This browser does not support the video element.
הבוקר (רביעי) נכנסו מתיישבים וחיילים לתפילת שחרית המונית בבית הכנסת העתיק בעיירה סמוע שבהר חברון. בית הכנסת שימש קהילה יהודית גדולה לאחר בית שני נמצאו שרידי מנורות ותבליטים רבים של מנורת המקדש.
לאחר שנים בהם לא הייתה גישה אל בית הכנסת, נשמע הבוקר בבית הכנסת קול התפילה ושירת הלל עם כניסתם של כמאה חמישים מתפללים לתפילת ותיקין של חול המועד ולהדרכה על מבנה בית הכנסת והממצאים הייחודים שנמצאו בו.
את הכניסה ארגנה מועצה אזורית הר חברון לאחר שמקום לא התאפשרה כניסת יהודים משך כארבע שנים. בליל חנוכה ביקרה במקום קבוצה מצומצמת והבוקר בהובלת חטיבת יהודה התקיימה כניסה יהודים גדולה באור יום. מח"ט יהודה אל"מ איציק כהן שהוביל את הכניסה התכבד בעליית כהן בקריאת התורה. בין המשתתפים נכחו גם קצין ההגמ"ר בחטיבה סרן איתן דנא וראש מועצת הר חברון יוחאי דמרי.
בית הכנסת בסמוע או אשתמוע בשמו המקראי נשתמר מהתקופה שלאחר בית שני, אז התיישבו בהר חברון קהילות יהודית גדולות שעזבו את ירושלים לאחר החורבן. ד"ר דורון שר אבי ראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת הרצוג סיפר לקהל כי רוב המנורות שנמצאות במוזיאון ישראל מקורן בהר חברון. יהודי המקום בחרו את המנורה כסמל אותו חקקו במשקופי הבתים ובבתי הכנסת וממצאים רבים שנשתמרו עד היום מעידים על כך.
בחפירות הראשונות באתר נמצאו פסיפסים עם כתובות בעברית דומות לאלה שנמצאו בבית הכנסת הסמוך בסוסיא וכן חוליות מנורה ששוחזרה ונחשבת למנורה האיכותית ביותר שנמצאה בארץ וכיום היא מוצגת במוזיאון ישראל.
ראש המועצה יוחאי דמרי שנכח בתפילה אמר כי: "זכינו הבוקר להשתתף במעמד מרגש בתפילה ההמונית ובשירת ההלל אלפי שנים לאחר שיהודי העיירה נטשו אותה חזר להישמע בה קול התפילה וקול הרינה. המקום המיוחד ששורשיו נטועים עמוק עמוק בבית שני הוא שנותן תוקף למעשה ההתיישבות כיום באזור. מודה לרבים שבאו לתפילת חג חגיגית וכמובן לחטיבת יהודה למפקדים וללחומים היקרים על האפשרות והאבטחה".