לצאת מפורים עם – 'שושנה' במתנה!
אסתר המלכה, רמוזה בפסוק: "ביום ההוא אנוכי הסתר אסתיר פני".
אסתיר לשון - אסתר, בדור של אסתר המלכה היה הסתר פנים – כמו בדורנו.
אמת ושקר דרים בערבוב: היום, הכל נראה מבולבל, לא ברור מה האמת ומה השקר, וגם כשרוצים לעשות טוב – יש מניעות ועיכובים.
דווקא בנו - הקב"ה גאה: דווקא דורנו המבולבל נקרא - דור משיח, ודווקא בו הקב"ה מתהדר, דווקא בגלל האתגר והקושי התמידיים שאנו עומדים בהם.
אסתר היא – "השושנה בין החוחים"
אסתר בגימטריא: שושנה, בסיפורי מעשיות של רבי נחמן בסיפור: במעשה בן המלך ובן השפחה שהתחלפו, מוזכרת השושנה, ושם מסופר, שהראו לבן המלך האמיתי את הכיסא, והוא ראה שהכיסא מאוד גבוה, והכיסא הוא בבחינת כיסא הכבוד של המלך (עפ"י ליקוטי מוהר"ן תורה ו').
כיסא מגולה של מלך: יש כבוד של המלך שהוא מגולה ויש כבוד מכוסה. כבוד מגולה – מה שגורם כבוד למלך, וכל אחד יכול לראות ולהבין זאת.
כבוד מכוסה של המלך: יש כבוד, שבעין רגילה – לא רואים שהדבר עושה למלך כבוד, ורק למי שיש 'דעת' נכונה, יכול להבין ולראות שיש לקב"ה כבוד, ואפילו כבוד גדול, כי - הכבוד מכוסה.
כבוד מכוסה - ניתוק קטן לכבוד המלך: מעטים יודעים, שדווקא אחד שמתמודד עם פיתויים וניסיונות, ומצליח להזיז את עצמו, לכיון הקדושה אפילו - כחוט השערה, דווקא הוא - נותן כבוד למלך, והוא מאוד יקר ואהוב אצל הקב"ה, וכבוד זה הוא – כבוד מכוסה.
הכבוד המכוסה, שורשו - גבוה מאוד: לבן המלך הראו שהכיסא גבוה מאוד, כי דווקא שורש הכבוד המכוסה מגיע ממקום מאוד גבוה, ובן המלך הלך להסתכל ולהתבונן בכיסא, הסתכל מלשון – שכל, והתבונן מלשון – הבנה, והבין דבר מתוך דבר... והוא הבין וראה שלמעלה בכיסא חסר איזה שושנה - איזה רייזל.
שושנה היא 'רייזל': המילה רייזל היא מלשון רז – סוד. הוא מבין שלכיסא למעלה חסר איזה שושנה, ואם היה את השושנה, היה לתיבה - לכלי את הכח לנגן... כשמניחים אותו על איזה בהמה...
הכלי הוא – התורה: את התורה אפשר להניח על יהודי, אף אם הוא נראה בעינינו כחוטא, ואף אנו מדמים אותו כבהמה, אבל, אנו לא מבינים כלום! רק למי שיש שכל, הוא יודע כמה אותו יהודי – חשוב ויקר בשמים, לנו אין בזה השגה והבנה, דווקא ממנו יוצא: ניגון שיר שבח ותהילה – ודווקא בו הקב"ה משתבח ומתהלל.
בן המלך מבין שהמקום של השושנה – למעלה: בן המלך הסתכל וראה שהשושנה שחסרה בכיסא, היא השושנה שמונחת - מתחת לכיסא, שאומנם, העולם לא מחשיב אותה, אבל, בן המלך היה חכם, והבין שהעולם - טועה! המקום של השושנה הנפולה, דווקא במקום – הכי גבוה.
"יונתי בחגווי הסלע, בסתר המדרגה": בן המלך הבין, צריך להעלות למעלה את השושנה שנמצאת למטה בהסתרה, וברגע הוא עשה זאת, הוא החזיר לכיסא את הכח של התיבה הנ"ל (ניתן לראות את הסיפור המלא בסיפורי מעשיות 'החילוף' בן המלך ובן השפחה שהתחלפו).
כל מעשי המלך - בחכמה רבה: אי אפשר להבין, למה מלך העולם אוהב מאוד את השושנים שנמצאים 'בארץ' בארציות, ודווקא הם חביבים, יקרים ואהובים עליו ביותר, רק חכם יבין זאת, ויוכל לסדר את הדברים נכון.
בן המלך ציווה להעלות את השושנה למעלה: בן המלך הבין את הדבר, וביקש להעלות את השושנה, ולסדר את הדברים, וכולם התחילו לנגן - ניגון מאוד נפלא, וכשהם עשו את הפעולה הראויה, הם החזירו למלך את המלוכה.
"פתח ואמר כשושנה בין החוחים כן רעייתי בן הבנות" – כותב הזוהר הקדוש (דף קפט, עמ' ב' זוהר חלק שני) שלמעלה יש שושנה, והקב"ה רצה שגם בארץ יהיה לו שושנה, ובחר בעם ישראל להיות השושנה בין החוחים, וכמו שהשושנה למעלה מעלה ריח, כך גם השושנה שלמטה תעלה ריח.
"שושנה בין החוחים" - עם ישראל: עם ישראל נמשל לשושנה, וידוע, שהריח הטוב יוצא מהשושנה, דווקא כאשר החוחים 'פוצעים' את עלי הכותרת, דווקא אז, עולה הריח הטוב של השושנה.
לשושנה – 13 עלים: 13 כמנין – אהבה, וכמנין – אחד, הקב"ה אוהב לכל יהודי, אהבה אין סופית, שאינה ניתנת להבנה, לעצירה או לביטול.
נקודת אחדות עם הקב"ה: בכל יהודי יש נקודה, שתמיד תישאר מאוחדת עם הקב"ה, אף אם הוא חוטא. הנקודה הזאת תישאר תמיד – נקיה וטהורה, וזאת הנקודה שהתעוררה אצל אסתר המלכה.
השושנה מעלה ריח: 'הריח' הטוב של ישראל פורח ועולה, דווקא כשהוא נמצא במקום ירוד, משם עבודתו – עולה כריח ניחוח. דווקא מי שהכי רחוק מה' יתברך, כל דבר מצווה, כל רצון טוב שלו מעלה ריח ניחוח, ועולה - כקורבן אהוב לפני ה' יתברך.
הקב"ה רוצה לגאול את השושנה מהחוחים: הקב"ה רוצה לאסוף ולגאול אותנו, חסר לו עוד קצת עבודה של כמה 'שושנים', שחושבים שעבודתם לא 'שווה', בגלל שיש להם 'נפילות' – הם ממעטים בערכם, הם לא יודעים, שדווקא עוד כמה צעדים שלהם - יביאו את הגאולה לעם ישראל.
"ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים" – הקב"ה אוהב את דור שלנו – דור השושנים יותר מכל הדורות, דווקא בגלל הנפילות והפציעות הרבות, דווקא הניסיונות הקשים הופכים אותנו ליותר יקרים ואהובים לה' יתברך.
כל אחד מאיתנו, מקיים מצוות וקצת חוטא, ברגע שהוא עובר על רצון ה', הוא צריך לזכור, שהוא נשאר 'שושנה' יקרה ואהובה לה' יתברך, והקב"ה מחכה לקבל אותו בחזרה, גם היא נפלה להיכן שנפל.
כי כולם זוכרים איך המגילה הסתיימה...
זאת המתנה שהשאירה אסתר המלכה – לדור שלנו.
ודווקא הדור שלנו - יביא את המשיח, שנזכה אמן!