ליארצייט של ה'אוהב ישראל' מאפטא – ה' ניסן
הבטיח ה'אוהב ישראל' - שיעשה טובה! לכל מי שידליק נר לע"נ ביום היארצייט, ומי שלומד מתורתו - זוכה לישועות.
איך יוצאים ממצרים? בדילוגים!
בפסח - יוצאים לחירות. אומר הבעל שם טוב הקדוש, שאבותינו יצאו ממצרים, אבל, "ומצרים רודפים אחריהם" - כי עד היום אנו חיים מתוך שעבוד למצרים.
הגוף יצא ממצרים, אבל, הדעת נשארה - בגלות, אומר האוהב ישראל: "כי עיקר הגלות, היא - גלות הדעת", ובליל הסדר ניתן לקבל 'גדלות מוחין' ולצאת לגאולה:
בדילוגים, לדלג בקלות על כל המכשולים.
אומר ה'אוהב ישראל' כשיש דעת – יש גאולה, ולכן כתוב:
"דעה קנית מה חסרת, דעה חסרת מה קנית" (נדרים מא').
ה'חכם' – יודע שאין מציאות של יסורין
ה'אוהב ישראל' מסביר, שאדם שיש לו דעת, ויש לו יסורין:
"אינם נחשבין היסורין בעיניו לכלום, כי יודע ומאמין באמת - שהכל הוא טובות מאיתו יתברך".
כשיש דעת, האדם מבין שכל מה שקורה איתו הוא טוב ולטובה, אף אם לא מבין, ורק לאחר זמן יגלה:
"וגם כי לפעמים יראה בעיניו הטוב שימשך לו מזה - לאחר זמן כנודע".
מה המקור - לצער וליסורין?
אדם שמרגיש את הצער והיסורין, כי הוא נמצא כרגע – בלי 'דעת', ולא יכול לראות את הטוב, וזה - יסורין, כדברי ה'אוהב ישראל':
"ועיקר היסורין והגלות אשר להאדם, הוא - כשדעתו אינה מיושבת עליו" (אוהב ישראל, פרשת בא).
ה'אוהב ישראל' מבאר, איך האדם מרגיש בכזה מצב:
"אזי הוא מרגיש בנפשו גודל הצרות והיסורין, כי אין לו במה להתחזק וליתן עצות בנפשו איך, ומה לעשות".
קורה משהו שלא תכננת, ולא לטעמך? ואתה לא מוצא פתרון למצב? כי אין לך כרגע בהירות בשכל, וזה מה שגורם ליסורין.
מהי הדעת שמביאה - לגלות או גאולה?
אומר הבעל שם טוב הקדוש: 'אין גלות ואין גאולה - אלא בדעת':
ידיעת השכל גורמת ללב להרגיש - בגלות או בגאולה.
כשאתה מרגיש את מציאות ה' איתך, אתה חי בתענוג – וזוהי גאולה, וכשאתה מרגיש הסתר פנים, אתה בגלות מצרים - גלות הדעת.
פרעה רודף אחריך – בלי הפסקה...
כשהקב"ה רוצה לנסות אותך, הוא לוקח לך את הדעת, ומביא עליך כל מיני 'פרעה' שמייצרים לך... בשביל הניסיון והבחירה.
כשעם ישראל היו במצרים, כל מכה שהגיעה למיצרים, עם ישראל ירד לעוד שער לכיון מ"ט - שערי טומאה, ולכן, הקב"ה הוציא את עם ישראל "ביד חזקה" – בכח, כדי שלא יכנסו לשער הנו"ן...
הדיבור והצעקה – הם הגאולה
כשנמצאים ב'מצרים' יש רק פתרון - אחד, ויאנחו - ותעל שוועתם...
אומר ה'אוהב ישראל': "וכאשר צועק במר נפשו לה' יתברך, והוא מרחם עליו, ושולח לו דעה מיושבת ובא להבנה, אז תיכף ומיד - נגאל מצרתו ודוחקו".
ומסיים ה'אוהב ישראל' פתרון זה נכון לגלות פרטית וכללית - אין דרך אחרת.
"אנוכי ארד איתם מצרים, ואנוכי אעלך גם עלה" - הקב"ה לא עזב את עם ישראל רגע לבד, הוא ירד איתם למצרים, כדי:
להוציא אותם משם – ולגאול אותם.
הקב"ה שולח לכל אחד מידי פעם איזה 'פרעה', אבל, הוא יורד בהסתרה עם האדם ל'מיצרים' הפרטיים שלו, כדי שיגלה אותו שם – ויצעק אליו.
פרעה – מלשון: פה רע... אבל: פרעה גם יכול להיות – פה ער...
כי כשהפה שלך מתעורר לתפילה וצעקה – מגיעה הגאולה:
"ויצעקו אל ה'": אתה צועק – והקב"ה מושיע!
הצעקה מוכיחה, שאתה יודע ש'פרעה' הוא רק השליח של הקב"ה, והתוצאה:
"ונתבטל הצער וכל גזירות רעות".
אתה צועק: "מן המיצר קראתי יה" התוצאה: "ובצר הרחבת לי"!
כמה פשוט ומובן, וקצת קשה לביצוע - כשאין 'דעת'!
פרעה – גואל אותך ממצרים!
דווקא ב'מצרים', ניתן ליותר בקלות להתקרב לקב"ה:
"פרעה הקריב" – פרעה קירב את בני ישראל לאביהם שבשמים...
ברגע שאתה מתפלל וצועק לקב"ה:
'פרעה' הרע, הופך עבורך: מאויב - לאוהב!
כי בזכותו אתה מתפלל לה' מכל הלב...מתקרב אליו – ונושע!
אומר על כך ה'תולדות': "שהיו סוברים בגלות מצרים שהוא אויב, ועכשיו, שהרגישו שהוא עצם יתברך, נעשה מן אויב - אוהב, וזהו - עצמות הגאולה, והוא: בכל אדם ובכל זמן".
בליל הסדר יורד – קדושה עליונה
כאשר מספרים בליל הסדר את בניסי יציאת מצרים, אוכלים מצה, הקב"ה מוריד לאדם מוחין דגדלות, שמאירים בו:
קדושה עליונה, שמזרימה חיות - לכל איבריו!
ה'אוהב ישראל' מסביר שאור זה מאיר בכל שנה:
"והאירו אז אורות מזוקקים ומזהירים, והנה דבר זה מתעורר בכל - שנה ושנה, ובלילה זה נפתחו, כל מקורין - עלאין קדישים" (פסח, ד"ה נעשה).
בליל הסדר, כל אחד יכול לצאת 'מהמיצרים לחירות וגאולה, ולכן:
"בכל דור ודור חייב האדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"
סיפור יציאת מצרים מאיר את הלב באור האמונה, מבטל ומסיר את ה'קליפות', והאדם זוכה:
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – חיזוק האמונה בלב ובנפש.
עוד תגיד שירת הים...
אתה מספר את ניסי יציאת מצרים וגדלות ה', והקב"ה לא נשאר חייב, הוא מציל וגואל אותך, עד שאתה זוכה לומר שירה... כמו שבני ישראל אמרו את שירת הים...
דווקא מי שהצר עליך, יוצר לך את - שירת חייך!
דווקא הגלות יוצרת את – השירה!
וכך היה עם אבותינו, וכך יהיה איתנו, ועד - ימות משיח!
ואז, זוכים - "כימי צאתך מארץ מצרים – אראנו נפלאות".
בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל, אמן!
לע"נ ה'אוהב ישראל' מאפטא רבי אברהם יהושוע העשיל בן רבי שמואל זכותו תגן עלינו, יהי רצון שנזכה לגאולה במהרה בימינו, אמן!