מושבי הכנס התמקדו בתכנון מדיניות העונה על הצרכים העולים מתהליכים אלו בתחום הדיור, הבריאות, החינוך והרווחה. בכנס גם הוצגו מגמות שונות בחברה החרדית העולות משנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם בשבוע שעבר.
בפתח הכנס, אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, כי:"עתיד החברה הישראלית תלוי באופן בו נתמודד עם האתגר האדיר של הקהילה החרדית המשתנה. אנו רואים מדי שנה עלייה חיובית בתפיסת האזרחות של החרדים, עם רוב גדל והולך של חרדים הגאים בישראליותם. זו מגמה משמעותית של הזדהות עם המדינה ועם הישראליות. מנגד, החרדים הם הקבוצה הרחוקה ביותר מבחינת ערכים דמוקרטיים. המטרה שלנו היא להתמודד עם האתגר וליצור ממנו הזדמנות שתניע אותנו קדימה".
פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה הוסיף, כי:"בשנתון החברה החרדית לשנת 2018 של המכון הישראלי לדמוקרטיה, ישנן עליות וירידות גדולות בפרמטרים המרכזיים– כמה אנשים בוחרים להישאר ב"כולל", כמה נרשמים לאקדמיה וכמה פונים לצבא. המגמה המשמעותית הזו מדגישה עד כמה נכון לטפל באתגר הזה מבחינה אסטרטגית באמצעות מדיניות ציבורית".
ד"ר גלעד מלאך, המכון הישראלי לדמוקרטיה הדגיש: "מגמת ההגירה לפריפריה בקרב החרדים מדאיגה. החרדים השכילו להיות במרכז הן בישראל והן בעולם - הם גרים בניו יורק, בלונדון ובבריסל. גם הערים החרדיות נמצאות ברובן במרכז. ההליכה לפריפריה עשויה לגרור עמה השלכות קשות מאוד".
יעקב גוטרמן, ראש עיריית מודיעין עילית ציין: "הפריפריה החרדית נעלמה מזמן. המחירים בבית"ר עילית, במודיעין עילית ובאלעד יקרים יותר מבני ברק ומירושלים. חשוב גם לזכור שזה כמעט בלתי אפשרי לתפקד כעיר חרדית עם הכנסות כל כך מעטות".
רחלי איבנבוים, מייסדת התוכנית "מובילות למנהיגות תעסוקתיתומנהלת שותפה של הכנס ציינה: "המאבק על הנרטיב בין חברה שמרנית לחברה משתנה הוא משמעותי. רוב החברה החרדית הבינה שהיא הופכת לפתוחה יותר, ומצטרפת לישראליות".
אחד ממושב הכנס עסק בעיצוב מדיניות בריאות מותאמת לחרדים. בהקשר זה, אמרה ד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "נושא הבריאות עדיין לא מדובר מספיק בקרב החברה החרדית. יש להרים את הכפפה ולעבוד בצורה משולבת, להכניס את הידיים למשרדי הממשלה ולהתחיל לפעול בזה. דרושה פה פעילות משמעותית להצלת חיי אדם".
ד"ר אמה אברבוך, מרכזת צמצום פערים בבריאות במשרד הבריאות הוסיפה: "אנחנו מבצעים בחברה החרדית עבודה רבה על נושא ההנגשה התרבותית, והוא עדיין טעון לשיפור. בבתי החולים הגדולים קיימת בורות בכל הנוגע לטיפול בחרדים, וזה עוד לא נכלל בהכשרה של סטודנטים למקצועות הרפואה".
עוד נידונה בכנס השאלה כיצד נכון לפתח את החינוך החרדי.
בהקשר זה אמר מאיר שמעוני, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך: "הקמנו מחוז ארצי שתפקידו ללוות, להנחות ולייצר פלטפורמות פדגוגיות משמעותיות, כדי להפוך את החינוך החרדי לאיכותי יותר. כמו כן, אם לא נטפל בהיבט הרחב של שיעור העוני בחברה החרדית, הילדים יישארו מאחור ויגררו אחריהם השקעה גבוהה הרבה יותר. אם נייצר מעטפת חזקה ברמת הרווחה והבריאות, נוכל לאפשר למגזר החרדי לצמוח ולהשתלב בחברה הישראלית".
עו"ד יואב ללום, מייסד עמותת "נוער כהלכה" הוסיף: "החינוך החרדי הוא התחום היחיד שיש בו שוק חופשי בישראל, עד כדי כך שהוא חופשי מהחוק. משרד החינוך שואל את עצמו מה עליו לעשות מבחינת העסקנים, ולא לוקח בחשבון את החברה עצמה".