שני השרים הכי מילטנטיים בממשלה בנושא הגיוס כיום, הם השרים גנץ וגלנט, שהחליטו לקדם חוק גיוס מקיף, ובו יעדים ברורים לגייס לפחות חמישים אחוזים מהחרדים.
כפי שנחשף ב'כיכר השבת', הנציגים החרדים כבר הסכימו ליעד של 25 אחוזים, אולי כדי לצלוח את הגל נגד בחורי הישיבות, אך מי שמסרב לכך בתוקף, הוא שר הביטחון גלנט, שהודיע כי הוא לא מוכן לכך ואף התנה את הסכמתו לכל חוק, שיעבור את אישור של השר גנץ.
בישיבת הממשלה היום, הייתה אמורה לעבור הצעת החוק החדשה שגובשה, אך כאמור בשל המחלוקות עם השרים גלנט וגנץ, ההצעה לא עלתה בסוף על שולחן הממשלה.
אלא שנתניהו החליט ככל הנראה לחשק את השרים גלנט וגנץ, ולפני זמן קצר הוא הוציא הודעה רשמית בה נאמר כך: "כדי לגשר על המחלוקות ולהביא להסכמה רחבה, ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקדם את חוק הגיוס שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת (תיקון 26 לחוק שירות הביטחון)".
כאן עבר נתניהו לחשק את גנץ, כאשר הוא הזכיר לו שהוא זה שהעביר את החוק: "החוק הוכן על ידי מערכת הביטחון אחרי עבודת מטה יסודית והגש על ידי שר הביטחון דאז בני גנץ. ראש הממשלה נתניהו הנחה להביא מחר לועדת שרים לחקיקה את החלת דין הרציפות על הצעת חוק זו. ראש הממשלה קורא לכל הסיעות שתמכו בהצעה בכנסת הקודמת להצטרף להצעה".
ההצעה הזו כאמור מחשקת את גנץ וגלנט, שיהיה קשה להם לסרב לכך וכן את היועצת המשפטית לממשלה, שהערימה קשיים בחוק הגיוס החדש ולחוק שעבר תחת אישורה בקריאה ראשונה, כבר לא תוכל להתנגד.
כזכור, החוק, מציע מתווה חדש לגיוס בחורי ישיבות, כולל העלאת מספר הבחורים הנדרש, ומנגד שחרור בחורים חרדים מעל גיל 21 בשנתיים הראשונות. בנוסף, הוצע בחוק שעבר לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי.
כמו כן, על פי החוק, יוטלו סנקציות כלכליות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס- בשנת גיוס שבה אין עמידה ב- 95% מיעדי הגיוס, יופחת בשנת הכספים העוקבת סכום התמיכה, כך שלא יעלה על 80% מסכום הבסיס. עלייה של צמצום התמיכה ככל שיעברו השנים בהם לא יעמדו ביעדים עד ל-20%. וכן אפשרות לפקיעת חוק לאחר מספר שנים אם לא יעמדו ביעדי גיוס של 85% מיעדי הגיוס במשך שלוש בשנים הראשונות.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בתזכיר שהוביל להצעת החוק הנוכחית, בסעיף מטרת החוק, חודד כי מטרתו של פרק ג'1 המוצע היא לצמצם את אי השוויון בגיוס לשירות סדיר לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי- אזרחי, ולצד זאת לקדם את השתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכול תוך הכרה בחשיבות לימוד התורה. באופן זה ניתן דגש כבר בסעיף המטרה של החוק, ובהמשך בסעיפיו השונים לחשיבות שבהשתלבותם של חרדים במשק ובשוק התעסוקה, תכלית העומדת לצד תכלית צמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר".
סגן שר הביטחון אלון שוסטר שהציג את ההצעה ואמר: "הצעת החוק המובאת בפניכם, מטרתה לקדם את השוויון בשירות באמצעות הגדלת מספר המשרתים החרדים בצה"ל ובאמצעות הרחבת שורות המשרתים בשירות הלאומי-אזרחי. הצעת חוק זו היא חלק מתהליך רחב שמקדם שר הביטחון מכניסתו לתפקיד ליצירת מתווה שירות חדש, במסגרתו יגובשו מסלולים שיאפשרו לכל אחד לשרת. זאת מתוך צורך ומתוך תפיסה ממשיים שרוב מוחלט חייב לשרת, אך לא כולם יכולים או חייבים לשרת בצה"ל. עם זאת לכולם יש מה לתרום, והחברה כולה תצא נשכרת מכך."
הצגת כל התגובות