הרבנות הצבאית יזמה פרויקט מרגש: חזנים וקברנים פוקדים קברי חיילים שנפלו ואין מי שיאמר עליהם קדיש בימי האזכרה"
בימיה הראשונים של מלחמת חרבות ברזל, כשהרבנות הצבאית התמודדה עם שמונים לוויות ביום, נולד מיזם מיוחד המתמקד דווקא בחללים מהעבר. גדוד בל"ק (ביצוע לוויות קבע), האחראי על עריכת הלוויות והאזכרות לחללי צה"ל, החל לשלוח נציגים לקברי חללים המוגדרים "נצר אחרון" - לוחמים שאין להם קרובי משפחה שיאמרו קדיש לעילוי נשמתם.
באתר 'יזכור' של צה"ל רשומים כ-400 חללים כאלה, רבים מהם ניצולי שואה שעברו את זוועות המחנות, עלו לארץ, התגייסו ונפלו במערכות ישראל. מ', מפקד פלוגה בגדוד בל"ק ויוזם המיזם, מספר: "זו הברקה שירדה משמיים דווקא בתוך הטירוף של המלחמה הנוכחית. ראינו לנכון לזכור גם את אלו שלחמו כאן לפנינו ולא זכו שבני משפחה יפקדו את קברם."
הנציגים, חזנים או קברנים, מגיעים לקברים ביום האזכרה השנתי. לעיתים הם מצליחים לארגן מניין לאמירת קדיש, ובמקרים אחרים אומרים פרקי תהילים ותפילת אל מלא רחמים. לפני כל ביקור, הם לומדים לעומק את קורות חייו של החלל, באיזו מלחמה לחם וכיצד נפל.
אחד הסיפורים המרגשים במיוחד הוא של יששכר דוב פרידמן, ניצול אושוויץ שאיבד את כל משפחתו בשואה. במהלך המלחמה, הוא שרד את עבודות הכפייה במחנות שונים, ותמיד דאג לחלוק את מעט המזון שהשיג עם חבריו הרעבים. לאחר עלייתו ארצה, הצטרף לחסידות חב"ד והקדיש את זמנו הפנוי ללימוד תורה. במלחמת העצמאות התגייס לחטיבת "אלכסנדרוני", שם נודע באומץ ליבו ובמסירותו. פרידמן נפל בקרב בעיראק אל-מנשיה בדצמבר 1948, כשסירב לסגת מעמדותיו.
גדוד בל"ק ממשיך במשימתו החיונית לאורך כל המלחמה, מלווה משפחות שכולות ומקיים אזכרות בצורה מקצועית ורגישה. בימי השיא שלאחר השביעי באוקטובר, הגדוד ערך למעלה משמונים לוויות ביום. המיזם המיוחד הזה מבטיח שגם חללים ללא משפחה יזכו לזיכרון ולכבוד הראוי להם, כחלק בלתי נפרד ממורשת צה"ל וזיכרון הנופלים, במיוחד ביום הקדיש הכללי.