בעקבות פרוץ מגפת הקורונה בישראל במרץ 2020 נקטה הממשלה צעדים לצמצום התחלואה והתמותה, ובראשם - הטלת הגבלות על תנועה והתקהלות במדינה וסגירת השמיים לתיירים זרים. הגבלות אלו פגעו קשות בתעשיית התיירות בשלב מוקדם יחסית של המגפה, ומרף של כ-4.5 מיליון תיירים שנכנסו לישראל בשנת 2019 ירד מספרם לשפל חסר תקדים של כ-832,000 תיירים בשנת 2020. הכנסות המשק הישראלי מתיירות בשנת 2021 הייתה כ-14 מיליארד ש"ח, לעומת ההכנסות טרום משבר הקורונה בשנת 2019 שעמדו על כ-43 מיליארד ש"ח.
המבקר בחן בדוח מיוחד שפורסם היום (שלישי), את הסיוע הייחודי לתעשיית התיירות בשני בכל הנוגע להיערכות המשרד לאירועי חירום בעת שגרה, ובמיוחד בהיבטים הנוגעים לריכוז מידע הנחוץ להפעלת הסיוע בעת חירום ולהגדרת מושאי הסיוע. כמו כן, בחן המבקר היבטים שונים הנוגעים לסיוע הייחודי שניתן בשנים 2021 ו-2022 לתעשיית התיירות ולאופן מימושו.
הביקורת הצביעה על פערים בפעילותו של משרד התיירות בעת שגרה בתחום איסוף המידע הנוגע לתעשיית התיירות ועדכונו העיתי, היערכות המשרד למצבי חירום והתייחסות המשרד רק לחלק מהענפים בתיירות. פערים אלה פגעו במועילות וביעילות הסיוע לתעשיית התיירות במשבר הקורונה משום שהם הגבילו את יכולת המשרד לאמוד את הנזקים שנגרמו לענפים שונים המרכיבים את תעשיית התיירות ולהעריך את היקף הסיוע וסוג הסיוע שנדרשו כדי להתמודד עם המשבר.
באוגוסט ובאוקטובר 2020 החליטה הממשלה להעניק סיוע ייחודי לבתי המלון בסך כולל של עד 300 מיליון ש"ח. בדצמבר 2021 החליטה הממשלה להרחיב את הסיוע הייחודי ב-150 מיליון ש"ח נוספים. תכלית החלטות הממשלה הייתה למנוע סגירה של בתי מלון כתוצאה ממשבר הקורונה.
אומנם הקריטריון לקבלת סיוע ייחודי מושפע משינויים במחזור הפעילות, אולם לנוכח היקף הרווחים או ההפסדים השנתיים, שיעורם ממחזור הפעילות, יחסי הנזילות שנבדקו והיקף יתרת הרווחים הצבורים, ועל רקע תכלית הסיוע הייחודי לבתי המלון: מניעת סגירתם של בתי מלון בארץ, עולה בדיעבד ספק בדבר נחיצות הסיוע הייחודי שהעניקה המדינה באמצעות מענק מוחלט שאינו תלוי בהתפתחויות עתידיות לשלוש הרשתות ושהסתכם בכ-60 מיליון ש"ח.
העובדה כי ברשתות מלונות א' ו-ב' נרשם רווח נקי בשנת 2021 וברשת מלונות ג' נרשמו בשנה זו רווח תפעולי לא כולל עלויות מימון (כ-207.8 מיליוני ש"ח) לצד הפסד לצורכי מס נמוך יחסית (כ-7.7 מיליוני ש"ח) ביחס למחזור הפעילות שלה שהיה כ-1.3 מיליארד ש"ח (כלומר שיעור הפסד של כ-0.6%), אף שהמדינה העבירה את תשלומי הסיוע הייחודי בעיכוב של ארבעה עד שבעה חודשים לאחר סוף התקופות שלהן יועד הסיוע, מחזקת ספק זה.
מממצאי הביקורת עולה כי בשנת 2021 חלה התאוששות כלכלית בנתונים הכספיים של שלוש מהרשתות הגדולות של בתי המלון בישראל, ומהרבעון השני של 2021 חלה אף התאוששות משמעותית ברווחיהן בישראל. ברשת מלונות א' אף נרשם שיפור בשנת 2021 לעומת 2019, שהייתה שנת שיא בתעשיית התיירות טרום משבר הקורונה, במחזור הפעילות ובכל משתני ויחסי הרווחיות שלה שנבדקו ובחלק מיחסי הנזילות שנבדקו.
בשנת 2021 רשת מלונות א' דיווחה על רווח נקי (אחרי מס) של כ-252.2 מיליון ש"ח (לעומת הפסד של כ-24.5 מיליון ש"ח בשנת 2020), ושיעור רווח תפעולי מהפדיון (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) של כ-22% (לעומת הפסד בשיעור של כ-2.4% מהפדיון בשנת 2020);
רשת מלונות ב' דיווחה על רווח נקי של 17.8 מיליון ש"ח (לעומת הפסד של כ-129.2 מיליון ש"ח בשנת 2020), ואמנם ברשת זו נרשם שיעור הפסד תפעולי מהפדיון (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) של כ-2.2% אך זאת לעומת הפסד בשיעור של כ-12.3% מהפדיון בשנת 2020;
רשת מלונות ג' אומנם הפסידה בשנת 2021 וגם רשמה הפסד לצורכי מס בישראל של כ-7.7 מיליוני ש"ח (לעומת הפסד של כ-167.8 מיליון ש"ח בשנת 2020), אולם בגין פעילותה בישראל בשנה זו נרשמו הכנסות בסך של 1.3 מיליארד ש"ח, רווח תפעולי (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) של 207.8 מיליון ש"ח (לעומת הפסד תפעולי של כ-55.5 מיליון ש"ח בשנת 2020), ושיעור הרווח התפעולי שלה (ללא רווחי הון וללא הסיוע הייחודי לבתי המלון) מהפדיון היה כ-16.1% (לעומת הפסד בשיעור של כ-7.8% מהפדיון בשנת 2020), גבוה מזה של שנת 2019 שהיה כ-12.9%.
השיפור ברווחיות הרשתות מקורו בין היתר בגידול במספר הלינות של ישראלים בבתי מלון בארץ בשנת 2021 בהשוואה לשנת 2019, שנבע בין היתר בשל ההגבלות על יציאה מהארץ.
עוד נמצא כי יתרות הרווחים הצבורים של רשתות מלונות א', ב' ו-ג' היו בשנים 2020 -2021 כ-745.6 מיליון ש"ח וכ-999.9 מיליון ש"ח; כ-610.9 מיליוני ש"ח וכ-633.6 מיליון ש"ח; וכ-152.8 מיליון ש"ח וכ-91.5 מיליון ש"ח, בהתאמה.
לעומת זאת, כדי לסייע למורי הדרך במשבר הקורונה הקצתה המדינה בשנים 2020 עד 2022 סך כולל של כ-35 מיליון ש"ח להפעלת שלושה סבבי סיורים מודרכים ללא תשלום לקהל הרחב. את הסיורים הפעילה רט"ג באתריה ובכמה ערים ברחבי הארץ.
היקף הסיוע האפקטיבי הכולל בסבב הסיורים השני (כ-6.2 מיליון ש"ח), סכום הסיוע החודשי הממוצע ששולם לכל מורה דרך (כ-300 ש"ח כולל מע"ם) ושיעור מורי הדרך שהשתתפו בסבב סיורים זה (כ-16%) מעלים ספק בנוגע להשגת מטרת הסיוע של סבב סיורים זה, יעילותו ומועילותו.
בהינתן שהכספים שמדינת ישראל יכולה לייעד לסיוע הם לעולם מוגבלים ושמדובר בסיוע ייחודי המחייב רף הצדקה גבוה לעומת הסיוע הכלל-משקי, המבקר אנגלמן ממליץ כי תונח בשלב גיבוש הסיוע תשתית שתגדיל את הסיכוי שהסיוע יינתן בצורה יעילה ומועילה ושתוכל להגשים את תכליתו הן מבחינת מהירות חלוקתו והן מבחינת זהות הגופים שיקבלו סיוע.
יישום ההמלצות על ידי משרד התיירות ויתר הגורמים הרלוונטיים יסייע בידם להשתמש במשבר כהזדמנות ולהשיג שתי מטרות משמעותיות: האחת, להגדיל את מוכנותה ויכולתה של תעשיית התיירות בארץ להתמודד עם מצבי חירום בעתיד ובתוך כך לוודא שכספי סיוע יוענקו לענפים הזקוקים לכך לשם הישרדות כלכלית, והשנייה, למקסם את תרומתה של תעשיית התיירות למשק הישראלי.
המבקר התייחס בדו"ח המיוחד גם לנושא רעידות האדמה וחוסר המוכנות הישראלית אליהם. "התזכורת שקיבלנו מרעידת האדמה בטורקיה צריכה להרעיד את אמות הספים של הממשלה. הנתון לפיו משרד הבינוי והשיכון לא השלים חיזוקם של 93% מהמבנים הטעונים חיזוק מיידי בערי הפריפריה וש- 70% מבתי הספר המיועדים לחיזוק לא חוזקו - צריכים להדיר שינה מראש הממשלה ומשרי הממשלה".
אנגלמן התייחס גם לפיתוח חיסון נגד קורונה במכון הביולוגי, פיתוח שנכשל, "המכון הביולוגי הציג מצג שווא של התקדמות ועלויות כאשר המציאות הייתה שונה לחלוטין. גם אם ניתן לקבל זאת בתקופה הראשונית של מצב החירום אסור להסכים להתנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין בתקופה לאחר מכן".
המבקר התייחס גם לנושא בתי החולים בפריפרייה ואמר: "לא יעלה על הדעת שילד באשקלון יופלה לרעה. העדר רופאים מומחים לילדים בפריפריה בבתי החולים ובקהילה מונע טיפול ראוי ושוויוני בילדים אלו".