רבי נחמן – פרשת שמות
רוצה להיגאל? תצעק!
גלות מצרים - היתה קשה ונוראה, בכל הגלויות שהיו לעם ישראל, הגיע רגע שהם לא יכלו יותר, ואז - הם צעקו ונגאלו, וכך יקרה בקרוב ממש.
אחרי חושך גדול, מגיע - אור גדול!
דווקא בחושך של מצרים, נולד משה רבנו והביא את האור:
"ותלד בן ותירא אותו, כי - טוב הוא"!
ה'טוב' נולד – דווקא בחושך ובהסתרה.
ויקרא שמו 'משה': "כי מן המים משיתיהו" – שמו של משה רבנו מבטא את יעוד חייו, ששט בתיבה:
ורדת לעומק מי מצרים - מים זדונים, כדי:
להעלות את הנשמות ש'נפלו' למקומות נמוכים, ולגאול את ישראל.
לעלות - משמד לרצון
בת פרעה מושיטה את ידה לתיבה שביאור, ומצילה את משה רבנו, והוא מכניס בה הרהורי תשובה עד שהתגיירה.
וכאן, התורה רומזת על כוחו הגדול של משה רבנו:
שעתיד להעלות כל אחד מישראל - משמד לרצון.
'שמד' בגימטריא - 344, ו'רצון' - 346, ומשה רבנו בגימטריא – 345.
משה רבנו נמצא באמצע - בין השמד לרצון. אומר מוהרנ"ת, שהדבר מסמל שצדיקי הדור עושים כמעשה משה רבנו:
"להוציא כל הנופלים, ממים הזדונים - ממי המבול".
משה רבנו – מושיען של ישראל בכל הדורות
משה רבנו וצדיקי הדורות, יכולים להעלות כל אחד מכל מקום שיפול, אפילו אם כמעט הגיע למצב של 'שמד', כיצד?
הם מעוררים באדם 'רצון' עוצמתי – לשוב לה' יתברך!
משה רבנו עומד בין שני הקצוות - 'שמד' ו'רצון', ומצית בכל אחד את 'אש' הרצון שתוציא אותו:
מגלות מייצרי הנפש - לגאולה!
ואיך מגיעה הגאולה? רק כשעם ישראל מגיע לייאוש מוחלט, ונאנח מהעבודה הקשה, הוא תופס מה יכול באמת להציל אותו, ועושה כאומנות אבותיו: "ויצעקו אל ה'"!
שובב! מה אתה עושה?
בימי השובבי"ם בת קול יוצאת משמים, וקוראת:
"שובו בנים שובבים"!
אומר מוהרנ"ת, שלכן חשוב בימים אלו:
לצעוק לקב"ה חזק!
לבקש על החזרת החטופים, ועל גאולת עם ישראל.
"בנים שובבים" – לפעמים אנו מתנהגים כמו ילד שובב וחסר 'דעת', ומעכבים את הגאולה, אומר מוהרנ"ת, שהדבר דומה לאדם שהולך בעולם:
"משוגע ושובב ממש, כמו שנאמר: "וילך שובב בדרך ליבו".
הגדרת 'שובב': מי שלא מרחם על עצמו, והולך אחרי תאוות ליבו.
הוא מוכיח, שנראה לו שאין תכלית לחייו, ולכן, הוא - לא מתעורר!
מי שמבין, שעוד מעט הוא יגיע לעומק תהום העבירות, חייב לרחם על עצמו, ולצעוק לקב"ה ולבקש שירחם עליו, כי:
הצעקה מולידה 'דעת' ומוחין חדשים, שהם - עיקר גאולת האדם!
תצעק – והגאולה תגיע!
איכשהוא 'שורדים' את היומיום, כאילו החיים נורמליים, אבל, שוכחים באיזה קושי וגלות אנו נמצאים.
והאמת, לא תמיד אתה יודע שאתה בגלות, כי – שכלך נרדם!
איזה ימים כולנו עוברים, בכלל ובפרט... למי נותר 'דעת'? מי מצליח עוד לחשוב בצלילות?... ולכן, הפסקנו לחשוב:
כי אם היה לנו דעת, היינו צועקים - ונגאלים!
כמו ילד שובב שמשתובב, ולא חושב: על תוצאות מעשיו...
ונחנו מה?
ילד שובב יודע לצעוק? מתי?
מכירים את הילד השובב שעושה לנו סחרחורת, הוא משתולל, כמעט עד שגעון, ודי דומה לסביבון שובבון, הוא:
יכול לרוץ בשטחים פתוחים - מבלי להסתכל קדימה, הראש שלו בעננים, מחפש כתבמי"ם תימנים...
הוא מביט אל על מהופנט, ורואה שביב ירוט, אבל, מה שהוא לא מרגיש ורואה:
שהוא כבר נפל עמוק - לאיזה בור...
כמה שאביו הזהיר אותו, שום דבר לא עזר, כשהוא רואה את הירוט שכלו נעלם, והוא:
רץ בהתלהבות ושובבות, אחוז 'אמוק' - ממש! עד:
שבום, הוא כבר עמוק בבור!
הוא המום, אבל – שובב נשאר שובב, והוא לא ממש נבהל, רק בודק שבבור אין נחשים או עקרבים, אבל, כשהחושך יורד... הוא 'מתפכח' משכרונו:
השכל מתעורר וקולט שמצבו מסוכן, והוא - מתחיל לצעוק!
נו, ומי ישמע צעקת שובב בשטח הפקר? וכשהוא רואה שהמצב מתחיל להיות קצת מסוכן, הוא צועק יותר חזק, עד שמבין:
שאם לא יצעק מעומק נשמתו, הוא יישאר ויגמור שם לנצח...
האנחה מולידה – דעת!
"ויאנחו בני ישראל מן העבודה, ויזעקו, ותעל שוועתם" – האנחה הולידה 'דעת' וזה קורה, בדיוק - כשכמעט הכל אבוד!
עם ישראל צעקו, כשהגיעו למ"ט שערי טומאה:
ממש רגע, לפני שנכנסו לשער החמישים!
אם תצעק – גאולתך תגיע!
לכל אחד, יש איזה צעקה 'חנוקה' בעומק ליבו:
שאם תרשה לצעקה לפרוץ, תפרוץ – גאולתך!
כדי לצעוק, צריך לא להתכחש לעובדה, שעוד רגע אתה נופל ל'תהום' חייך, ורק הצעקה:
תקרע את כל המסכים והדמיונות - ותצא לגאולה!
אתה חי ב'גלות' והישרדות, ומשדר – אחי! הכל טוב!
רק אם תקרע את ה'קליפות' והמסכים שחוצצים בתוכך.
תתעורר מהתרדמה שאתה שרוי בה:
ותצעק צעקה - מעומק ליבך!
תוכיח, שנגמר לך הכח להרגיש כאב, ואתה אבוד ו'חסר אונים'!
הזאת הצעקה - היא גאולתך מכל הצרות!
כמה לצעוק? עד – שישמע, יחוס וירחם!
אומר מוהרנ"ת, שעם ישראל צעקו עד שהקב"ה שמע צעקתם:
"ויבחר משם - קול נעים וזך, להמתיק את כל הדינים מעלינו".
"ותעל שוועתם" – ונמתק הדין ונושעו!
אתה צועק – אתה נושע!
הקב"ה מחכה לצעקתך, כדי – לגאול אותך!
אתה לא יכול לגאול את עצמך, הקב"ה – גואל אותך!
תצעק! וכימי צאתך ממצרים – אראנו נפלאות...
בקרוב ממש, אמן!