מה ענה ה'מגיד' לשאלת הבעש"ט הקדוש: יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?
ישנם שתי גרסאות להתקרבות רבי דב בער המגיד ממעזריט'ש לבעל שם טוב הקדוש, להלן הגרסה שמובאת ב'כתר שם טוב'.
המגיד היה מרבה בצומות וסיגופים, כפי שהיה נהוג באותם ימים, וגופו נחלש וחלה מאוד, חולשתו גברה מאוד, ולא נמצא מרפא למכאוביו, הוא שמע על רפואותיו וישועותיו של הבעל שם טוב הקדוש.
הגיעה שמועה לעיירתו, שיש רופא שמרפא מ'על הטבע', ובאותם הימים רבי דב בער כבר היה מפורסם כאחד מגאוני וצדיקי הדור.
באותה התקופה, רבים נסעו לבעל שם טוב הקדוש כדי להיוושע, ופשטה השמועה - שגם תפילותיו פועלות נפלאות גדולות.
דרך ריפוי החולים, היה הבעל שם טוב הקדוש, מקרב את עם ישראל לאביו שבשמים.
כבר אז, המגיד ממעזריט'ש היה ידוע, כחריף ובקי גדול בכל הש"ס, ובכל הפוסקים, והיה לו עשר ידות בחכמת הקבלה.
והיה תמהה מה באמת כוחו, וגודל מעלתו של הבעל שם טוב הקדוש, עד שפעם אחד החליט לנסוע אליו - כדי לנסותו.
נסיעתו הראשונה לבעש"ט הקדוש: המגיד היה מתמיד גדול בלימוד, ולכן, יום יומיים לאחר שיצא לדרך, מאוד התחרט על הנסיעה, כי הטלטלה בדרכים לא אפשרה לו להתמיד בלימוד, והדבר גרם לו לעוגמת נפש רבה.
בפעם הראשונה שנכנס המגיד ממעזריטש אל הבעל שם טוב הקדוש, הוא חשב שישמע ממנו דברי תורה.
לעומת זאת, הבעל שם טוב הקדוש התחיל לספר לו מעשה, איך שבמשך כמה ימים שנסע בדרכים, ולא היה לו לחם לתת לערל שלו שמנהיג את העגלה, ונזדמן לו גוי עני אחד עם שק של לחם, וקנה ממנו את הלחם, כדי לפרנס את הערל בעל עגלה, ועוד כאלו מעשיות...
המגיד החליט להישאר אצל הבעל שם טוב הקדוש לילה נוסף. ובאותו הלילה, סיפר לו הבעל שם טוב הקדוש סיפור נוסף, איך שנסע בדרך, ולא נותר לו שחת לתת לסוסים, ואיך שנזדמן לו... וכו'...
בכל המעשיות שהבעל שם טוב הקדוש סיפר למגיד, היתה חכמה רבה ונפלאה למבין. אך, המגיד שלא הבין זאת, וחזר לאכסניה שבה התאכסן, ואמר למשרת שלו: "אני הייתי חפץ לנסוע היום תיכף למקומנו. אך מפני חשכת הלילה, שהיה חושך מאוד, על כן נלין פה עד שתעלה מאור הלבנה, אזי ניסע לדרכנו..."
המגיד מגלה מה זה לימוד – עם 'נשמה': בחצות לילה, כאשר המגיד ממעזריטש הכין את עצמו לנסיעה, הבעל שם טוב הקדוש שלח את משרתו לקרוא לו - והמגיד הגיע.
שאל אותו הבעש"ט הקדוש: 'יכול אתה ללמוד?' והשיב: 'כן'.
אמר לו הבעש"ט הקדוש: 'וכן שמעתי עליך שאתה יכול ללמוד'.
שאל אותו הבעש"ט הקדוש: 'יש לך ידיעה בחכמת הקבלה?'
אמר לו: 'כן'. אמר הבעש"ט הקדוש למשרת שלו: 'קח לי ספר עץ החיים' (כתבי האריז"ל שנכתב ע"י תלמידו מהרח"ו).
משרתו הביא לו את הספר 'עץ חיים'. הראה הבעל שם טוב הקדוש למגיד ממעזריטש מאמר אחד, וביקש ממנו שיפרש את המאמר.
אמר לו המגיד: 'הנה אקח לעיין ואתיישב בו'.
לאחר שהמגיד עיין, אמר לבעל שם טוב הקדוש את הפשט של המאמר.
אמר לו הבעש"ט הקדוש: 'אינך יודע כלום!'.
וחזר המגיד לעיין שוב במאמר, ואמר לבעש"ט הקדוש: 'הנה, הפשט הנכון הוא כמו שאמרתי, ואם יודע מעלתו פשט אחר יאמר לי, ואשמע האמת עם מי'.
ואמר לו הבעש"ט: 'עמוד על רגליך' - ועמד.
והמשיך הבעל שם טוב הקדוש: 'והנה במאמר הזה היה כמה שמות מלאכים'.
ומיד כשאמר זאת הבעש"ט הקדוש: 'נתמלא כל הבית כולו אורה, ואש היתה מלהטת סביבותיו, וראו בחוש את המלאכים הנזכרים'.
אמר הבעל שם טוב הקדוש למגיד ממעזריטש:
'אמת שהפשט - כמו שאמרת, אבל הלימוד שלך היה - בלי נשמה'.
ובאותו רגע, תיכף ומיד ציווה המגיד ממעזריטש את המשרת שלו לנסוע בחזרה לביתו, והוא נשאר אצל הבעש"ט הקדוש:
"ולמד אצלו חכמות - גדולות ועמוקות".
מי שסיפר את המעשה הנ"ל שעבר במסורת, מציין ששמע את הדברים ממש מפיו הקדוש של המגיד, ואמר:
"כל זה שמע מפה קודש הרב מוהר"ר דוב בער זלה"ה" (כתר שם טוב).
מהיכן מעיינות החכמה של המגיד הגדול ממעזריטש? מסופר על רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב שכשהגיע לעיר לינץ, לרגל נישואי רבי זאב - בנו השלישי.
סיפר לאנשי העיירה שמהשמים ציוו אותו שיקבל את הבעל שם טוב טוב הקדוש לרב עליו, ואכן, הלך ללמוד ממנו, והראו לו את מעיינות החכמה שהולכים לבעל שם טוב הקדוש.
לאחר שנפטר הבעש"ט הקדוש, סיפר רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, שציוו אותו מהשמים שיקבל את המגיד הגדול ממעזריטש לרב, והראו לו מהשמים:
שאותן מעיינות החוכמה שהיו הולכים עם הבעש"ט הקודש, הולכים אל הרב המגיד ממעזריטש (שבחי הבעש"ט).
המגיד ממעזריטש זכה להמשיך את השושלת: אומנם, דרך התקרבות המגיד לבעש"ט הקדוש היתה פתלתלה ומופלאה, אך, זכה להיות ממשיך דרכו, וממשיך שושלת החסידות, זכה להאיר ולהפיץ את 'אור' החסידות, שעד היום אור החסידות מאיר יותר מאי פעם, כי:
בכח תורת החסידות לסלק כל 'חושך' שמצוי בלב – עד ביאת גואל.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך
אין גלות ואין גאולה – אלא בדעת: הבעל שם טוב הקדוש וממשיכי דרכו לימדו: "מלוא כל הארץ כבודו" – ממש!ו'אין שום מציאות בעולם - חוץ מה' יתברך': כל העולם מלא אלוקות, כי האלוקות מצויה גם מקומות הכי נמוכים או חשוכים, כדי להאיר למי שנמצא שם 'אור אלוקי' ולהעלות אותו אל הקדושה.
בשביל זה צריך ל'דעת': 'שהכל אלוקות – ואלוקות זה הכל'.
להאיר את החושך שבלב: אדם שחי את הידיעה ש'אין עוד מלבדו' ו"כבודו מלא עולם" יכול להיות שמח ורגוע, וע"י השמחה לגאול את עצמו מהצרות, ולהאיר את ה'חושך' שמצוי בליבו.
'אין גלות ואין גאולה - אלא בדעת': הגלות והגאולה של האדם תלויות בידיעה השכלית שמחדירה ללב את המציאות האלוקית, כמציאות יחידה שיש בעולם.
תורת החסידות – לכל אחד ובכל מצב: החידוש של הבעש"ט הקדוש היה, שתורת החסידות מתאימה ושווה לכל אחד מעם ישראל, כי פנימיות התורה מקרבת את פשוטי העם לקב"ה, כמו את ה'חברא קדישא' - תלמידיו המובחרים ממשיכי דרכו של הבעש"ט הקדוש.
השמחה – יסוד בעבודת ה': תורת החסידות מדגישה את חשיבות: עבודת ה' מתוך אהבת ה' ובשמחת הלב.
"אהבתי אתכם אמר ה'": הקב"ה מלא חסד ורחמים, והמטרה שלשמא ברא את העולם היא להיטיב עם האדם, כי: "חסד אל כל היום".
לא ניתן לדמיין ולשער את - גודל אהבת ה' לבניו!
יודע חי מרגיש את מציאות ה' - בכל רגע: ידוע סיפור התקרבותו של רבי לוי יצחק מברדיטש'ב לרבו הגדול המגיד ממעזריטש, ועד כמה חותנו לא היה מרוצה מכך.
כשחזר רבי לוי יצחק בפעם הראשונה ממעזריטש, שאל אותו חותנו: מה למדת שם? והוא ענה לו רבי לוי יצחק, כשכולו קורן וזורח מאושר: שהוא למד שם דברים, מה שלא למד - בשום מקום אחר!
שאל אותו חמיו: לדוגמא? והוא ענה לו:
שיש לעולם הזה - בורא!
חמיו היה המום מהתשובה, וענה: את זה - גם המשרתת אומרת!
ענה לו רבי לוי יצחק מברדיטש'ב: היא אומרת את זה! אבל:
אני ממש יודע את זה, בכל נימי נפשי!
ואני חי את זה בכל - רגע ורגע!
אמתי קאתי מר? "לכשיפוצו מעיינותך החוצה..."
מי שלא טעם טעם 'גן עדן' אמיתי:
לא יודע שהוא חי ב'גן עדן' מזויף...
"טעמו וראו כי טוב ה'..."
המאמר לע"נ רבי דב בער המגיד הקדוש ממעזריטש בן אברהם וחווה זכותו תגן עלינו, אמן.
שבוע טוב ומבורך לכלל ישראל, כל הברכות והישועות, אמן!