ליארצייט של רבי הלל הלוי מפאריטש – י"א באב
רבי הלל הלוי מפאריטש היה מגדול חסידי משפיעי חב"ד לדורותיהם, אף מי שלא קרא מתורתו, יכול לשמוע ניגון שחיבר, ויבין את גדלותו את גדלותו, וירגיש כך רבי הלל מדבר אליו דרך הניגון...
ילדותו: רבי הלל למד אצל ה'בת עין' וכבר בילדותו היה שקדן גדול, בהיותו ילד קטן הכניסו אביו לרבו ה'מאור עיניים', וכאשר הילד הביט ב'מאור עיניים' זעק: אש אש - כי ראה נר דולק מעל ראשו של הצדיק.
בגיל שלוש עשרה כבר היה בקי בש"ס, ובפוסקים, ובגיל חמש עשרה, כבר היה בקי בכל כתבי האריז"ל.
רבי הלל היה חסיד טשרנוביל, עד שיום שמע יום את רבי זלמן זעזמער, חוזר על מאמר חסידות של 'בעל התניא' האדמו"ר הזקן, והמאמר תפס אותו חזק, ואפילו חזק מאוד...
זאת הייתה תחילת דרכו בלימוד בתורת 'בעל התניא...
This browser does not support the video element.
רצונו העז לפגוש את האדמו"ר הזקן: היה לרבי הלל רצון עז לפגוש את האדמו"ר הזקן, אך, לא הצליח להתראות עימו פנים מול פנים.
בכל פעם שהיה הולך לעיירה ש'בעל התניא' שהה בה, 'בעל התניא' כבר היה מספיק לצאת משם.
פעם אחד, הצליח רבי הלל להגיע לעיירה שבה חיכו לקבל את פניו של 'בעל התניא', ומה עשה לפני ש'בעל התניא' הגיע למקום?
הוא התחבא מתחת לשולחן שהיה במקום ש'בעל התניא' היה צריך לדרוש, והכין מראש קושיה קשה במסכת ערכין.
כאשר האדמו"ר הזקן נכנס לחדר, רבי הלל שמע את האדמו"ר אומר בניגון, 'האברך, שיש לו שאלה במסכת ערכין, שיעריך - את עצמו תחילה, ורק אח"כ - יבוא וישאל'.
כששמע רבי הלל את דברי 'בעל התניא' התעלף מתחת לשולחן, וקם רק לאחר שהאדמו"ר הזקן סיים את הדרשה העמוקה, שכל כך רצה לשמוע מפיו.
יוצא מהדברים, שרבי הלל מעולם לא פגש את האדמו"ר הזקן פנים מול פנים, ורק שמע את קולו... וכך החל ללמוד את ספר התניא של האדמו"ר הזקן, והמשיך ללמוד את תורתו מהאדמו"ר האמצעי, ומה'צמח צדק'.
מגדולי המשפיעים: רבי הלל הפך לגדולי המשפיעים של חב"ד לדורותיה, ובאר מאמרים רבים של רבותיו, בצורה בהירה, חדה וברורה, עם נועם מתיקות פנימיות התורה.
רבי הלל היה מגיע לערי רוסיה להפיץ את תורת חב"ד, והיה נוהג להשמיע לתלמידיו סיפורים מזקני החסידים, ותוך כדי הסיפור היה נוהג להשמיע ניגונים.
רבי הלל הלחין ניגון לפיוט 'אזמר בשבחין' שכתב האריז"ל, וניתן לשמוע את הניגון המיוחד, שהשאיר עבורנו ירושה...
מידותיו: רבי הלל היה נוהג בתכלית הענווה ושפלות, בקדושתו הנוראה היה פועל, שיכל לשלוט על כל מה שקורה עימו.
היה בעל ענווה ושפלות לצד – גאונות ועמקות, ומסר נפשו כדי לרשום לבאר את תורת רבותיו, ומוסיף עליהם ביאורים משלו, ואף כתב בעצמו דרושים שבנויים על דברי רבותיו, ולהפיץ אותם לתלמידים הרבים, והשאיר לדורות הבאים.
רבי הלל האריך ימים וזכה ללמוד אצל שלושת אדמו"רי חב"ד: האדמו"ר הזקן, האדמו"ר האמצעי והצמח צדק.
חצי רבי: פתגם ידוע אודות רבי הלל אומר, שלאדמו"ר ה'צמח צדק' יש שני חסידים וחצי, כשהחצי הכוונה לרבי הלל, כי הוא בעצמו היה - חצי רבי.
רבי הלל לא נרתע להפיץ את תורת חב"ד גם לאנשי הכפרים, למרות שיש בתורה זו הרבה נושאים עיוניים ומופשטים.
הוא השתדל לפשט את דברי התורה, כדי שגם האנשים הפשוטים, יתענגו מתורת רבותיו, והיה נוהג לומר, שגם כאשר הכפריים לא מבינים את דבריו, נשמתם מרותקת לנועם זיו אור התורות הקדושות ששמעה...
רבנות בעיירת פאריטש לצד חיבור ניגונים: רבי הלל התיישב בשנת ה'ת"ר בעיירה פאריטש ושימש בה כרב, והיה מחבר ניגונים מרטיטים, ושר אותם בעת תפילתו ובהזדמנויות שונות, מניגוניו הידועים:
'הניגון הגדול לרבי הלל מפאריטש' - הלב והמעיין, ו'הניגון הארוך', וגם הניגון 'דער ז'בינער קרפ' מיוחס אליו, ניגוניו נחשבים לניגונים עמוקים ומעוררי לב, ופורטים על נימיה העדינים של הנשמה...
אמר ה'צמח צדק' שזה 300 שנה לא היה בעולם צדיק במעשה כמו רבי הלל, שרבי הלל היה יודע בהידורים רבים ובחומרות יתרות, כדי לחדור ולהבין את עומקה של תורת החסידות.
אחת החומרות שנהג בה רבי הלל, שלא היה שולח מכתבים בערב שבת קודש.
פעם אחת היה ענין כללי דחוף, והרבי ה'צמח צדק' זירז את רבי הלל לשלוח מכתב בערב שבת קודש, בלב כבד עשה רבי הלל כבקשת הרב נגד מנהגו.
מאוחר יותר התברר, שכאשר הדוור הוציא את המכתבים מתיבת הדואר, בטעות נשאר מכתבו של רבי הלל בתיבה.
ישב הרבי ה'צמח צדק' עם בניו צחק ואמר:
הוא, רבי הלל - השיג בכל זאת את שלו...
'רצון יראיו יעשה'...
רבי הלל נפטר בי"א אב תרכ"ד, כיומיים לפני פטירתו הוא התענה את צום תשעה באב, למרות חולשתו העצומה.
לע"נ רבי הלל מפארטיש בן רבי מאיר, זכותו תגן על כל עם ישראל, ונזכה להתענג מתורתו ומניגוניו המרטיטים, שיקרבו את הגאולה במהרה, אמן!