והסכך קופל וירד לחמסן, זהו עכשיו גשמי הברכה יכולים לרדת בחופשיות, ‘גשמי ברכה’ ‘גשמי נדבה’. אך ישנם גשמים שלא היינו רוצים שירדו, בכל מקרה לא שאנחנו בסביבה.
לא מדובר על המבול חלילה, עליו הבטחנו הבורא שלא ימטיר יותר על הארץ וסימנך ‘קשת בענן’, אך ישנם גשמים שבכוחם להעניק את משמעות המבול וגם הוא 'בזעיר אנפין'.
אחד מתופעות הגשם המאיימות על מדינות הם ‘גשמי המונסון’. אותם גשמים הם בעצם נחלי מים שניתכים ארצה בשף קצף. בדרך כלל המטאורולוגים מכנים אזור שבו יורד 'גשמי מונסון' הם מתכוונים לכך שגשם של עונה שלמה יורד על מקום אחד בפעם אחת, לא בחינם מקור המילה "מונסון" הוא בערבית "מַוְּסִם" (موسم) – היינו "עונה".
השימוש הראשוני להגדרת הגשם 'מונסון', היה בהודו שם דווקא הוא נתן ביטוי לרוחות חזקות עונתיות שנשבו במפרץ בנגל והים הערבי שבדרום-מזרח, רוחות פרצים הרסניות שהביאו עמם ממטרים כבדים באזור. כיום גשמי המונסון מתרחשים בעיקר באזורים של הודו ומדינות דרום-אסיה.
הגרום העיקרי לגשם עונתי בטווח זמן קצר הוא בעקבות הפרשי טמפרטורה בין הים ליבשה, האוזרים המיועדים מתאפיינים בלחץ גבוה המזרים אוויר קריר ויבש לאזורים הטרופיים, ולכן לרוב בעונת החורף היא עונה יבשה במקומות הללו.
כמו כל דבר בחיים (כמעט) גם כאן ישנם מחקרים מצביעים שסופות וגשמי המונסון יתגברו מחמת שינויי האקלים גדולים ותדירים בתדירותם שמגבירים את המונסונים לבוא.
כמות הגשמים שירדים בגשמי מונסון היא עצומה ויכולה להיבא עמה יותר מ-8,000 מילימטר גשם בשנה. יש מקומות שהגשמים כמעט הטביעו שליש כמו במדינת אפגניסטן אך 'המונסון' שבהודו יודע דווקא כמועיל לחקלאות ובפרט בוהודו ש-75% מהאוכלוסייה חקלאים ומכאן התמונות של תושבי הודו השמחים תחת ממטרי המונסון ומאמינים שעוד תשוב ותזרח השמש.