מסמך נדיר בן 76 שנה, השתמר מארכיונו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, ומספק הצצה מרתקת ונדירה לקונפליקט שמפלג את אזרחי מדינת ישראל מאז הקמתה - או יותר מדויק לומר, עוד בטרם הוקמה, עת החלו הגורמים החרדים להתוות את הפטור מגיוס לתלמידי ישיבה.
הרב מאיר קרליץ, אחיו הבכור של החזון אי"ש וממייסדי ועד הישיבות בפולין, החל לאגד את רשימות לומדי התורה והישיבות בארץ כדי לרושמם ברשימות הפטור והדיחוי משרות בצה"ל.
לצורך כך, הוא פנה במכתב לראש ישיבת כפר הרא"ה - שאז עוד הייתה ישיבה קדושה וטרם נכנסו לשם לימודי חול, בבקשה כי ישלח אליו את רשימת התלמידים בישיבה כדי לפוטרם מגיוס לצה"ל.
מי שחשף את המכתבים, הוא אריק קיציס מהספרייה הלאומית.
המכתב הראשון נשלח בתאריך ז' שבט תש"ח - 3 חודשים בדיוק לפני ההכרזה של בן גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. וכך כותב הגר"מ קרליץ זצוק"ל, לגרמ"צ נריה זצוק"ל: "ידידי הרב ר' מ.צ. נריה שליט"א".
"אחדש"ת (אחר דרישת שלום תורתו. א"כ) באתי להודיע למעלת כתר"ה (כבוד תורתו הקדושה. א"כ) כי באנו לידי הסכם עם המוסדות, בדבר גיוס בני הישיבות בנוסח זה:
א. בני הישיבות לפי הרשימות המאושרות ע"י ג' ראשי הישיבות, פטורים משירות בצבא (בגיוסים מלאים או חלקיים).
ב. על הנהלת הישיבות לתת לתלמידים המסוגלים אימון להגנה עצמית בפקודה ובהדרכתה של ההנהגה העליונה.
ג. הסדר זה יחשב כסידור זמני לשנת תש"ח ויבוא לדיון מחודש בראשית שנת תש"ט. אין לבטלו אלא ע"י הסכם חדש".
הגר"מ פירט מי נחשב בן ישיבה הראוי לפטור משירות בצבא: "באסיפת ראשי הישיבות ביום ה' שעבר הוחלט: בן ישיבה נחשב מי שהוא תלמיד קבוע בישיבה ותורתו אמנותו על פי סדרי הישיבות מעולם ולומד ושומר כל סדרי הישיבה".
"לוועדה של ג' ראשי הישיבות הנ"ל" מפרט הגר"מ במכתבו לגרמ"צ, "נבחרו ראשי הישיבות מפ"ת, פוניבז' וסלונים. על הישיבות להודיע על תלמיד שיצא מהישיבות – לוועדה של ראשי הישיבות הנ"ל".
כאן פונה הגר"מ לגרמ"צ בבקשה לצרף את רשימת תלמידיו בישיבת כפר הרא"ה: "אם בדעת הנהלת ישיבת כפר הרא"ה להצטרף להנ"ל ימחול נא כ"ת ..... לשלוח תיכף את רשימת התלמידים בגיל הגיוס להועדה הנ"ל ע"פ הכתובת ת"א, מונטיפיורי 39, פועלי אגודת ישראל, בשביל ...... הועדה".
על מכתב התגובה של הגרמ"צ נריה לגר"מ קרליץ, לא נכתב תאריך, אולם התשובה מתייחסת בפירוש למכתבו של הגר"מ קרליץ לצירוף תלמידי ישיבת כפר הרא"ה לרשימת תלמידי הישיבות הזכאים לפטור משירות צבאי.
"לכבוד הרב הגאון המובהק מוהר"ר מאיר קרליץ שליט"א ברכה ושלום רב" פותח הגרמ"צ את מכתבו ומתנצל על האיחור בהחזרת המכתב: "אחדשת"ה, יסלח לי מאוד כתר"ה על איחור תשובתי על מכתבו. מחלה וטרדות עכבוני עד עתה".
"ולעצם העניין" מוסיף הגרמ"צ במכתב התשובה לגר"מ קרליץ, "אם אמנם גם אנו סבורים שיש לפטור בני ישיבה מגיוס מלא, ברם בגיוס חלקי דומה שאנו בעצמנו צריכים להיות מעוניינים לשתפם. גם מטעמים נפשיים הפנימיים וגם משום הרמת כבוד התורה וקדוש שם שמיים ברבים".
הוא דוחה את הצעתו של הגר"מ קרלית: "המצאת רשימת תלמידינו בגיל הגיוס היא אפוא מיותרת כיוון שכאמור אנו מעוניינים לשתפם במערכות צבאות ישראל, ובמלחמתם מיד צר שבא עליהם".
הגרמ"צ מסיים את מכתבו: "רוב תודות לכתר"ה על פנייתו והתעניינותו. ברוב כבוד ויקר".
כל זאת כאמור, לפני קום המדינה. בתכתובות שחשפו בספרייה הלאומית, עולה המשך מרתק לא פחות. הרמ"צ משנה את דעתו מהקצה אל הקצה, ומשדר מסר אחיד עם גדולי ישראל מאגודת ישראל.
הגרמ"צ, שראה להיכן מוביל הגיוס לצה"ל, כותב כי "הצעת חוק זאת כורתת לגמרי את המשך הלימודים של בני הישיבות התיכוניות - בישיבות הגדולות והגבוהות".
הגרמ"צ מפרט כי "זוהי ממש גזירה על ביטול תורה מתנועה שלימה בישראל". ישיבת כפר הרא"ה, נמנתה על תנועת בני עקיבא. "אלפי הורים שרוצים לתת לבניהם חינוך תיכון, בשבילם נמצא פתרון זה של חשיבות תיכוניות".
"אחרי סיום הלימודים בישיבה התיכונית" כותב הגרמ"צ, כשלבנם יש תעודת בגרות, מסכימים ההורים שבנם ילמד שנה שנתיים בישיבה. ההורים רצו להבטיח את מינימום האפשרות של התמודדות החיים. ומכאן ואילך אותו אב רוצה או מוכן שבנו ילמד בישיבה. והנה, מאותם הורים ובוגרים שוללים עתה את הזכות והאפשרות להמשך תורני".
הגרמ"צ, שנזעק על האפשרות כי בוגרי הישיבות התיכוניות יגוייסו לצבא, תמה על האפליה: "במדינה קיימת זכות של לימודים בישיבה בכל מקרה שמדובר באדם הלומד תורה ואיננו עריק או משתמט. זכות זו צריכה להיות שמורה גם לבוגרי גימנסיה. אם נווכח שהוא מנצל זכות זו שלא בצדק - יש לגייסו מיד".
"אבל כל זמן שאין הוכחות לכך" מבהיר הגרמ"צ נריה, " מדוע לא ניתן לבחור כזה ללמוד עוד שנה שנתיים והוא יגיע לצה"ל יותר מאוחר".
הצגת כל התגובות