ג'בל ג'ומהור, אביו של הילד כרים שנחטף ביום שלישי האחרון לשטחי הרשות הפלסטינית והושב למשפחתו בסוף השבוע, מתאר היום (ראשון) את המתח הרב והסיוט הנוראי שעבר על בנו.
כזכור, בעת שהילד הלך עם בן דודו סמוך לביתו בקלנסווה, הוא נלקח בכוח לרכב שארב לו, ולאחר מכן הוא הועבר לשטחי הרשות הפלסטינית שם היה קיים חשש ממשי לחייו. רק לאחר התערבותו של המגשר חאג' כריים ג'רושי, ממשפחת ג'רושי המפורסמת, הוא הוחזר לחיק משפחתו שקיבלה אותו בחגיגה גדולה.
וכך תיאר האב הנרגש בראיון לאילה חסון ב-103FM: "כרים בסדר, יש לו ביטחון, אבל הוא לא מרגיש טוב. בשבי נתנו לו לאכול אבל הוא לא הסכים, אז איימו עליו בכל מיני צורות שאם לא יאכל או יבכה יהרגו אותו, והוא בכה כל הזמן".
איפה הוא היה, ליד רמאללה?
"כן. היו ארבעה חבר'ה שחטפו אותו"
והוא ראה את הפנים שלהם?
"כן, כן".
This browser does not support the video element.
תגיד, זה האדם שטוען שאתה חייב לו 4 מיליון או מיליון ש'?
"כן".
אז מה, מחוב כספי חוטפים ילד?
"זה לא עניין של כסף. הכסף הזה נגמר מזמן. הם חשבו שזה יהיה להם קל מאוד, ואני לא אהבתי את זה, אמרתי שאין לי כסף ושעל ילדים אני לא משלם".
אתה חייב לו כסף?
"לא חייב לו. אם הייתי חייב לו הייתי שותק ומשלם. אנשים יודעים טוב מאוד שאני לא חייב לו. הוא ניסה לשים אותי בלחץ כי ראה שהמצב שלי השתפר".
ולא פחדת להגיד לו שאתה לא משלם על הילד כסף?
"אני לא משלם. היה לי קשה מאוד אבל אתם עזרתם לי מאוד".
לא פחדת שיהרגו אותו?
"לא... יהרגו את הילד? יהרגו אותו".
מי זה האדם הזה שאומר שאתה חייב לו כסף?
"לא עכשיו, לא עכשיו. כל דבר בזמן".
הוא גם גר בקלנסואה?
"אני לא אמרתי... הכל בסדר. הכי חשוב זה הילד".
"כרים ג'רושי, המגשר מרמלה, היה איתי ולא ישן ארבעה לילות. לא אשכח לו את זה. תודה לכולם, תודה לכל מי שעזר לי ולילד", סיים ג'בל.
חאג' כרים ג'רושי מצידו, מי שמוכר במגזר הערבי בישראל כעורך סולחות ופותר סכסוכים מקצועי, תיאר כך לכלי התקשורת את השתלשלות הדברים הדרמטית: "קיבלתי שיחת טלפון מהמשטרה וביקשו שאעזור במציאת הילד. ראיתי את הסרטון של החטיפה וזה היה ממש נורא".
"אצלנו במגזר הערבי סכסוכים פותרים במשא ומתן בין הצדדים, בלי משטרה או בית משפט. לכן התחלנו לבדוק בעצמנו בכל מקום, והבנו שהילד כבר עבר לשטחי הרשות הפלסטינית. כבר ביום שאחרי החטיפה, נסעתי לרמאללה לבדוק עם האנשים".
"המתווכים ביקשו את החוב שהאבא חייב, ועניתי להם: 'קודם תחזירו את הילד, אחר כך נשב ונפתור את הבעיה של החוב'. בהמשך חידשתי את המגעים עם המתווכים. פעלתי מולם לבד ובשקט. לא דיווחתי כלום למשטרה או למשפחה".
"ביום שישי לפנות בוקר קיבלתי טלפון מגורם שלישי; אמרו לי 'תתקדם לתוך הרשות ותמתין לקריאה'. גם על הנסיעה הזאת לא סיפרתי למשטרה, החלטתי שרק כשהילד ביד שלי אני מדווח".
"חיכיתי להתפתחות, עד שקיבלתי שיחה ואמרו לי לאן להגיע. ראיתי את הילד לבד. ניגשתי אליו וחיבקתי אותו. אמרתי לו 'אני אחזיר אותך הביתה', הוא ענה לי 'אני רוצה את אמא, אני רוצה לאבא' וחיבקתי אותו".
"כל הזמן אומרים ג'רושי עבריינים. זה שטויות. יש לנו מאות משפחות עם ילדים וכולם אנשים טובים, עובדים ועוזרים למי שצריך", מדגיש חאג' כרים לסיום.