אין מישהו במדינה שלא נחשף לסרטונים הדרמטיים מתחילת השבוע. באותו יום, בהפרש של כמה שעות, תועדו לוחמים מיחידות מיוחדות במשטרה, פושטים על רכבים בכביש 1 ו-6, ועוצרים קבוצת שוהים בלתי חוקיים. בהמשך פרסמו המשטרה והשב"כ, כי בתוך הקבוצה שנתפסה בכביש 6, נתפס חשוד במעורבות בתכנון פעילות טרור.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
מקרה זה, הינו אחד מיני אלפים, ועשרות אלפים, של מקרי הברחה – רק בשנה האחרונה. רק בשבועיים האחרונים נעצרו מאות שב"חים; בבני ברק, בגבעתיים, במאה שערים ובתלפיות, ואפילו בנתב"ג, וכך גם בעשרות מקומות במרכז הארץ.
This browser does not support the video element.
This browser does not support the video element.
על פי נתוני המשטרה, במסגרת מבצע לאיתור שוהים בלתי חוקיים שנערך בשבוע האחרון של חודש אוגוסט, רק בגזרת ירושלים ועוטף ירושלים לבדה נעצרו 342 שוהים בלתי חוקיים ועוד 63 חשודים שסייעו להם.
בגזרות הצפון, מרכז, דרום, חוף ובתוואי התפר עם שטחי יהודה ושומרון נתפסו 122 שוהים בלתי חוקיים ועוד 14 חשודים שסייעו להם. מתחילת השנה נעצרו למעלה מ-18 אלף שוהים בלתי חוקיים ועוד כ-2,200 חשודים שהסיעו, הלינו והעסיקו אותם.
האיום הבטחוני
האיום הגדול ביותר בתופעת השב"חים הוא האיום הביטחוני. בשנה האחרונה, בוצעו מספר פיגועים על ידי שוהים בלתי חוקיים. ביניהם הפגיע ברעננה, בגן יבנה, בחולון, בצומת ניר צבי, והאחרון במטען רב עוצמה שהתפוצץ על מחבל מתאבד. בפיגוע נפצע עובר אורח באורח בינוני.
עם זאת, האיום הביטחוני אינו בהכרח מביצוע פיגוע בידי שוהה בלתי חוקי, אלא אף בסיוע לטרור ע"י השב"חים. השב"חים החודרים לישראל עושים כן לרוב לצורכי פרנסה. לפיכך, שהייתם בישראל מתוכננת לתקופות ארוכות (חודשים ו/או שנים), דבר המאפשר להם היכרות טובה עם שגרת החיים של האוכלוסייה הישראלית, ויכולת התמצאות טובה בשטח.
בנוסף, נוטים השב"חים לפתח את כישוריהם להיטמע בתוך האוכלוסייה הישראלית על ידי אימוץ סממנים חיצוניים כגון: לבוש, תספורת וכד', דבר המקל עליהם להתנהל בשטח ישראל באופן שאינו מעורר חשד.
המאפיינים הללו לצד אורח חייהם בישראל, הכולל ניסיון מתמיד להתחמק מכל מגע עם שלטונות החוק, הופכים את השב"חים ליעד אטרקטיבי לגיוס עבור ארגוני הטרור. כאשר הם מסייעים למפגעים באיסוף מידע לקראת פיגוע והשתתפות בתכנוננו תוך יכולת הצבעה על יעדים פוטנציאליים, על מתווה מועדף וכן על עיתוי מיטבי. בנוסף הם מסייעים בהחדרת מפגעים, קליטתם והובלתם למקום הפיגוע. זאת, נוכח היכרותם עם מערך הבידוק הישראלי, מודעותם לדרכים עוקפות של מחסומי צה"ל ולפרצות" בגדר, וכן קשריהם עם מבריחי גבול/וגדר ועם מסיעי שב"חים.
לצד האיום הבטחוני, השוהים הבלתי חוקיים הביאו את תופעת גניבת הרכבים לשיאים שליליים. כמעט בכל כל לילה הם גונבים מספר רכבים ברחבי הארץ. דבר המוסיף חששות ורק גורע מתחושת הביטחון, הרעועה גם כך.
האם הגדר יעילה
אחת הדרכים שבהם פעלה מדינת ישראל לגדוע את גל הפיגועים של ראשית שנות האלפיים היה בבניית גדר ההפרדה. הגדר נבנתה לאורך הקו הירוק במטרה למנוע חדירת מחבלים ומעבר בלתי חוקי של פלסטינים לתוך שטח ישראל. הגדר נבנתה בשנים 2006-2002, אך בנייתה לא הושלמה במלואה. כיום הגדר מתפרשת על פני כ-600 ק”מ, מקיבוץ טירת צבי בצפון ועד נחל חבר באזור ים המלח. הגדר עשויה ברובה מתיל ומצוידת בחיישני התרעה, ובחלק קטן מהשטח היא עשויה מבטון.
למרות הכל, הגדר בחלקה הגדול מלאה פרצות, כאשר בחלקן מדובר בפרצה גדולה כל כך שאפילו רכב יכול לעבור בו חופשי. במהלך השנים התפתחה תעשייה שלמה סביב הפרצות וההברחות; חניוני רכבים בסמוך לגדר, רכבי הסעות הממתינים למסתננים, ואפילו דוכני אוכל.
בנוסף, ישנו מספר נמוך של פלסטינים המנסים להסתנן דרך המעברים, באמצעות דופן כפולה ברכבים או במשאיות או ברכבים השונים. במאי האחרון נעצר אמבולנס ישראלי במחסום עופר שבכביש 443 כאשר בתוכו נתפסו שמונה פלשתיניים שוהים בלתי חוקיים. הנהג, ישראלי תושב ירושלים ועוזרו התחזו לאנשי רפואה, וטענו לכוחות מג"ב במחסום כי "הם בדרך לאירוע מציל חיים".
בין החודשים מרץ למאי בשנת 2022 נרצחו 11 בני אדם בשלושה פיגועים שביצעו מחבלים שהסתננו לישראל דרך פרצות בגדר קו התפר. בדו"ח שחיבר מבקר המדינה בסוף 2022 עולה כי נכון לסוף שנת 2021 קרוב למחצית מאורך גדר קו התפר הייתה לא כשירה או בכשירות חלקית לפי מדדי אוגדת יהודה ושומרון, דהיינו במצב המאפשר הסתננות ללא התרעה.
מנתוני פיקוד מרכז ושב"כ עלה כי נכון לסוף מרץ 2022 הסתננו דרך הפרצות במכשול קו התפר אלפי פלסטינים כשוהים בלתי חוקיים מדי יום, הן באופן רגלי והן באמצעות כלי רכב. ממסמכי הפיקוד עלה כי גדוד האיסוף הקרבי ביהודה ושומרון זיהה בשנים 2020 ו-2021 כ-918 אלף וכ-1.4 מיליון (בהתאמה) כניסות של שוהים בלתי חוקיים לישראל, דרך הפרצות במכשול קו התפר בגזרות החטיבות המרחביות אפרים ומנשה.
This browser does not support the video element.
צה"ל עיבה בשנה האחרונה את היקף הכוחות במרחב קו התפר בדגש על אזור החטיבה מרחבית אפרים, ומנשה כדי לבלום את המגמות השליליות תוך חיזוק הגדר ומרכיבי ההגנה השונים. עם זאת, מטבע הדברים, הקשב הוא מוגבל והיקף הכוחות שמאבטחים את קו התפר נמוך בהרבה מגזרות אחרות.
מאמצי בלימה
מיד לאחר 7 באוקטובר, החליט הדרג המדיני להטיל עוצר מלא על שטחי יהודה ושומרון ולמנוע מפלסטינים לעבוד בישראל. מכסה מצומצמת של כ-8,000 אושרה, ובה נכללו עובדים שמוגדרים חיוניים למשק הישראלי. לצידם, ביו"ש עובדים יותר מעשרת אלפים פלסטינים, כל אחד מהם באישור כפול של מערכת הביטחון והמועצות ביהודה ושומרון. כבר אז התריעו גורמי הביטחון כי הלחץ על הרחוב הפלסטיני ומצוקה הכלכלית שתתגבר תוביל לעלייה חדה בהיקף השוהים הבלתי חוקיים שיעברו לישראל לחפש אחר עבודה.
ביולי האחרון דיווח העיתונאי יוסי יהושע ב-ynet כי בפיקוד המרכז של צה"ל ובשב"כ זיהו לאחרונה כניסה של כ-40 אלף שב"חים לישראל דרך פרצות בגדר. רובם ככולם מבקשי עבודה, שמסתננים כדי להתפרנס לאחר שישראל עצרה את כניסתם ב-7 באוקטובר. עוצמת התופעה וההיקפים שלה מטרידים את גורמי הביטחון, שכן אלו המספרים שנראו לפני סגירת קו התפר בשנה שעברה, אחרי גל טרור שיצא דרך אותן פרצות בגדר. לדברי גורמים בצה"ל, אם אלה ההיקפים, כבר עדיף שייכנסו דרך המעברים בצורה מבוקרת ותחת פיקוח ביטחוני ישראלי.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
עם זאת, מספרים גדולים שכאלו מצביעים על 2 סיבות אפשריות: או שמדובר בכישלון ענק של מערכת הביטחון, סטייל בוקר ה7 באוקטובר. או שמדובר בעצימת עיניים מכוונת, כאשר האינטרס הוא ברור – לאפשר לכמה שיותר פלסטינים להשתכר, מתוך מחשבה שזה מה שימנע מהם להגיע לפעולות טרור מחמת רעב וכדו', (טענה שעד כה לא הוכחה באופן ודאי), לצד תפילה שלא יגרום לתוצאות קשות בשטח ישראל.