בשבוע שעבר הרחבנו על מצוות "ביקור חולים", והשבוע אנו לומדים בפרשת השבוע – לראשונה בתנ"ך – על מצוות "קבורת המת" ועל מסירותו והשקעתו המיוחדת של אברהם לכך.שרה אמנו נפטרה ואברהם מנהל משא ומתן עם בני חת "תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי". הלכות רבות נלמדו מפרשה זו בעניין האבל והקבורה.
אחת הנקודות הדרמטיות היא, כי החובה להתעסק בקבורת המת דוחה את כל המצוות והעיסוקים האחרים, גם כהן גדול שנמצא בדרכו לעבודה בבית המקדש ומזדמן לפניו 'מת מצווה' שאין לו קוברים, עליו לעסוק בקבורת המת!
במשך כל הדורות ידועה ומפורסמת מסירותם של היהודים בכל הקהילות להקמת 'חברה קדישא' שתפקידה היה לדאוג לכבוד המת וקבורתו באופן מכובד וראוי.
הקבורה מבטאת את האמונה בהישארות הנפש, כאשר הגוף לגופו של האדם הוא כנרתיק לספר קדוש, שהיא הנשמה שאינה נאבדת גם כאשר היא נפרדת מהגוף.
•
נעלה על נס את "חברה קדישא" בעירנו חדרה, את פעילותם המסורה בכל הנוגע לכבוד החיים ולכבוד המתים, החל מהשילוט המאיר עיניים שמפנה את העולים לקבר יקיריהם, למערכת טכנולוגית משוכללת שמסייעת למצוא את חלקת הקבר של כל נפטר מאז הקמת בית העלמין .
ובפרט את פעילותם סביב השעון ממש של ראשי, מנהלי ועובדי חברה קדישא, בראשות המנכ"ל הנכנס ידידי ורעי הרב משה אלמליח שהולך בדרכו של המנכ"ל הקודם ומטפח, מרחיב ומשדרג את כלל המערכות בכבוד ובהדר.
ישנה משנה חשיבות לזמינות והנגישות של עריכת לוויות גם שלא במסגרת שעות העבודה המקובלות. לא הרבה יודעים, ושלא נצטרך, ישנו אדם שהוא כמלאך המושיע, ידידי היקר ר' חיים הברמן, הוא זמין במשך 24 שעות ביממה כפשוטו, והוא מארגן לוויות במקרה הצורך גם באמצע הלילה(!), במקרים רבים זה חשוב וקריטי גם מבחינה הלכתית, וגם מבחינה רגשית. שלא נדע.
גולת הכותרת, הוא הרצון והמטרה לתת לכל אחד את המענה המדויק שלו, כולל גם הקמת חלקות חדשות ומיוחדות, וקידוש מתחמי קבורה חדשים לפי הצורך.
•
למגינת הלב, השבוע נפל בקרב בעזה סמ"ר נועם איתן הי"ד, נועם גדל והתחנך בעיר חדרה, בלוויה שהתקיימה בשעת חצות ליל, בין יום ראשון לשני, עם אלפי משתתפים, שיתפה בדמעות האמא היקרה אביבה "הוא היה כזה צנוע וביישן, אם היה רואה את כל האנשים פה הוא לא היה מסכים היה אומר למה טרחתם" ואני רציתי לזעוק לה כתשובה, שהזכות היא שלנו . בגן עדן לא נזכה לעמוד במחיצתו של נועם כנאמר בתלמוד "מקום שהרוגי מלכות עומדים אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם" לפחות נזכה ללוותו בדרכו האחרונה. כאשר גופו הקדוש שב אל האדמה, ואילו הנשמה – שבה למנוחה על כנפי השכינה, במעלות קדושים , טהורים וגיבורים כזוהר הרקיע מזהירים.
•
ונסיים ברעיון שכתב הרב יונתן זקס ז"ל שבימים אלו מציינים ארבע שנים לפטירתו " ויָּקָם אַבְרָהָם מֵעַל פְּנֵי מֵתוֹ" אין זה רק עניין של דרך ארץ, אלא מורה דרך לאדם במישור הפנימי, מה עליו לעשות בעתות משבר כדי להתגבר על אבל ואובדן מבלי לשקוע חלילה במרה שחורה, הדרך היא לקום ולפעול, להתמקד בעשייה חיובית, עם הפנים קדימה! אברהם מתקדם במטרותיו, הוא מנהל מו"מ לצורך חלקה לקבורת שרה, לאחר מכן הוא מחפש שידוך ליצחק בנו, לדאוג לעתידו.
בתקופה זו, עם כל הקושי והאבל, נקראים אנו אל ההוראה הנצחית: לקום! עם הפנים קדימה, בציפייה ובאמונה לימים טובים מאלה, בקרוב בימינו.
הצגת כל התגובות