העותק היחיד בעולם של פאשקוויל עם חרם הגאון מווילנא נגד החסידים, יעמוד בקרוב למכירה פומבית. הפאשקוויל מתוארך על ידי מומחים לבין אמצע לסוף המאה ה-19. החרם המופיע בו הוא אחד החרמות הרבניים הידועים בעולם אשר גורם למתחים גם בשנים האחרונות בתוך הקהילה החרדית. למרבה הפלא, הפאשקוויל העתיק מעורר עניין גם בקרב אספנים חסידים.
מרון ארן, מנהל בבית המכירות הפומביות 'קדם' אומר כי "האספנים החסידים והליטאים מתעניינים מאוד בפריט. אחרי הכל, גם אלה וגם אלה חשים זיקה לפריט והוא מעורר בהם עניין רב. בקהילת האספנים מתבדחים כי החסידים רוצים בפריט בכדי לשרוף את הזכר האחרון לחרם. אבל אני מסתפק אם יש מי שיעשה דבר כזה".
בשנות החמישים של המאה ה-18 הגיחה אל אוויר העולם היהודי תנועה דתית חדשה, החסידות. התנועה התקבלה על ידי הקהילות הממוסדות דאז בחשדנות רבה ועוררה סערה בעולם היהודי במזרח אירופה. בשנת 1772 עם חדירתה של החסידות אל וילנה, בירת ליטא ומעוז של מתנגדיה, החלה להתגבש נגד החסידות קבוצה רבנית, בראשותה של אחת הדמויות הרבניות הידועות של אותה תקופה, רבי אליהו בן שלמה זלמן, אשר נודע בכינוי 'הגאון מווילנה'. הקבוצה, אשר כללה את דייני שני בתי הדין של העיר, החליטה להחרים את החסידים ואת מנהיגיהם לאחר שנפוצה שמועה כי אחד המנהיגים החסידיים הצהיר כי הגאון מווילנה הוא "שקר ותורתו שקר ואמונתו שקר".
ההתארגנות הרבנית הולידה את מה שנודע כאחד החרמות הרבניים הידועים בעולם, חרם שהודפס באותה שנה כנגד החסידות ומכונה גם 'חרם הגר"א'. בשלב ראשון החרם פורסם במסגרת ספר שהודפס באותם הימים. החרם הוביל למאבק של עשרות שנים בין החסידים לליטאים, אשר זכו לכינוי 'מתנגדים', על שם התנגדותם לחסידות, ושאריות מן המתחים שהוא גרם מורגשות גם בימים אלה בין שני הפלגים בתוך המגזר החרדי.
בעקבות החרם הראשון נערכו כמה סבבים נוספים של חרמות נגד החסידים בווילנה וברחבי אירופה. ה"פאשקוויל" שנחשף הוא העותק היחיד הידוע של החרם שפורסם והופץ כמודעת רחוב. חרם זה פורסם בין 70 ל-100 שנה לאחר החרם הראשון, באחד מסבבי החרמות הנוספים, והוא למעשה העתק של החרם הראשון של הגאון מווילנה ודייני העיר.
החרם, אשר יוצג למכירה בבית המכירות הפומביות 'קדם' בסוף החודש במסגרת מכירה של "פריטים חשובים ונדירים במיוחד", אינו מבייש בנוסח שלו את חריפות לשונם של הרבנים גם בימים אלה. בחרם מתוארים החסידים כ"עושים אגודות לעצמם, ודתיהם שונות מכל עם". החרם קובל על נוסח התפילה של החסידים, אשר נודע כיום בשם "נוסח ספרד", ומתואר כ"אחד מני אלף מדרכיהם המכוערים". מסקנת החרם מרחיקת לכת וחריפה במיוחד גם היא: "על כן ראשי עם יעטו כמעיל קנאה, קנאת ה' צבאות, להשמיד, לבער, ולהשמיע עליהם קול חרמות ושמתות, חרופין וגדופין" כמו כן, נאמר בחרם כי "פיזורם (של החסידים) נאה לעולם".
החרם גם מתייחס למה שנעשה כבר נגד החסידים בווילנה כמודל לחיקוי עבור שאר הקהילות: "וכבר בעזרת השם עקרנו מחשבתם הרעה ממקומינו וכשם שעקרנו מן המקום הזה כן יעקרו מכל המקומות, שלא יזכר ולא יפקד, ולא יעלה על לב לעולם. וכל מקום אשר המצא ימצא שמץ מנהי לעקרו לבל יהא שורש בארץ גזעם".
הצגת כל התגובות