חרף הסערה הציבורית סביב התבטאויות העבר של אל"מ הרב אייל קרים, מודיע היום (רביעי) הרמטכ"ל גדי איזנקוט כי החליט להותיר על כנו את מינוי קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי. את ההודעה פרסם הרמטכ"ל אחרי פגישה שקיים עם אל"מ קרים בעקבות פרסום דברים שאמר בעבר והתייחסו לסוגיות מעמד האישה וסירוב פקודה.
דובר צה"ל מסר, כי "אל"מ קרים הבהיר במהלך השיחה את כל הסוגיות שעלו בימים האחרונים וכן סוגיות נוספות, והבהיר מעל לכל ספק כי הוא וכל חיילי צה"ל כפופים באופן מלא לפקודות הצבא ולרוח צה"ל. הרב התחייב כי הוא באופן אישי והרבנות בראשותו יכבדו כל אדם באשר הוא אדם ללא הבדלי דת וגזע, וכי הוא רואה בצה"ל את צבא העם הקולט לתוכו את כל המתגייסים והמתגייסות באשר הם. הרמטכ"ל דן עם אל"מ קרים על תפקידי הרבנות הראשית והאופן שבו הוא רואה את הרבנות תחת פיקודו, והתרשם כי הרב רואה עמו עין בעין סוגיות אלו".
הרב קרים, נמסר, אמר בשיחה: "גם במרחק הזמן מהתבטאויות העבר של הרב קרים - אם חייל או חיילת נפגעו, אני מביע על כך צער עמוק".
כזכור, לאחר שהרמטכ"ל הודיע שלשום על מינויו הקרוב של הרב קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי במקום הרב רפי פרץ שמסיים את תפקידו, נחשפו עמדותיו של קרים ביחס לגיוס נשים לצה"ל ("אסור באופן מוחלט"), שירת נשים בטקסים צבאיים ("ראוי להביא זמר ולא זמרת") ועוד תשובות הלכתיות שכתב. אחת הסוגיות שאליהן הוא התייחס היא הסוגיה הרגישה של סירוב פקודה: "לפעמים ישנן שאלות הקשורות למוסר המלחמה המעוגנות בעולמה של הלכה, ופקודה המנוגדת להלכה – אין לקיימה", פסק הרב. "בוודאי שאסור למלא פקודה המורה לעבור עבירה או למנוע קיום מצווה שהיא חובה. כמו שיש כוננות מבצעית, יש כוננות של קיום מצוות".
לפני 13 שנה הוא נשאל כיצד יש לנהוג במחבל פצוע. "מחבלים מתאבדים שנפצעו יש להרוג", פסק הרב. במקרה אחר קבע כי "אין לנהוג במחבלים כבני אדם, שהרי הם 'חיות', ופועל לגביהם הכלל 'כל המרחם על אכזרים – סופו להתאכזר על רחמנים'".
הוא אף התייחס לסוגיית הנשים בכלל ובצה”ל בפרט. באחד המקרים הוא נשאל מדוע מבחינת התורה אסור לנשים להעיד במשפט והשיב כי זו אכן הפליה, אך "הפליה של האישה לטובה, מכיוון שאופייה הסנטימנטלי אינו מאפשר לה לעמוד בחקירות שתי וערב של בתי המשפט".
עוד קודם לפגישת הסיכום היום עם הרמטכ"ל, הרב קרים זומן לשיחה אישית עם ראש אכ"א, ובסיומה פרסם התנצלות והבהרה, כשגם צה"ל מצידו פרסם הבהרה כי תשובות העבר של הרב קרים נאמרו כתגובה לשאלה פרשנית, ולא לשאלה מעשית.