רבי נחמן – פרשת בשלח
יש גבול למרירות - וה'מר' עוד יהפך ל'רם'!
לאחר שיצאו בני ישראל מהים, ושרו בתופים ובמחולות את שירת הים, הם המשיכו במדבר, והגיעו ל'מרתה', ושם:
"וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה... שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט - וְשָׁם נִסָּהוּ".
דווקא אחרי השירה הגדולה, הם קיבלו ניסיון מר, אומר מוהרנ"ת:
עיקר הניסיון שיש לאדם, שברגע שהוא רוצה להתקרב לקב"ה:
הקב"ה שולח לו ניסיונות קשים ומרים!
ניסיונות - שלא חלמת עליהם... אבל, יש הבטחה:
"כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי - אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ" (ליקוטי הלכות, או"ח, הל' נ. ידים, ו', יח').
לכן, בליל הסדר בקריאת ההגדה עושים חשבונות, איך להגיע לכמה שיותר מכות...
העונש – לפי המעשה?
מידתו של הקב"ה - ארך אפיים, אם הקב"ה היה מעניש את האדם ברגע שהיה חוטא:
לאדם לא היה בחירה, הוא – לא היה חוטא!
אבל, הקב"ה אוהב כל אחד מבניו, ואם בניו התרחק, הוא מעיר אותו ביסורין כדי לטהר אותו ולהחזירו אליו, כי לפעמים, אין דרך אחרת, אומר רבי נתן:
"כִּי הֲלֹא, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְרַפְּאוֹת! כִּי אִם עַ"י - מְרִירוּת כַּנַּ"ל".
כמו שלפעמים חייבים לקחת תרופה אף שהיא מרה, כך, לעיתים ניתן להתרפא רק ע"י 'מכה' איזה צרה, אבל:
הקב"ה הבטיח שלא יתן לבניו, מכות קשות - כמו שהיו במצרים!
כי אם המכה היתה לפי ה'חטא', בני ישראל:
"לֹא הָיוּ יְכֹלִים לִסְבֹּל, וְהָיוּ - לְאַחַר ייֵאוּשׁ"!
הקב"ה, לא רוצה שבניו יתייאשו! אל תתייאש – מה' תבקש!
תשובה - קדמה לעולם
התשובה נברא לפני בריאת העולם, כדי שהאדם תמיד:
יוכל לעשות תשובה – ותשובתו תקובל!
גם כשהקב"ה מייסר את האדם, הוא עושה זאת בחסד וברחמים, מאהבתו אליו ולטובתו, ואך ורק כפי כוחות הסבל שלו, אומר מוהרנ"ת:
"וְלֹא יִשְׁלַח לָהֶם, כִּי אִם - כְּפִי יְכָלְתָּם".
העונש נראה כ"כ קשה, ואתה מרגיש שעוד מעט קורה לך משהו... אבל, בדיוק ברגע זה:
מתגלים בך כוחות נפש אדירים - שלא ידעת עליהם!
ואתה אומר לעצמך: 'עברנו את פרעה, נעבור - גם את זה'.
תחזיק חזק – אני ה' רופאך
גז"י – גם זה יעבור! אמר שלמה המלך - החכם מכל אדם.
שום דבר לא ניצחי בעולם הזה, גם לא היסורין והקשיים:
"קץ שם לחושך" – גם לחושך יש קץ, ואור השחר עוד יעלה ויאיר אורך!
תחזיק מעמד! תתחזק עוד קצת – הניסיון יגמר!
הקב"ה מבטיח שהוא עוסק ברפואתך, וירפא אותך מכל צרותך, וזהו:
'כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ' - "שֶׁאֲנִי ה', שֶׁאֲנִי רַחֲמָן גָּדוֹל! עוֹסֵק בִּרְפוּאָתְךָ".
הקב"ה אב רחמן, ויעסוק ברפואתך בכבודו ובעצמו – יש הבטחה!
מר לך עד מחנק, ואין - לאן לברוח!
קשה ומר לך, אתה עובר ניסיונות מדומיינים, ומרגיש שאתה לא יכול יותר, נכון, כי כאן עולם התיקון, באת לתקן דברים, ששיכלך לא תמיד יכול להבין.
כרגע אין לך ברירה, רק:
כשמגיע גל - תוריד את הראש, תן לו לעבור – ותינצל!
כך ה' רוצה, שדווקא מתוך קושי תזדכך ותתקרב אליו.
אל תתנגד - לגלים! אל תתנגד - למעברים! גם הם בחסד וברחמים...
בקש ותתחנן לקב"ה, שיעזור לך - לא להתנגד לרצונו!
אל תיתן ליצר הרע להוריד אותך! אל תוותר!
הבטיח הבעש"ט הקדוש:
שאם תחפש משהו קטן מתוק בתוך ה'מר' הזה - כל הדין ימתק משורשו!
סוד חילוף האותיות, שהאריך בזה האריז"ל – ה'מר' יהפוך ל'מר'.
תפעיל את שרירי האמונה, ואולי תמצא בדין - איזה ניצוץ טוב?
"את נדכא, ושפל רוח ישכון" – אתה נמצא תחת כנפי השכינה!
תחת רחמיו העליונים של הקב"ה.
הקב"ה לא רוצה לשבור אותך, רק – קצת ליישר אותך!
"ישועת ה' - כהירף עין", ויש ענין שהכל יתהפך לטובה...
'אני ה' רופאך' – מבטיח אני לעסוק ברפואתך!
יש אמונה – לא אכנע!
מתח וחרדה, פחד קיומי - ואיה מקומי?
הקרקע נשמטת תחת רגלך, ודווקא זה – מרים אותך!
כשהכי הכי מר, בדיוק אז – אתה מתחיל להתרומם!
חזק את התקווה והאמונה, ותבוא השמחה.
השמחה, צוחקת על המרירות ומקטינה אותה...
לא לתת לאף אחד לייאש אותך, כולל - אתה את עצמך!
מחשבות טובות... מחזקות את האמונה ותקווה.
שתף את הקב"ה בכל מה שקורה לך - תתפלל תתחנן ותבקש.
הקב"ה רוצה שתדע ש'עימו אנוכי בצרה' ורוצה שתחלוק עימו את צערך.
יצר הרע - מלך כסיל וחכם, אל תיתן לו להפילך לתהום הייאוש...
'יונתי בחגווי הסלע' – מה עושים?
אומר המדרש על הפסוק: "יונתי בחגווי הסלע" – היתה יונה שברחה מהנץ, ובבריחתה, הלכה להתחבא בנקיקי הסלע, ושם היא פוגשת נחש, ואין לה לאן לברוח... והקב"ה כביכול אומר: 'נראה למי היא תפנה'.
משהו לא מובן, שהרי - ליונה אין אופציות! ברור שהיא תפנה לקב"ה!
אם התוצאה ידועה מראש, אז – למה צריך מבחן?
המבחן נועד להוכיח לך - עצמך, שבמצב כזה - אתה פונה לקב"ה.
הקב"ה מכניס אותך למצב 'ביש', כדי - שבעל כורחך תגלה את האמת שלך!
יש רגעי לחץ ומצוקה, שאתה צועק בכינות, ומשחרר כמה דיבורי אמת ותפילות, והקב"ה שומע ומאזין:
"יקראני ואענהו - עימו אנוכי בצרה" – תחזיק חזק עלה קטן שלי!
"אחלצהו ואכבדו – אורך ימים אשביעהו, ואראהו בישועתי" – וישועתך באה.
בשעת מצוקה, האמת הפנימית שלך – יוצאת לאור.
דווקא השעות הרגילות של חייך, הם – רגעי ההסתרה שלך.
בשעת מצוקה – דיבורי אמת יוצאים מלבבך ופיך! והאמת שלך מתגלה!
עוד תירפא ברחמים – יש הבטחה!
יצר הרע - כולו דמיונות, הוא מתאר לך את התסריט הכי נורא שרק אפשר, אבל, ה'תסריט' הכי נורא יכול להיגמר לפני, כי:
הסיוט חייב להיגמר, לפני שיגמר לך כח הסבל, וזה שאומר מוהרנ"ת:
"כְּפִי יְכולְתְּךָ בְּאֹפֶן - שֶׁתִּסְבֹּל וְתִתְרַפֵּא".
הקב"ה ופמליה של מעלה מתענגים ונהנים, איך כותבת המאמר צוחקת על עצמה, וכותבת לציבור את מה שמיועד - בשבילה, לחזקה.
כי זה 'חדר כושר' לחיזוק שרירי האמונה ובטחון, ותמיד תזכור:
הקב"ה נמצא איתך עימך ואצלך, גם בזמן שנאלץ – לייסר אותך.
שא עינייך למרומים, ובקש - הכל בחסד ורחמים, אומר מוהרנ"ת:
"אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ, וּבְוַודַּאי - אֲרַפֵּא אוֹתְךָ כָּרָאוּי".
ישועת ה' כהרף עין!
גאולתך קרובה, אמן!