מכובדי שר החינוך, הרב שי פירון.
שלום רב.
הנדון: נאומך הראשון כשר חינוך.
בראשית דבריי, ברצוני לברך אותך לרגל בחירתך לתפקידך החדש. יהי-רצון שתזכה מתוקף מעמדך להחדיר בילדי ישראל קצת יותר ערכים לתורה ולמורשת ישראל, קצת יותר למידה אודות כבוד הזולת, ומהו ערך לחיי אדם.
היום נכנסת לתפקידך החדש, וכמו בכל משרדי הממשלה כך גם במשרד החינוך התבצע טקס של החלפת סמכויות. מעיין "ובא השמש וזרח השמש". יותר מכל ציפתי לשמוע את נאומך הראשון כשר חינוך, ואם מורה הוא קודש לפי דבריך, אז מסתמא שר החינוך הוא קודש הקודשים, וכשקודש הקודשים צריך לדבר מי לא יטה אוזן וישמע...
התחלת טוב, והתחילו לרוץ במוחי מחשבות מה החרדים רוצים מהרב שי פירון. הוא דווקא בחור נחמד, יכול להיות "אח" לעניין. עד שהגעת לאיזשהו משפט שהרס את הכל: "אני רוצה להקריא בפניכם קטע מדבריו של מורי ורבי יאנוש קורצ'אק". וכאן נחרדתי מעט. אלו הם רבותיך? אדם שאמר שהוא מרגיש שייך לשני עמים - מבלי להמעיט אפילו קמצוץ בדברים הכבירים שעשה למען עם ישראל וילדי ישראל - זהו רבך?
אינני רוצה לדון מצבים של אנשים באותו הזמן, אך אומר ברמז, אותנו התורה לימדה ש"ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" זהו הערך העליון ביותר, אך אני משער שבחרת להמליך אותו לרבך עליך באמת בזכות אותו מעשה הרואי שעשה רבי יאנוש שהוביל עצמו על אף שלא היה נדרש לשם כך ביחד עם תלמידיו, להריגה.
ייתכן שבכל שנות לימודייך ניסו להשכיח ממך קצת גדולים של עם ישראל. ייתכן שעל חלקם שמעת ממוריך בישיבה אולי באיזה חקירה שאמר המורה בשיעור, והזכיר את ה"קובץ שיעורים" בלי לציין את שמו (הרה''ג הקדוש רבי אלחנן ווסרמן).
ייתכן שניסו להשכיח לך אותו מטעמים אידיאלוגיים מפני שהיה אנטי ציוני מובהק אך מה לעשות, כן כן, היה מקדש ה' גדול ביותר.
אז אולי אתן לך סקירה קצירה מי הוא היה, ואולי לא תצטרך ללכת רחוק מדי ולחפש לעצמך רבנים נטולי יראת אלוקים ציצית וכיפה, כי נדמה לי שאתה אוהב לבחור לעצמך רבנים עם סיפור חיים של מוות והריגה.
כאשר נלקח רבי אלחנן הי"ד עם רבנים ותלמידים מגטו קובנה, בי"א בתמוז ה'תש"א, אל גיא ההריגה, נשא הרב וסרמן דברים על כובד משקלה של ההתכוונות באותם רגעים, עד כדי כך שמחשבה בלתי ראויה עלולה לפסול את גודל המעשה, וכך אמר: "כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר.
"עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את העם היהודי."
אני כותב עם אצבעות יבשות אך עם עיניים דומעות. אשריי שזכיתי שאלו הם רבותי וכשחיים בצילם של רבנים כאלה אזי שייך לומר "יהי מורא רבך כמורא שמיים". עכשיו, המשמעות מורא שמיים מקבלת משמעות חזקה הרבה יותר, אך כשאומרים רבי יאנוש קורצ'אק מסתמא ככה נראית גם היראת שמיים.
שיהיה לך בהצלחה.
הצגת כל התגובות