לרבי נחמן מהורודנקה הייתה מידה מיוחדת, כל מה שראה או כל מה שקרה עימו, היה אומר: הכל טוב ולטובה! אמונתו הייתה איתנה וחזקה - כעמוד של ברזל – וללא עוררין.
פעם אחת העמידו חיילים בקהילת-קודש מז'יבוז' אצל היהודים.
הבעל שם טוב הקדוש אמר לרבי נחמן: תתפלל שלא יעמידו חיילים אצל היהודים, אמר לו ר' נחמן: 'זה לטובה'.
ענה לו הבעל-שם-טוב הקדוש: טוב שלא חיית בדורו של המן הרשע, כי היית אומר על הגזרה שנגזרה על היהודים - שגם 'זה טוב'. ואם כך הדבר, אין אתה רואה את המעלה בכך שתלו את המן על העץ.
פעם אחת, נסע רבי נחמן עם הרב דקהילת-קודש פולנאה רבי יעקב יוסף מקהילת נמרוב לבעל שם טוב הקדוש כדי לשהות אצלו בשבת.
הם יצאו לדרך ונסעו ביום שישי, באותה הדרך שהם נסעו נסע גם אדון אחד, עם - מרכבה גדולה. והאדון נסע לאיטו, ורבי נחמן ורבי יעקב יוסף פחדו לעקוף אותו.
הכה רבי יעקב יוסף את ידיו זו בזו, ואמר: וי! וי! בקצב נסיעה כזה, אנו עלולים לא להגיע בזמן לחלל את השבת ח"ו, והיה מצטער מאוד מאוד.
ורבי נחמן היה אומר לו ש'זה לטובה', והדבר גרם עצר נוסף לרבי יעקב יוסף.
לאחר שעה קלה של נסיעה נפגשו באמצע הדרך מחנה גדול של אנשים שהולכים עם משאות, ובאותה שעה ירד שלג גדול מאוד, ולא היה ניתן לעקוף את המחנה הגדול.
כשראו האנשים עם המשאות את האדון שנסע לפני עגלתם של רבי נחמן ורבי יעקב יוסף, הם פינו את הדרך לאדון ונתנו לו לעבור, והם עברו ביחד איתו.
כאשר הם הגיעו לפרשת דרכים, האדון נסע לדרכו בשביל אחד, והם פנו לשביל אחר הגיעו בקלות לפני שבת מבעוד מועד, בעוד היום גדול, כל זה שמעתי מהרב דקהילת-קודש פולנאה.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה לדרך' לשבוע הבא עלינו לטובה
פעם אחת, כשהיה הבעל שם טוב הקדוש בקהילת קודש נמרוב, היה צריך לעבור מבית גדול ששהה בו לבית קטן שסמוך למקום, ובזמן שעבר טעה בדרכו - ונכנס למרתף.
כאשר ראה שטעה, הוא ציווה שיבדקו את המזוזות במרתף, כי ידע שהטעות לא הייתה במקרה.
שאל אותו אדם אחד: אם יתעה איזה אדם בדרכו, יתלה תיכף את הטעות באיזה דבר? או שמא יכול לחשוב שמקרה הוא? השיב לו הבעל שם טוב הקדוש: "אצלי אין מקרה".
צריך כל אדם להאמין, שכל דבר שקורה עימו, אינו קורה ב'מקרה' – הכל הוא בהשגחה פרטית מדוייקת ומופלאת, ולא יתלה שום דבר ח"ו – במקרה (עפ"י שבחי הבעש"ט).
הכל מה שהאדם עושה, וכל מה שקורה עימו, הוא טוב ולטובה, ובהשגחת ה' יתברך, שהקב"ה נותן לו את הדעת והמחשבה מה לעשות, ואיך לעשות את הדבר, כמו שכתוב: "וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל".
ומכאן ניתן להבין, שהאדם לא צריך להתחרט על דבר שעשה, כי כל מה שקורה - זה רק רצון הבורא ברוך הוא.
כך, אם האדם מתחרט על מעשיו בעקבות תוצאות המעשה, יוצא שהוא שאינו מאמין שהכל מה שקורה בעולם, ואיתו
בפרט - הוא בהשגחת ה' יתברך, כי רק הרצון עליון –הוא אשר יהיה תוצאות מעשיו.
חשוב להדגיש, כמובן שלא מדובר בדברים שתלויים ביראת שמים של האדם, שבהם יש לאדם בחירה להחליט מה יעשה, כפי שידוע המשפט: 'רוצה עושה, לא רוצה לא עושה' 'שבכל בידי שמים, חוץ מיראת שמים' (עפ"י 'דגלי ההודיה והמצווה', מצווה עה).
יהי רצון שנזכה לבחור את הבחירות הנכונות מתוך אמונה ש'הכל טוב ולטובה', ובכל אשר נפנה, נשכיל ונצליח, שבוע טוב ומבורך.