מכירים את הסיפורים שכולם מספרים, שאין להם מקור?!
אחד מהם הוא האגדה על הכפרי הבּוּר וְעַם הָאָרֶץ שגר בעיירה מרוחקת, ומרוב הריחוק לעיר הגדולה ולתלמידי החכמים, הכפרי חשב שאחד מעיקרי התורה, הוא ה"הִשְׁתַּטְּחוּת" על קברי צדיקים, ומה מר גורלו של הכפרי הבור, שהוא גר בעיירה שכוחת אל, שאין במקום "קבר של צדיק".
יום אחד הזדמן לעיירה שד"ר מארץ ישראל בעל זקן עבות, ושמח הכפרי שמחה גדולה. הוא פנה לקבלו ולאחר ארוחה כיד המלך, הצדיק מארץ ישראל נשחט עם סכין שחיטה כשרה, וכך בני העיירה הרחוקה, זכו ל"קבר של צדיק".
הסיפור הבלתי יאומן על הדעת, נכתב בכמה ספרים, אחד מהם הוא 'מלכי רבנן' (בן נעים) דף קיא על הגאון רבי שאול אבן דנאן הי"ד וזי"ע מחכמי פאס.
המקור הראשוני לשמועה זו, הוא בספר 'דברי חכמים' וכך דבריו:
"דרשתי לשמועה מרה כלענה... כהה"ר שאול אבן דנאן שנהרג בעונותינו הרבים בדרך איית עתאב... וינקום נקמת דם השפוך אוי לאזנים שכך שומעות... ובחודש טבת נתאמתה השמועה... כי החכם הנזכר הרגו אותו יהודי המחוז הנזכר ולרוב סכלותם ופתיותם אמרו שבנוף שלהם אין שום קבורת צדיק להשתטח על קברו בעת צרה. וכשראו החכם הנזכר בא לפניהם הרגו אותו או המה בעצמם או גוי שלוחם כדי לקוברו במחוז ההוא להשתטח על גבי מצבת קבורתו, השם הטוב יכפר בעד".
מסתבר שהרצח הברברי המזעזע, נוסה בשנית, כפי שהעיד רבי יעקב משה טולידאנו בחיבורו היקר 'נר המערב' שהעיד על שד"ר מארץ ישראל שהגיע לכפר אחד, ורצו להורגו על מנת לקוברו אצלם שיוכלו להשתטח, והוא הרגיש במזימתם וברח על נפשו.
המעניין שבעל 'נר המערב' חזר על המעשה שהביא בעל 'מלכי רבנן' על רבי שאול בן דאנאן מחכמי פאס שהגיע לבקר בשנת תקע"ט (1819) בכפר 'איית עתאב', ושם נהרג ע"י אנשי הכפר, כדי שיקבר אצלם, ויהיה להם קבר קדוש בכפרם, וללא ציון מקור כ'מלכי רבנן'.
מעשה זה הובא כאמור ב'נר המערב' שהוציא הגרי"מ טוליאדנו בשנת תרע"א (1919) ובו קורות היהודים במרוקו, וביניהם פרק מיוחד עם רשימת קברי הקדושים בערי המערב בכלל, וארץ מרוקו בפרט.
נסיים עם בקשה לקהל הקוראים, אולי הם יודעים היכן נטמן הרב הנרצח, ונארגן משלחת מקובלים שתעלה על קברו להתפלל לישועת הפרט והכלל.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות