פרק א': בדורנו נדיר ביותר שהשכינה הקדושה מתגלית לבני אנוש, אלא שבספר 'יסוד לקרא' (מהדורת האדמו"ר מסטרופקוב, ירושלים תשס"ד, עמוד קמא) העיד בשם הרב נחום חנון שהרה"ק האדמו"ר מאפטא רבי אריה לייב ליפשיץ (נפטר בשנת תרפ"ט): "הראה לו דמות לבוש שחורים מטייל על הכותל המערבי ואמר לו שזהו השכינה הקדושה".
החוקר החסידי רבי ישראל דנדרוביץ בספרו החדש "היו דברים מעולם" יצא מגדרו לאור מעשה מבהיל זה, וכתב: "לגודל השתוממותי מסיפור פלא זה אמרתי לחפש אחרי ענין זה, ולא יאומן כי יסופר את אשר מצאתי את מקור הדברים אצל האדמו"ר מסטרופקוב זצ"ל".
להלן עדותו של רבי נחום חנון שסיפר בעדות ראיה על גילוי השכינה בכותל מערבי, שהובאת בהקדמת ספר 'דברי ישכר דוב':
"כשבאנו אל הכותל הראה לי למעלה על הכותל כאילו איש אחד מעוטף בבגדים שחורים הולך שם למעלה על הכותל הנה הנה. אני נבהלתי מאוד כי האיש ההולך למעלה היה גבוה מאוד יותר מגובה בן אדם... והייתי מבוהל מאוד מאותה המראה... והשיב לי שזאת היא השכינה הקדושה המיללת על חורבן בית המקדש בכל לילה ולילה".
בהמשך דבריו מעיד הכותב הרב חנון שהוא אדם פשוט, שאין לו זכות לראות את המראה הזו, וענה לו האדמו"ר שאכן רק מפני רצונו להראות לו, כך אירע. הרב חנון כך מסתבר, לא האמין לאדמו"ר שאותה הדמות היא אכן השכינה, ולכן הוא חקר את השוטרים כדי לברר האם הם ראו באמצע הלילה איש מטייל על הכותל, ואמרו לו שלא ראו כלום, ואם היה רואים היו יורים בו, כי אסור לילך שם. את דבריו מסיים הכותב: "אז נחה עלי רוחי והתחלתי להאמין לדברי רבינו, והיה אצלי לאות ולמופת על היום הזה".
האדמו"ר רבי לייבוש ליפשיץ (מסאפקוב) אפטא, הוא נכדו של רבי אריה לייב מווישניצא. כיהן כאב"ד סאפקוב ולאחר מכן כראב"ד אפטא, בה ישב אביו שמילא את מקום חותנו, רבי יעקב מאפטא. לאחר פטירתו של אביו, מונה למ"מ של אביו תחילה באפטא ולאחר מכן בטורנא. במלחמה העולמית הראשונה נמלט להונגריה והתיישב בפרשבורג. לאחר סיום המלחמה עלה לארץ הקודש והתיישב בירושלים. נפטר בשנת תרפ"ט (1929), ויהי רצון שימליץ טוב בעדנו מתחת כסא הכבוד.
בספר החסידות וארץ ישראל לר' יצחק אלפסי (עמ' 468) הובא עליו: "הועד עליו גדולות ונפלאות... והיה מתפלל בכח עצום מאד והיה רוקד באמצע התפילה בכל כוחותיו עד שהאנשים לא הבינו כלל כיצד יש לו כח עצור כל כך".
השכינה הקדושה כדמות אשה לבושת שחורים ברחבת הכותל המערבי
כמה שנים אחרי שאירע החיזיון המבהיל עם האדמו"ר מאפטא, כתב ר' ראובן נענה בספר 'אוצר המעשיות' (ירושלים תשכ"ט, ח"ב עמ' קיד) על המקובל רבי יצחק לוי תושב העיר העתיקה, שבכל לילה היה הולך לכותל המערבי לומר תיקון חצות, שראה אשה לבושת שחורים שמקוננת כמו יונה, והוא ובן לווייתו שיעורו שהמדובר על השכינה שנגלתה אליהם שהייתה מקוננת על בניה ועל חורבן בית המקדש.
השכינה הקדושה כדמות אשה לבושה שחורים שהתגלתה לפני 19 שנים בלבד (!) ברחבת הכותל המערבי
בספר 'קובץ ארץ ישראל' היוצא לאור ע"י האדמו"ר מהאלמין (בית שמש תשס"ז), העיד שבחודש ניסן בשנת תשס"ד זכה ונגלתה לו השכינה הקדושה בחלום ברחבת הכותל המערבי בדמות אשה לבושת שחורים.
הכותב הביא שגדולי המקובלים הורו לו שהוא חייב לפרסם זאת בכל העולם [ואשרי כותב השורות ו'כיכר השבת' שזכו לקיים את ציווי המקובלים הנ"ל], וכך דבריו המבהילים:
"כחצות הלילה אור ליום השישי כ"ה לחודש ניסן... תשס"ד הלכתי באישון לילה ואפלה אצל המקום הקדוש הכותל המערבי.... ואמרתי תיקון חצות בתמימות ופשיטות.. ובאמצע התיקון נרדמתי וחלמתי שאשה אחת שמלובשת בשחורים באה אצלי ואמרה לי בזה הלשון 'תדע בני אני היא אימא ציון שמיום שנחרבה ביתי לא זזתי ממקום הזה, ואני סובלת כל כך שנים ויסורים ואין לי מנוחה אפילו לרגע קלה, רק באותו שעה שבאים לבית שלי ומחמים אותי ומתפללים אלי 'השיבנו ה' אליך ונשובה'".
החוקר החסידי הרב ישראל דנדרוביץ שחקר בארוכה עשרות מקורות על גילוי השכינה כדמות אשה לבושת שחורים לצדיקים, כתב על כך בהאי לישנא: "הכותב ממשיך לספר בארוכה את מה שהשכינה הקדושה אמרה לו באותו חזיון, וכל המאמין בזה יכול למצוא את הדברים בשלמות בספר האמור".[1]
[1] לא די שכתב "וכל המאמין בזה", אלא המשיך וכתב (בקטע נפרד) תחת הכותרת "ואל יטעו בדברי שקר" שיש רבים הסיפורים אודות המקום הקדוש לעם היהודי שריד בית מקדשינו שלא נסתלקה ממנו שכינה, ועל הקורא "מחובתו להוציא את האוכל מתוך הפסולת ולא להאמין לכל שמועה באשר היא".
הרב דנדרוביץ ממשיך ומצטט את אגרתו של רבי עובדיה מברטנורא שכתב מירושלים בשנת רמ"ט (הובאה אצל יערי באגרות א"י): "חקרתי לדעת מן האותות והמופתים הנראים בהר הבית... לא ראינו... ואין צריך לומר שמעשה הספרדי אשר כתבת שמצא איש זקן בבית המקדש והוא עוטה מעיל עד סוף הסיפור הארוך ההוא – הכל שקר וכזב! והנבונים כמוך, אחי, ראוי שיבחנו הדברים על אמתתם ואל יטעו בדברי שקר".
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות