"אין לנו סמכות לכפות את דעתנו על אחרים, אנחנו לא יכולים להיות הבעלי-בתים של העולם", כך תוקף הבוקר (ראשון) בחריפות, הרב הראשי לישראל יונה מצגר, את קווי המהדרין.
בראיון למרדכי לביא ברדיו 'קול ברמה', התייחס הרב מצגר למקרה שאירע ביום שישי באשדוד ונמצא הבוקר בכותרות התקשורת החילונית, בו נוסעת חילונית התעקשה לשבת בקדמת אוטובוס מהדרין מאשדוד לירושלים, ועוררה מהומה גדולה.
"לעניות דעתי אנחנו צריכים להיות יותר חכמים", אומר הרב מצגר, "ברגע שעולה נוסעת לאוטובוס ומבקשת לשבת קדימה, מסיבה פרקטית מבחינתה - פשוט היא לא יודעת איפה לרדת, היא צריכה להגיע לשכונה חרדית ומבקשת שהנהג יגיד לה מתי לרדת, מה הבעיה שיהודי יגיד לה תשמעי, אני ידאג להודיע לך מתי שאת צריכה לרדת, תעשי טובה תשבי מאחור?!".
"במידה והיא לא מסכימה, אין לנו שום סמכות לבוא ולכפות את דעתנו על אחרים", טוען הרב הראשי, "זה מקום ציבורי, זה תשלום שהיא משלמת כמונו, אנחנו לא יכולים להיות בעלי-בתים על כל העולם. זאת לא מדינה של הציבור החרדי, מה אנחנו יכולים לעשות, לצערנו".
הרב מצגר מוסיף ואומר כי "אם אנחנו רוצים שתהיה לנו הפרדה, זה לגיטימי מאוד, שנקים חברת אוטובוסים מיוחדת לקווים מסוימים, ואז אנחנו נהיה הבעלי-בתים. אבל כל עוד שאנחנו משלמים והם משלמים כמונו, וזו חברה ציבורית שהיא לא משרתת רק את הציבור החרדי, מה נעשה".
לדבריו, "המדינה הזו קיימת כבר 63 שנה, זה לא היה, ואם יש כאלה שמתעקשים אנחנו לא יכולים להכריח. אפשר לבקש, אפשר להסביר את עצמנו בצורה נאותה. זה לא הולך? אין לנו ברירה".
לעומת קווי האוטובוסים, בבתי הכנסת מבין הרב מצגר את ההפרדה הקיימת. "אם מדובר בבתי הכנסת שלנו, אז בבית כנסת זה דבר ידוע מקידמת דנא שיש לנו עזרת שנים - עוד מאז בית המקדש, וגם בתל אביב שאני יודע וזוכר בהיותי מספר פעמים בבתי כנסת, היו נשים שהתעקשו לשבת דווקא בעזרת גברים, נעצרה התפילה כל עוד שהיא לא יצאה מבית הכנסת לעבור לעזרת נשים. שם אנחנו הבעלי-בתים, זה בית כנסת שאנחנו הקמנו ושאנחנו מנהלים, אבל 'אגד' זאת לא חברה פרטית שלנו, כל עוד שזה חברה ציבורית מה נעשה שאנחנו לא הבעלי-בתים".
- אני שומע את הדברים של הרב, ואני שואל את עצמי בכל-זאת מדובר במשפטים אמיצים מאוד, הרב שוחח בעניין הזה עם גדולי ישראל בשנים האחרונות?
"תראה, אני שמעתי בשם הרב אלישיב דעה מאוד דומה, למרות שאחר-כך שמעתי סתירה על-כך, אני לא בטוח. אני חושב שבכפייה, גם הרב אלישיב לא יסכים. אני יכול להיכנס אליו אולי היום, ואני יבדוק את העניין. אני חושב שאנחנו לא יכולים לכפות את דענו במקומות ציבוריים".
הרב מצגר, הוסיף והתייחס למקרה שאירע בסוף השבוע שעבר, בו פרצה סערה סביב הפרדה בחדר כושר בטכניון. "אני הזדעזעתי בסוף השבוע שעבר, שמעתי ברדיו שהיה בטכניון בחיפה מקרה של שני בחורים דתיים שביקשו להיכנס לחדר כושר והוציאו בכוח או בכפייה נשים שהתאמנו בתוך חדר הכושר. התפלאתי. מה-זה אתה רוצה להיכנס לחדר כושר אתה חייב להוציא בכוח נשים. זה לא הסתדר לי.
"למחרת קיבלנו צד שני, אני כדיין תמיד רואה כמה שכשאתה שומע צד ראשון משכנע - אל תשתכנע כל עוד שאתה לא שומע את הצד השני, כי הכל יכול להתהפך לחלוטין.
"הצד השני היה שיו"ר ארגון הסטודנטים בטכניון התבקשה על-ידי שמונים סטודנטים דתיים שרוצים להתאמן בחדר הכושר בנפרד. היא עצמה יזמה את העניין וקבעה שבין 11:30 ל-12:30 בלילה, פעמיים בשבוע, תהיה אפשרות לבחורים דתיים המבקשים להתאמן בנפרד. היו בנות שדווקא בשעה הבודדה הזו, ביקשו להתאמן כנגד ההסכמה הזו של הסטודנטים אז בצדק הם באו ואמרו יש לנו שעתיים במשך כל השבוע גם את זאת לא נותנים לנו, אז זה לגמרי שונה.
- בעניין הזה זו ממש צביעות. הרי אם מחר גבר בישראל ירצה ללכת להתאמן בחדר כושר לנשים, אף אחד לא ייתן לו, וזו לא הדרת גברים? יש מקום שבו הם מאבדים את השפיות.
"יש הבדל, כי יש סטודיו שנבנה מלכתחילה רק לנשים. אבל באוטובוס, אין עוד אוטובוס מאשדוד לירושלים. זה אוטובוס רגיל, לא מיוחד. משלמים אותו תשלום, אתה לא יכול להגיד לה גברת תישארי באשדוד. עם כל הכבוד לעצמנו, יש גבול לכמה אנחנו יכולים.
"בכנסת יש לנו חברי כנסת חרדים, ויושבות שם חברות כנסת, מה הם יגידו להם, תצאו החוצה מהמליאה כי אני רוצה לשבת. זה לא הולך, אנחנו צריכים להיות מציאותיים".
הרב מצגר, הוסיף והציע רעיון לפתרון. "מה שכן אני קורא לציבור החרדי לשכור אוטובוסים בכל מיני מקומות, שאנחנו נהיה הבעלי בתים".
- הרב מתכוון ללכת לרב אלישיב היום ולשאול אותו על הנושא?
"אני מקווה שהוא ירגיש טוב, ונוכל להיכנס"
- הייתה עדות בסוף השבוע של הרב מורגנשטרן, הוא מספר שביקשו ממנו לחתום והרב אלישיב הורה לו לא לחתום, כדי לא לכפות על הציבור
"אתה רואה, כוונתי לדעתו ואני גם שמעתי שזו דעתו".
לסיום, אומר הרב מצגר: "אנחנו צריכים להיות חכמים ואפשר להגיע להבנות וכל דבר בהסברה נראה לגמרי אחרת מאשר בכפייה. בוודאי לא להגיד לאישה שיושב מקדימה שהיא 'שיקסע', זו לא דרך ארץ, זה לא דיבור של יהודי חרדי. צריך לנסות לשכנע ואם זה לא הולך, אין לנו דרך אחרת אלא לחכות לאוטובוס הבא, ללכת בחכמה ולא לעשות הכול בכוח".
הצגת כל התגובות