הגה"ח רבי פנחס פרידמן, ראש הכוללים של בעלזא וראש ישיבת המקובלים, העניק שיחת חג לביטאון החסידות, המחנה החרדי. במהלך השיחה, התייחס בהרחבה לגישת האדמו"ר מבעלזא לנגיף הקורונה. באדיבותם, אנו מביאים את הקטע הרלוונטי המלא:
ביקשנו מהחברותא של מרן שליט"א להידרש לסוגיית ייחודיותה של בעלזא בעניין, כאשר כמעט כל העולם עומד מעבר אחד, ובעלזא בהנהגת כ"ק מרן שליט"א צועדת בקומה זקופה אחרי הרועה הנאמן.
"לא שמעתי ממרן שליט"א דברים מפורשים", נעתר הגר"פ פרידמן לשוחח על הנושא המורכב. "לכן כל מה שאומַר בנושא, הוא רק מה שאני משער שהבנתי מתוך מה שראיתי בהנהגת מרן".
בטרם פותחים את הנושא כדי לקבל זווית הצצה ייחודית ומחכימה, מתנה איתי הגר"פ שאכתוב בצורה המפורשת ביותר את המילים הבאות: "איננו מתכוונים לעסוק בהשוואה של בעלזא מול קהילות אחרות הנוהגות כהוראת רבותיהן, ובוודאי ובוודאי שאין כאן שום התייחסות של ביקורת כלפי מנהיגים אחרים. כל ההתייחסות שתובא כאן, היא אך ורק למה שאני הבנתי מתוך הנהגת מורי ורבי כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א".
אין כאן המקום להאריך בתיאורים על ההרס שהביא בכנפיו נגיף הקורונה, כמו גם על הנזקים בגוף וברוח שנגרמו. הקוראים כולם שמעו ואף חלילה חוו זאת יותר משנוכל לתאר. ניגש אפוא לעניין כפי ששאלנו בראיון:
אנשים מכנים את חסידי בעלזא "מכחישי קורונה". יש מקום לטענה כזו לנוכח ההנהגה הייחודית של כ"ק מרן שליט"א בתקופה זו?
"להגיד שאין קורונה זו טמינת ראש בחול", משיב הגר"פ בצורה חדה וחותכת. "לא רק שאין הכחשה, אלא שכולנו חייבים לדעת שעת צרה היא ליעקב. יהודים רבים - בתוך כלל בני האדם בעולם - סובלים מהשפעות הנגיף, הן במישרין והן בעקיפין.
"הקב"ה שלח אלינו יצור קטן שהפך את העולם כולו. זו עובדה. כיהודים מאמינים אנחנו חייבים להפנים שלא מדובר ב'ווירוס סיני' ולא ב'מגפה'. ההגדרות הללו הן לא נכונות עבור יהודי מאמין. בפרט לנו, האמונים על דרך הבעל שם טוב הקדוש, שכל דבר בעולם נעשה בהשגחה פרטית.
"הקב"ה מדבר אלינו. אם נרצה להעניק כותרת להשגחה הפרטית הזו, בורא עולם רוצה שנפנים שיש מנהיג לבירה. שאנחנו בידיו ועלינו להתחזק בביטחון בו.
"ובקשר למה שאנשים תוהים על הצורה הייחודית בה נוהגת בעלזא בימים אלו, חייבים להבין דבר אחד: את מה שיודעים כולם - ואף הרבה מעבר לכך - מרן שליט"א יודע ומבין בעצמו. הנתונים כולם הונחו בפניו בכל התפתחות שהייתה.
"למרות שהוא ראה הכל, הוא החליט לנהוג בצורה שונה מרבים אחרים. אבל שום החלטה לא התקבלה בקלות, חלילה. הכל נעשה בכובד ראש ולאחר שיקול דעת מעמיק ורציני".
רמטכ"ל יוצא למערכה
"אין כאן רק מלחמה על הגוף", חורץ הגר"פ פרידמן ברורות. "יש כאן מלחמה בשתי מערכות. מערכה ראשונה היא על הגוף הגשמי, על הבריאות, על איכות החיים ועל החיים עצמם. אולם זו המערכה הקטנה. המערכה הגדולה יותר ניטשת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא. יש פה מלחמה בין אור לחושך, בין קודש לחול.
"אנשים מנפנפים בפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם'. וזה נכון. אבל חייבים לזכור שיש כאן שתי 'נפשות', רוחנית וגשמית. לכן, יותר ממה שחייבים לשמור על הנפש הגשמית כדי שתוכל לקיים את מצוות התורה, באותה מידה יש לשמור שלא תאבד הנפש הרוחנית כדי להציל את הנפש הגשמית ויצא שכרו בהפסדו.
"אם ננקוט בדימוי המפורסם של ה'חובות הלבבות': יש לפנינו מערכה קטנה ומערכה גדולה. המערכה הקטנה היא על ענייני הגוף ובריאות הנפש, המערכה הגדולה והחשובה הרבה יותר היא על הנשמה היהודית וענייני הרוחניות. האם יהיה בשביל מי לשמר את הגוף?!
"אתן דוגמה, לא שאני משווה כמובן", מסתייג הגר"פ תוך כדי דיבור, "אני רק רוצה להמחיש את הנתונים כדי להבין שיש מצבים שבהם הפסוק 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם' לא קיים. חז"ל אומרים שאסור לאדם למסור עצמו להריגה אם דורשים ממנו לעבור על עבירה כלשהי, לבד משלוש עבירות - עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. יוצאת מכלל זה, היא 'שעת השמד', בה אומרים חז"ל שיש למסור את הנפש אפילו על צבע השרוך של הנעליים.
"אם בשעת השמד יגיע גוי ויבקש מיהודי להחליף את השרוך בנעל לשרוך בצבע אחר, כמנהג הגויים, יש למסור את הנפש על כך ולא להיכנע!
"כאמור, אין כאן השוואה למצב שלפנינו, אבל זו דוגמה לכך שיש פעמים שחייבים לנהוג אחרת.
"בימים שאנשים בארץ הקודש צחקו מנגיף הקורונה, ובפורים הוא אף שימש נושא לבדחנות, מרן שליט"א כבר ראה בדיוק לקראת מה הולכים. הוא התאונן על חינוך הדור הצעיר, על בני הנעורים שיכולים לרדת פלאים ברוחניות. על כל אלו שייכנסו למרה שחורה, שהפחדים יעסיקו את דמיונם ויחוללו שמות בנפשם. לפעמים עד כדי מצב בלתי הפיך...
"לשמור על הגוף על חשבון השמירה על הנפש, בלי להבין שעת צרה זו היא מלחמה מכוונת בין כוחות הקדושה לסטרא אחרא גם על הרוחניות, לא פחות מאשר על הגוף - יכולה להוביל לאבדון נפשות רבות ואז אין כל תועלת בשמירת הגוף.
"במבט שבו אני ראיתי את הדברים", מסביר ראש ישיבת 'מבקשי השם' את העניין, "כ"ק מרן שליט"א פענח את התמונה שהוצגה לפניו וקיבל החלטה נועזת. כאשר כולם הסתבכו עם הנגיף וניסו להבין כיצד להילחם בו, מרן שליט"א כבר גיבש עמדה ופעל לפיה. הוא נעמד כרמטכ"ל בשדה הקרב והכריז בדרכו הייחודית: אני אוציא את הסרים למשמעתי מהצרה הזו במינימום נזקים אפשרי.
"הרמטכ"ל הזה לא מדבר במילים. הוא לא מתרברב ביכולות לא-לו. הוא לא מחזיק מעצמו והולך עם הדעה שלו. הוא רק קורא את המפה שלפניו ביכולות ובכלים שעומדים לרשותו, ומקבל החלטה מושכלת לפיהם. כשהוא נקי מנגיעות אישיות, כשהוא לא משיב דבר למחרפיו ולא מבטל את דברי אלו שסוברים אחרת ממנו.
"דבר אחד ניתן לציין בוודאות: בסיומו של זמן קיץ תש"פ, ראינו כמויות עצומות של בנים ובנות מטובי הקהילות שלא שבו אל מקומות הלימוד שלהם. את הסכנה הזו ראה מרן שליט"א בעינו הפקוחה למרחוק כבר בתחילת חודש ניסן! מיד בתחילת ההוראות הממשלתיות הוא התאונן ובכה על החינוך הטהור שעומד בפני סכנה, על מצב הנפש שעלול להידרדר...
"אם נרצה לסכם זאת במשפט אחד: כאשר יש לפנינו סכנה ודאית בנפש על פני ספק סכנה בגוף, צריכים הרבה מאוד שיקול דעת והרבה אחריות כדי לפסוק לטובת ספק-סכנה בגוף, על פני הנפש והאידישקייט. בעת האחרונה נשמעים עוד ועוד קולות בקרב היהדות החרדית הקוראים לתת פרופורציה נכונה לסכנת הנגיף, ולהתמקד בהצלת נפשות האמיתית - נשמות ישראל".
בכל מלחמה יש קרבנות
כאשר מועלים על השולחן ענייני שמירת המרחק ועוד, כאשר יש שטוענים שכפי שמתכנסים בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ללימוד תורה, כך אין שום צורך להיזהר בחוץ, עונה הגר"פ שיש לחלק בין הדברים.
"לא שמעתי בשום מקום שמרן שליט"א הביע דעה לגבי ההתנהגות במרחב הציבורי. השכל הישר מורה שחובת הזהירות שלא להידבק בנגיף קיימת. בוודאי שאל לו לאדם ללכת שאנן ולאפשר לעצמו להידבק בשביל ענייני נוחות כאלה ואחרים.
"באשר לשמירת מרחק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, לפי דעתי כאשר עוסקים ברוחניות ודואגים שלמרות המהומה בעולם סדר היום היהודי לא ייפגע, ואדרבה משתדלים להגביר חיילים לתורה ולקרבת אלוקים ולעבודה רוחנית ברמה גבוהה יותר - הרי שזכות התורה מגינה ויש לנו על מי לסמוך. 'אורך ימים בימינה'".
אנשים באים בטענה שבסופו של דבר אנשים נפטרים אצלנו. איך אפשר להתעלם מהנתון הזה? הגם שבקהילות אחרות נפטרים לא פחות למרות ששמרו על ההוראות, אבל עדיין אנשים שואלים למה אנחנו לא מתייחסים לנושא אצלנו.
ראשית, אני מקבל נזיפה על עצם ההשוואה לקהילות אחרות. "אצלנו לא יורדים נמוך", מסביר לי הגר"פ בצורה חד משמעית. "אנחנו לא בודקים מה קורה בקהילות אחרות כדי להצדיק את שיטתנו. יש לנו מנהיג ושיטתו עומדת בפני עצמה. כל השוואה אינה במקום ולא רלוונטית.
"ובאשר לטענות על נפטרים: אכן, זוהי מציאות כואבת מאוד. איש לא התעלם ממנה. איש לא ניסה להסתיר אותה. היא עובדה קיימת.
"אולם כאמור, מדובר כאן במלחמה רוחנית! ובמלחמה - כל מלחמה - יש קרבנות!
"מי לנו גדול מאדוננו דוד עבד השם, שיצא להילחם מלחמות ישראל בגויים, ושאל באורים ותומים לפני כן, ואף קיבל תשובה ברורה מהקב"ה שעליו לצאת למלחמה. ובכל זאת אנו מוצאים בתנ"ך 'וייפול מן העם מעבדי דוד'. או במלחמה על צקלג בה שָׁבוּ את כל הנשים והילדים שהיו בעיר, עד שאומר הנביא 'וַתֵּצֶר לְדָוִד מְאֹד כִּי אָמְרוּ הָעָם לְסָקְלוֹ, כִּי מָרָה נֶפֶשׁ כָּל הָעָם אִישׁ עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֹתָיו'...
"פעם אחת בתנ"ך מופיעה מלחמה בלי קרבנות בנפש, והכתוב מציין אותה ומייחד אותה מן השאר: במלחמת מדיין הגיעו אנשי המלחמה אל משה רבנו ובישרו לו בשורה טובה 'עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה... ולא נפקד ממנו איש'. בשל הפלאיות שבדבר, הם רוצים להקריב קרבן מיוחד להשם..."
עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף
דבר אחד מרגש את הגר"פ פרידמן יותר מכל. הוא, שאינו מרבה להחצין רגשות אישיים, לא כולא את רגשותיו ומדבר מנהמת לבו בצורה גלויה וברורה.
"לאורך כל התקופה הקשה הזו, מרן שליט"א עמד בראש צאן מרעיתו. הוא לא נסע לטלז-סטון לנופש, למשל. למרות שבתוך התקופה חלו חודשי הקיץ בהם הוא נוסע באופן קבע לנוח מעט. הוא לא הסתתר מאחורי מחיצות זכוכית ולא הסתגר בחדרו.
"אדרבה, הוא פתח את אוצרו הטוב, קיבל קהל לעצה ולברכה. כתב מכתבי חיזוק ועידוד לקהל הקודש ודאג שיהיה מי שידאג למבוגרים, לחולים, לבודדים. שלא יזניחו אותם בעת הזו בשל החשש מהנגיף. שלא יישאר אף יהודי מבוגר שאין לו היכן להתארח או שאין מי שידאג לו לצרכים האלמנטריים.
"הוא מסר את נפשו, פשוטו כמשמעו, ולמרות היותו בקבוצת סיכון מפאת גילו, הוא עשה בדיוק את מה שהבין שנדרש ממנו לפי שיקול דעתו. הוא שמר בעינא פקיחא על צאן מרעיתו, ובמסירות נפש שאין למצוא דוגמתה - הנהיג את עדתו והלך בראשם.
"הוא הראה בצורה הפשוטה ביותר: עמו אנכי בצרה!
"לא זו בלבד שהוא דאג לכל שכבות הקהל, אלא שהוא אף לקח אחריות מלאה על ההחלטות שקיבל. הוא לא הסתתר מאחורי אף אחד ולא הסתגר. הוא יצא כגיבור בראש המחנה, מנווט את הספינה במים טרופים לעבר חוף מבטחים.
"הופעלו עליו לחצים אדירים. מי לא ניסה להתערב ולפעול אצלו לשנות את החלטותיו? החל בטענות של חילול השם ועד לטענות של פיקוח נפש. אולם מרן שליט"א לא ראה לנכון לשנות את עמדותיו, בשל כך שמדובר בפיקוח נפש רוחני ולכך טרם ניתן מענה מאת אלו שבאו בהפצרות ואף באיומים. הוא עמד איתן והמשיך לשמור את קהלו מפני הסכנה שראה בצורה מוחשית.
"הוא לא ענה למחרפיו דבר! הוא לא ביטל את דברי האחרים שסברו אחרת ממנו. הוא שמע את דבריהם, העניק להם את הכבוד הראוי להם. והמשיך בדרכו, באמונתו, כאמור - עד כדי מסירות נפש.
"לדעתי זוהי ההנהגה הנעלית ביותר: מנהיג שלוקח על עצמו את קיתונות הבוז והלעג, את הדיבורים בכל מקום על כך שהוא מסכן בהתנהלותו את כולם. התנהגותו הכריזה בלא מילים 'מוטב ייכנס החץ בי ולא בבני'... ישב בדד ויידום, כי נטל עליו!
"זכינו, בעלזער חסידים, לראות עין בעין את קיום בקשתו של משה רבנו מהקב"ה, עת שביקש לפני פטירתו שימנה השם יתברך מנהיג לישראל: 'יִפְקוֹד ה' אֱלֹקֵי הָרוּחֹות לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה, אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבוא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם' - - -
"יהי רצון שנזכה בקרוב ממש שתחלוף הצרה מעל כל ישראל בכל מקום שהם, שנזכה במהרה ללכת לקראת משיח צדקנו ומלכנו בראשנו, וליהנות מסוכת עורו של לווייתן בצילא דמהימנותא".
This browser does not support the video element.
הצגת כל התגובות