בתוך שנים אחדות, במזימה בלתי נתפסת באכזריותה, הצליח היטלר ימ"ש להשמיד מיליוני יהודים מאירופה. חצרות חסידיות גדולות, שהיו לאימפריות רוחניות ולמוקדי עלייה לרגל, נכחדו כליל. רק כמה מהחסידויות הגדולות הצליחו לקום מעפר, לשקם את ההריסות ולבנות את הכל מאפס.
זהו סיפור תקומתן של כמה מהן.
חסידות גור: מתחילים מאפס
ורשא, בירת פולין של לפני מלחמת העולם השנייה, היתה שוקקת חיים יהודיים. מאות אלפי משפחות חרדיות השומרות על קלה כבחמורה התגוררו בכרך הגדול, וגם בכפרים ובעיירות הסמוכות גרו עוד רבבות נוספים.
מטבע הדברים, היתה חסידות גור הסמוכה לורשא המשפיעה ביותר על החיים היהודים בעיר. האדמו"ר בעל ה'אמרי אמת' היה מנהיגם הרוחני. למעלה ממאה אלף חסידים עברו אצל האדמו"ר להתברך מדי שנה. הרבי יזם וכונן את תנועת אגודת ישראל ויצא חוצץ כנגד התנועה הציונית, למרות שעודד את חסידיו הרבים לעלות לארץ ישראל ולרכוש בה קרקעות.
בשנת תרפ"א הגיע האדמו"ר לביקור בארץ ישראל. לאחר אחד מביקוריו כתב בחזרתו לפולין, בהיותו באוניה, מכתב ארוך למקורביו.
יום השואה בכיכר השבת, סיקור מיוחד:
• צועדים, כדי שלא לשכוח
• הרב לאו: "הגיע הזמן לחיות ביחד"
"הנני שבע רצון מאוד, בראותי כי יכולים גם לבוא אל המנוחה ולהתנהג שם בדרכי היהדות, ומי אשר חננו הש"י בהון, יכול בלי ספק למצוא שם את פרנסתו במנוחה שלמה ולשמור היהדות כראוי באין מעצור. אולם גם אלו שאין יכולים ואין חפצים להשתקע בארץ הקודש - יפרישו כל אחד מהונו סכום מסוים ולקנות לו שם חבל נחלה, והוא נושא פירות גם בעולם הזה", כתב האדמו"ר.
מתברר כי מדיניות זו השאירה לה לפליטה חלק מוטע מהחסידים וכן נתנה בסיס לשיקום ויסוד החסידות הגדולה מחדש, שכן חסידות גור - כמו חצרות חסידיות נוספות - נכחדה כמעט כליל בשואה כשמאות אלפים מבניה נשלחו לכבשני האש.
הרבי זצ"ל הצליח לברוח לישראל ובבואו לירושלים קבע את מגוריו בישיבת 'שפת אמת', ומיד התרכזו סביבו כמה מאות מחסידיו שעלו ארצה לפני השואה. כל מחשבותיו היו נתונות לאלו שנותרו בפולין בסכנה איומה. בשנת תש"ב, כשהחלו להגיע בשורות איוב על השמדת יהודי פולין, היה הרבי מדוכא מאוד. את כל מאות אלפי חסידיו הוא זכר, וכאב כולם היה מונח על ליבו.
לאחר מות אביו נתמנה בארץ ישראל הרבי בעל ה"בית ישראל" שאיבד את אשתו ושני ילדיו בשואה לאדמו"ר. הרבי אסף את חסידי גור שניצלו מהשואה, והקים מחדש את חסידות גור.
כאדמו"ר, שיקם הרבי את החסידות, הגדיל את כוחה ועיצב את דרכה. רבי ישראל אסף סביבו את חסידי גור שהתגוררו בישראל מלפני מלחמת העולם ואת ניצולי השואה, וכן פעל לקרב את אלו שהם או הוריהם עזבו את החסידות.
אישיותו הכריזמטית והכובשת זכתה להערצה של רבים, וצעירים רבים ממגזרים שונים נסחפו אחריו והפכו לחסידיו ומעריציו הנלהבים.
מעבר לזה, סייע הרבי בעל ה'בית ישראל' בכינונה של היהדות החרדית כולה לאחר השואה האיומה ועודד אדמו"רים ורבנים נוספים לפתוח מחדש את קהילותיהם והפיח חיים בשארית הפליטה.
כיום שבה חסידות גור להיות מעצמה חסידית של ממש. היא מונה רבבות חסידים השוקדים על התורה והעבודה בהדרכת כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א.
חסידות בעלזא: נס הצלה פלאי
חסידות בעלזא היתה עד למלחמת העלם השנייה אחת הגדולות והמשפיעות בגליציה (כיום אוקראינה). היא מנתה אלפי משפחות נכבדות שהתגוררו בעיירה בלז וגלילותיה. רבים מהרבנים ומצורבי התורה שהתגוררו במקום נמנו על עדת חסידי בעלזא והשפעתם של אדמורי"ה הגיעה למרחקים.
בימי השואה, נספו רוב בניה ובנותיה של חסידות בעלזא. רק בדרך נס פלאית הצליח להימלט מהעיירה בעיצומו של חג שמחת תורה האדמו"ר רבי אהרון רוקח זצ"ל, שאיבד את כל ילדיו בשואה האיומה.
לאחר שחולץ מגטו בוכניה ליד קראקוב, נמלט הרבי זצ"ל עם אחיו האדמו"ר רבי מרדכי מבולגריא זצ"ל (אביו של כ"ק מרן האדמו"ר מבעלזא שליט"א) אל העיר בודפשט שבהונגריה.
לאחר 8 חודשים ששהה שם, נודע למקורביו כי הנאצים דורשים את הסגרתו בשל היותו דמות ידועה ומשפיעה על יהדות מזרח אירופה.
הרבי הצליח לברוח לארץ ישראל ובחר להתיישב בעיר העברית הראשונה תל-אביב.
הרבי התפרסם במהרה, ונודע בקרב כל הציבור כקדוש עליון וכ"שרף" ממש. גבאי האדמו"ר העידו כי יותר מ-50 שנה לא ישן על מיטה.
לאחר המלחמה התאספו סביבו ניצולים רבים, והוא הפיח בהם רוחניות צרופה ויראת שמיים. הרבי זצ"ל הקים את מוסדות בעלזא בתל אביב, ירושלים, בני ברק וחיפה ועם הזמן גדלה החסידות והתפתחה למימדי ענק.
יש לציין כי בשנות כהונתו של האדמו"ר מבעלזא שליט"א התרחבה החסידות למימדים עצומים ועשרות קהילות הוקמו בכל רחבי הארץ, ארה"ב ורחבי אירופה. חסידות ויז'ניץ סבלה רבות בשואה האיומה, כאשר המונים מחסידיה הובלו למחנות ההשמדה ונרצחו על קידוש ה'. חלקים מהם, נעו ונדו כפליטים בדרכים עקלקלות, חוששים לחייהם מאימת הנאצים.
חסידות ויזניץ: ישיבה לניצולים
לאחר השואה הגיע אל ארץ הקודש הרבי בעל ה"דמשק אליעזר", ופתח את ישיבת ויזנ'יץ בעיר ת"א לפליטים ששרדו את המלחמה. במקביל, היה כבר קיים הקלויז החסידי בירושלים שם התפללו עשרות חסידם נוספים.
לאחר התסלקות בעל הדמשק אליעזר זצ"ל והגעתו אל ארץ ישראל של האדמו"ר בעל ה"אמרי חיים", שגם הוא ניצל מציפורני הנאצים לאחר שנמלט לבלגיה, החלו החסידים המעטים להיקבץ סביבו ולהקים מחדש את החסידות.
חזונו של הרבי קרם במהרה עור וגידים והוא הקים במהרה בעיר בני ברק את השיכון החסידי הראשון בארץ. לצד זה, הקים את בית הכנסת הגדול של החסידות וכן מבנים בהם שוכנים מוסדות תורה וחסד.
הרבי פעל רבות לקרב שוב אל דרך החסידות יהודים שהגיעו מבתים שומרי תורה ומצוות שבשל קשיי המלחמה, התמודדו עם קשיים רוחניים והוא הרעיף עליהם חיבה וקרבם לדרך המוטב.
הרבי בעל ה"אמרי חיים" היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונחשב לאחד המנהיגים הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי לאחר ימי השואה. הוא פעל רבות גם להקמתם מחדש של חסידויות רבות שרבים מתלמידיהם נכחדו בשואה ועשה הכל על מנת לחדש את תחייתה של היהדות החרדית בארץ ובתפוצות. יד ימינו ושותף מרכזי לבנייתה של החסידות מחדש, היה כ"ק מרן בעל ה"ישועות משה" מויז'ניץ זצ"ל שכיהן כראש ישיבה והעמיד אלפי תלמידים בדרך התורה והחסידות כשבנוסף קירב יהודים רבים אל מורשתם.
כיום חסידות ויזניץ נמנית כאחת החסידויות הגדולות בעולם היהודי. אלפי חסידים ועובדי השם קשורים ודבקים באדמו"ר.
חסידות צאנז: הנדר שהציל את האדמו"ר
בשואה נכחדו רבים מאדמו"רי חסידויות בית צאנז-שינאווה-גריבוב-גארליץ-סטראפקוב, ובהם גם אלפים ורבבות מחסידיהם שהיו דבוקים לרבותיהם במדינת גליציה.
מי שבלט מעל כולם בהתנהגותו המופתית שהיתה לסמל ולדוגמא במהלך כל שנות המלחמה, היה האדמו"ר רבי יקותיאל יהודא הלברשטאם זצ"ל, בעל ה"שפע חיים" מצאנז-קלויזנבורג.
עוד בימי ילדותו נודע הרבי כעילוי ומתמיד עצום ובגיל בר מצווה נבחן על כל הש"ס והוסמך להוראה. לאחר מספר שנים התחתן ובגיל 21 מונה לרב קהילה. בימי המלחמה הוגלה מהגטו למחנה אושוויץ כששם הקפיד לחזק יהודים במצבים הקשים ביותר שחוו.
הרבי סחף אחריו במחנה הידוע לשימצה המונים שלמדו מעמידתו האיתנה על משמר היהדות ומאורחות חייו כשהקפיד בדוחק רב ובקושי של ממש לקיים כל מצווה שיכל ובהידור רב.
רבים מהניצולים סיפרו כי בזכותו של הרבי זצ"ל נשארו קשורים לדרך היהדות ולא איבדו את אמונתם התמימה גם ברגעי המשבר שהיו להם.
הרבי זצ"ל איבד במלחמה את אשתו ואחד עשר ילדיו ולמרות זאת, עלה לארץ ישראל ומיד הקים את מורשת בית צאנז מעפר.
ראשית כל, גייס למען ניצולי השואה הרבים כספים בארה"ב ובמקסיקו על מנת שיוכלו לפתוח בחיים חדשים כשבהמשך ייסד והקים את קריית צאנז בנתניה, בה החלה החסידות להיבנות מחדש כשבמרכז הקרייה מוקמים בתי כנסת ובתי מדרשות ישיבות וכוללי אברכים.
בעקבות נדר שנדר הרבי בשואה ולפין אם יזכה להינצל יקדיש את חייו להצלת יהודים, הקים את בית החולים לניאדו בנתניה הנחשב לאחד מבתי-החולים הטובים ביותר בארץ.
מלבד זאת, דאג הרבי מצאנז זצ"ל לחיי היהדות בארץ הקודש, הקים את מפעל הש"ס ויצא בנאומים חוצבי להבות בגנות המנהיגים הציונים המבקשים לכפות את אורחות חיההם על ציבור שומרי הדת.
בזכות הרבי זצ"ל, הוקמה מחדש חסידות צאנז כשהיום היא מונה בסיעתא דשמיא שוב אלפים רבים של יהודים חסידים.
הצגת כל התגובות