בעבר מדור 'היסטוריה ואקטואליה' ב'כיכר השבת' פרסם סדרה ארוכה מקיפה אודות חייו ומשנתו של החכם הגליצאי מנחם מֶנדֶל לֶפִין מסָטָנוב, ספרו 'חשבון הנפש' ועל הפולמוס האם בספר זה הובאו רעיונות מוסריים של הנכרי בנג'מין פרנקלין, והאם ישנה בעיה לקחת רעיונות מוסרים מגוים שהרי אמרו חז"ל "חכמה בגוים תאמין".
ממשנתו של כ"ק הרבי מליובאוויטש נמצאנו למדים שהיה מקרה בהיסטוריה, שחכם יהודי נודע העתיק חכמות מכתבי יוונים, והדברים נהפכו לתורה ממש, כחלק מתורת ה'.
המדובר הוא על הנשר הגדול הרמב"ם בפרושיו להלכות קידוש החודש, שחלק מהם העתיק מחכמי יוון, שדינם זהה לכל דברי הרמב"ם למרות שהובאו מחכמי יון, וכך כתב הרבי מליובאוויטש:
"יש לבאר מה שכתב הרמב"ם בהלכות קידוש החודש לענין כל חשבונות מקום השמש והירח והארץ שהראיה על כל הדברים היא מחכמות התקופות והגימטריאות שחברו בה חכמי יון ספרים".
ממשיך הרבי וסובר שעל קטעים אלו שהרמב"ם העתיק מחכמי יון מברכים עליהם קטעים אלו ברכת התורה לפני הלימוד:
"החידוש שבדבר שהגם שחכמת התקופות והגימטריות היא חכמת האומות, מכל מקום נעשית היא חלק מתורת ה', שמברכים גם קודם ללמוד הלכות אלו ברכות התורה, ועד שנעשית חלק מהלכה שבתורה, עד שנעשית חלק ממשנה תורה".
ממשיך הרבי בדבריו, ומבאר שגם בענייני טבע וחכמת האומות, ניתן לגלות את האלוקות:
"כי זה החידוש שבתורה, שגם בענייני טבע (חכמת האומות) מגלים את האלוקות שבזה".
עוד מבאר הרבי שרבותינו הרמב"ם והרמב"ן ידעו להשתמש בחכמות הגוים לעבודתו יתברך:
"ויש לומד שענין זה בכלל שייך לעבודתו של הרמב"ם דווקא כמו שכתב בתניא שהרמב"ם והרמב"ן ידעו להשתמש בחכמות האומות לעבודת ה' או לתורתו". (התוועדויות תשמ"ח, ב, עמ' 471 – 470).
כזכור לאחר פטירתו של מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי, חשפנו שכן היא דעתו כפי שכתב בהקדמתו לספרו 'שקל הקודש' על הרמב"ם:
"ואמרו בשם החזון איש זצ"ל, שאף על פי שהרמב"ם העתיק החשבונות שבפרקים האחרונים של קידוש החודש מהגוים כמו שכתב בסוף פרק י"ז. מכל מקום אחר שהרמב"ם כתבם נעשה תורה ממש, והלומדם – לומד תורה".
הגר"ח קנייבסקי הוסיף מסורת מהחזון איש אותה הרבי מליובאוויטש לא כתב, שכתבי ידו של הרמב"ם המכונים "טְיוּטָה" בהם נכתבו רק חשבונות אותם העתיק מחכמי יון, אף הם יש בהם קדושה וחויבו בגניזה:
"וגם אמרו שכל הפתקאות שכתב עליהן את החשבונות של קידוש החודש, צוה לגונזם אחר כך, כי אמר שיש עליהן קדושה".
לאמור: הגר"ח קנייבסקי זצוק"ל ציטט בשם החזון איש, שכמפורסם הרמב"ם לקח חלק מספרו הנ"ל מחכמים נכרים, וקטעים אלו נהפכו להיות תורה ממש, ולא עוד, אלא הוסיף הגר"ח קנייבסקי שאפילו הפתקים שהרמב"ם העתיק אליהם את הציטטות מאותם נכרים, ולא נוסף בהם דברי תורה של הרמב"ם עצמו, גם הם חייבים גניזה.
כאמור, פסק דומה לזה הדגיש הרבי מליובאוויטש לחסידיו, ונמצאנו למדים ששני גאונים אלו התכוונו לדבר אחד.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות