בחורי הישיבה היוצאים בפורים לאיסוף כספים למטרות צדקה הם חלק ממסורת ארוכת שנים בעולם הישיבות החרדיות, אך עד כמה הציבור החרדי תומך בכך כיום?
סקר חדש של מכון "נתוני אמת" בשיתוף "כיכר השבת", שנערך לקראת חג פורים התשפ"ה, ביקש לבחון את עמדות הציבור החרדי בנוגע לתופעה.
This browser does not support the video element.
הסקר בחן את הסוגיה ממספר זוויות: כיצד משפיע המצב הביטחוני והחברתי הנוכחי על הנכונות של בחורי ישיבות לצאת ל"שנור"? האם מדובר במסורת חשובה שיש לשמר, או שמא זהו ביטול תורה מיותר? והאם יש למצוא דרכים אחרות לגיוס הכספים עבור עולם הישיבות?
הסקר מציג תמונה מורכבת: כ-40% מהמשיבים מתייחסים ל"שנור" באופן חיובי. הם מאמינים כי מדובר בפעילות מגבשת ומלמדת, המהווה "שחרור לגיטימי" מחיי השגרה האינטנסיביים של הישיבה. יתרונות נוספים שהוזכרו הם פיתוח כישורי שכנוע והובלה חברתית, במיוחד עבור בחורים שאינם מצטיינים בלימוד גרידא.
"זו הזדמנות לנוער לפתח כישורים שלא ניתן לפתח בשגרת הישיבה", מסבירה ד"ר נחומי יפה, סגנית נשיא למחקר במכון. "יש בחורים שהכוח שלהם אינו בלימוד רצוף; דווקא הארגון, היזמות והנעה חברתית מאפשרים להם לבלוט ולהצליח בדרך ייחודית".
ביטול תורה ופגיעה רגשית
אותם 40% מהמשיבים התומכים בתופעה טוענים שאין כאן ביטול תורה, משום שמדובר במטרה קדושה של החזקת עולם הישיבות – ערך העולה, בעיניהם, על השעות הבודדות שנגרעות מהלימוד. רבים מציינים כי זו "מסורת של דורות" המושרשת בחברה החרדית והוכתבה על ידי רבנים.
מנגד, בקרב המתנגדים בולט החשש מפני טרחה מיותרת, ביטול תורה, סיכונים בטיחותיים ופגיעה נפשית ורגשית: צעירים שחשים חוסר נוחות או תחושת השפלה כשדופקים על דלתות זרים, ולעתים אף נתונים ללחץ חברתי להכניס סכום "מכובד" לקופת הישיבה או הת"ת (תמיכה בחתנים נזקקים).
יחסים מורכבים עם הציבור הכללי
המתיחות סביב גיוס בחורי הישיבות משפיעה גם היא על היציאה לאיסוף כספים בקרב הציבור הכללי. 47% מהנשאלים הביעו חשש שהופעת בחורי ישיבות בבתים לא-חרדיים בפורים עלולה לעורר אי-נוחות ואף כעס. עם זאת, כ-65% מעידים כי מעולם לא נתקלו באופן אישי בהערות שליליות על כך.
הרוב (כ-73%) סבורים שיש לפעול "בזהירות וברגישות" מול ציבורים אחרים. "החיכוך עם חילונים או דתיים לאומיים, רגיש במיוחד השנה", מוסיפה ד"ר יפה. "יש כעס ציבורי סביב אי-השתתפות בצבא, וכשהבחורים מגיעים לאסוף תרומות – צריך לתת על כך את הדעת ולנהוג בחכמה".
לאן הולכים מכאן?
הדיון על עתיד מסורת ה"שנור" בפורים משקף את המתח בו מצויה החברה החרדית. מחד, ישנה מסורת היסטורית ארוכת שנים המבוססת על העיקרון ש"כל הפושט יד" מקבל סיוע בפורים, והכספים משמשים למטרות חיוניות כמו חתונות, מלגות ותמיכה בצעירים. מאידך, הולך וגובר הוויכוח הפנימי על הצורך במודלים מימוניים אחרים שפחות מסתמכים על איסוף תרומות מדלת-אל-דלת.
"אין פה תמונה אחידה", מסכמת ד"ר יפה. "יש זרם משמעותי שרוצה לראות שינוי, ויש מי שמאמינים שאין תחליף למסורת הזו. הדיון צפוי להתעצם בשנים הקרובות, במקביל לשינויים בחברה החרדית וביחס שלה לכלכלה ולשוק העבודה".
אתם מוזמנים להאזין לפרק המלא (בוידיאו למעלה) עם ניתוח מעמיק של תופעת ה'שנור' בפורים והשלכותיה החברתיות והכלכליות באתר "כיכר השבת" ובפלטפורמות הפודקאסטים המובילות.
א פריילכען פורים!
- הסקר נערך ע"י מכון נתוני אמת והיה זמין למשיבים באתר כיכר השבת בין התאריכים בין התאריכים: 27/2-2/3-25. השתתפו בו 646 משיבים חרדים. חוקרת ראשית: ד"ר נחומי יפה. צוות המחקר: חיה לרפלד, לאה בלוי ושומי שחר-רוזנבלום.
- התוכן לפודקאסט נערך ע"י אלי דן, יעקב מתן ויהודה וקנין. סאונד והקלטה: נתן אפשטיין.
הצגת כל התגובות