פרק י"ט: אנו עסוקים בסיקור הפולמוס אודות החכם היהודי משה קוניץ רבה של אוֹבּוּדָה (חי ופעל בין השנים תקל"ד, תקצ"ז - 1774, 1837), האם היה "משכיל" ידידם של הרפורמים או תלמיד חכם ירא ושלם.
הפרקים האחרונים בנושא >>
- הוגדר כ"חכם תורני אדיר" - אך הושמט על-ידי חכמי הדורות
- משה קוניץ, בלעם הרשע והפולמוס על השדים
- אפיקורס או תלמיד חכם? רבותינו שהביאו את חידושיו של משה קוניץ
- האם רק גדולי ישראל הספרדים טעו בציטוט משה קוניץ או שזו גזענות?
בספר 'אמרי ספר' (עמ' רנז) הביא בשם ספר 'הצופה לדורו' (עמ' כה) מה שסיפר הגאון רבי יקותיאל אריה קמלהאר כי ראה בביתו של הרה"ק רבי יהושע מדז'יקוב את ספר 'המצרף' של ר' משה מקוניץ, ואף אביו הגה"ק רבי מאיר מדזי'וב בעל ה'אמרי נועם' כתב הערות על הגיליונות.
הרב קמלהאר תמה על כך שמחבר ספר שמפורסם לאחד מחלוצי ההשכלה נמצא על שולחן הצדיק, ותשובה לתמיהה שמע מאת בנו האב"ד רבי יהושע מדז'יקוב ששאל את אביו זי"ע שהשיב: "כדאי הוא זכותו מה שטרח לתרץ וליישב את כל השגות שהשיג הריעב"ץ על הזוהר הקדוש, וחיבר לתכלית זו את ספרו 'בן יוחאי'. בזכות זו ראוי הוא להיות בבית מדרשו, לעיין בו, ולכתוב עליו הערות".
לאמור: למרות שמשה קוניץ תמך בבית כנסת מעורב נשים וגברים, וצידד בלהכניס עוגב לתפילות - בזכות שהגן על ספר הזוהר הקדוש מפני האשמות היעב"ץ "ראוי הוא להיות בבית מדרשו, לעיין בו, ולכתוב עליו הערות".
בקובץ ישורון נטען על שמועה זו שהיא סברה תמוהה מאד, שכן משה קוניץ כתב את ספרו 'בן יוחאי' לטענתם על מנת לקנטר את דברי הגאון יעב"ץ וצ"ע.
• • •
הגה"ק רבי מאיר הורוביץ מדז'יקוב נולד בשנת תקע"ט (1819), ובשנת תרכ"א (1861) מונה לכהן כאדמו"רות. חיבר את הספה"ק "אמרי נועם", ובשנת תרל"ז (1877) החזיר את נשמתו לבוראה.
בנו השלישי הגה"ק רבי יהושע מילא את מקומו, ובניו הנוספים כיהנו באדמו"רות במקומות שונים: רבי טוביה, במיידון. רבי יחיאל, בפוקשיבניץ. רבי אהרן, בבייטש. רבי אשר ישעיה, ברימנוב.
הגה"ק רבי יהושע, נולד בט"ו באדר תר"ח (1848), ובהגיעו לפרקו נלקח לחתן של הרה"צ ר' לייבוש רייך, חסידו של סבו הגה"ק רבי אליעזר. רבי יהושע חיבר את הספר 'עטרת ישועה", והיה מפורסם כחריף דעת וכעניו. נפטר בי"א בטבת תרע"ג (1913).
חתניו של הגה"ק רבי יהושע היו גאונים בזכות עצמם; רבי מנשה אייכנשטיין אב"ד ריישא, רבי עמנואל וולטפרייד (השני) מפשדבורז'-לודז', רבי פנחס נתן סאפרין מקומרנה-נאנאש ורבי דוד שפירא מבוקווסק.
המשך יבוא...
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות