פרק ד': הדים רבים לסדרת הכתבות ב'כיכר השבת' אודות הדיון על חובת האמונה במעשה "הרב שרכב על האריה" הלא הוא המקובל הקדמון רבי אפרים אנקווה זי"ע.
- הרב, האריה והניסים; האם ניתן לרכוב על אריות?
- האם חובה להאמין לסיפור המקובל שרכב על האריה?
- "הרב שרכב על אריה"; שלושת התנאים להאמין לניסים מעל הטבע
פרסום קביעתו של אב"ד תלמסאן הגאון רבי חיים בלייח מחכמי אלג'יר שאין חובה להאמין בכך, עוררו רבים לתהות בנושא זה של ניסי הקדמונים.
אחד מתלמידי החכמים, תושב העיר בני ברק, שמוצאו מאלג'יר ועוקב שנים ארוכות באדיקות אחר מדור 'היסטוריה ואקטואליה', כתב תגובה לכותב השורות (במייל המצורף בסיומת כל כתבה) בהאי לישנא:
לסופר וההיסטוריון הרה"ג ישראל שפירא שליט"א השלום והברכה
ישר כח גדול על סדרת המאמרים המכוננת על "הרב שרכב על האריה".
ראשית אציין שחובה גמורה ללמוד באופן פרטי את דברי תורתו והגותו של רבי חיים בלייח כולל אלה שעוסקים בניסי הרב שרכב על האריה.
ברם, עניין פרסום דעתו של רבי חיים בלייח למאות אלפי גולשי האתר החרדי הגדול בעולם 'כיכר השבת', ראוי חשיבה מחדש. שכן ישנם מהגולשים שאינם תלמידי חכמים העוסקים בלימוד תורה יום ביומו שאמונתם תינזק רח"ל מקריאת דברים אלו.
לצערנו ישנם חלקים מעם ישראל שעיקר אמונתם התמימה היא מיין הסיומים של הגרח"ק זצ"ל, המים הקדושים של הבבא סאלי זי"ע, ושטר הדולר מהרבי מחב"ד. אלו צופים הדוקים בשידורי ערוצי התרמות, ומאמינים באמונה תמימה שיקבלו ישועות רק לאחר שיתרמו לארגוני הצדקה הפזורים לרוב באתר קבר הרשב"י. אלו מאמינים לסיפורי "הרב שרכב על האריה" במאה אחוזים פשוטו כמשמעו.
אלו לא יבינו לעולם את הגישה הרציונלית של רבותינו אבן עזרא, רלב"ג, שהלכו בדרכו של הנשר הגדול הרמב"ם, ומשכך יש חשש שמפרסום מאמרים אלו, אותם המונים יכפרו רח"ל בכל היהדות, כי בבורותם הרבה הם לא מבדילים בין ניסי "קריעת ים סוף" לנס "הרב שרכב על האריה" (כפי שהבדיל ר' חיים בלייח בכישרון רב).
דעתי האישית היא שבדיוק כפי שלא תפרסם הלכות נידה באתר 'כיכר השבת', אל תפרסם את דברי תורתו של אב"ד תלמסאן הגאון רבי חיים בלייח זי"ע.
עכ"ל.
המדהים בתגובתו, שהיא משחזרת כמעט במדויק את דורו של רבי חיים בלייח שכבר כשפרסם את השקפתו שאין חובה להאמין במעשה "הרב שרכב על האריה", התכתב עמו תלמיד חכם מאלג'יר שגער ומחה בו על פרסום דברים אלו, בדיוק כפי שגערו בכותב השורות כדלעיל, וממש מתאימה כותרת המדור "היסטוריה ואקטואליה", וכמאמרם ז"ל "אין חדש תחת השמש".
מי שכתב תגובה ומחה כנגד ר"ח בלייח היה הגאון רבי יצחק מרעלי מאלג'יר שלצד הערכה לר"ח בלייח בכתיבת והאדרת ספרו של רבי אפרים אלנקווה, מחה בו על פרסום השקפתו שאין חובה להאמין בנס "הרב שרכב על האריה".
במכתבו של ר"י מרעלי לר"ח בלייח הסתייג ר' יצחק מרעלי מאופן חקירתו של ר"ח בלייח באשר לאמינותם של מעשי הניסים שאירעו למקובל ר"א אלנקווה.
הרב מרעלי כתב לר"ח בלייח: "אין ספק שכל מבקרי זמננו יחזיקו לו טובה". ד"ר מיכל אוחנה ביארה שכנראה "בדבריו אלו התכוון ר"י מרעלי למשכילים האירופים שביקשו לבאר באופן רציונלי את האמונות התורניות ולמזער את האמונה במעשי ניסים ובאמונות תפלות".
ר' יצחק מרעלי טען לר"ח בלייח שהכרה בכך שאין לפרש כפשוטם את מעשי הניסים שאירעו לר"א אלנקווה, יכולה להביא להיחלשות האמונה מצד ההמון ואף לגרום להם להקל בכבודו של ר"א אלנקווה.
ר"י מרעלי צינן את ביקורתו כנגד ר"ח בלייח וטען שעקב שדבריו פורסמו בשפה העברית שההמון אינו בקיא בה, הרי ממילא הוא לא ייחשף לזאת, ואילו מי שייחשפו לדברים יבינו את החקירה כולה ולא ימעיטו בכבודו של ר"א אלנקווה.
במכתבו של ר"י מרעלי נטען שבעבור המון העם יש לשנות מן האמת, ולדבריו לא מן הנמנע שהניסים המדוברים אכן התרחשו כהווייתם, והוא עצמו מאמין בכך.
מכל מקום, הדגיש ר"י מרעלי, יש לקיים את החקירה כפי שעשה ר"ח בלייח בעבור מי שממאנים לקבל את סיפור הנס כפשוטו.
ר"ח בלייח השיב להשגותיו של ר"י מרעלי וטען כי הוא אכן השאיר את האפשרות להבין את הניסים כפשוטם (כשכתב "מי שמאמין בהם אינו מפסיד"). אולם עם זאת מאחר שדרכי הקב"ה בעולמו הוא ב"טבע", הוא מקמץ בניסים גלויים, לכך ניתן להאמין רק על הנס הנסתר - שהאריה ושאר חיות הטרף לא הזיקו לר"א אלנקווה - שאף זה בגדר נס, אולם לא יתכן שר"א אלנקווה רכב במציאות על אריה ונעזר בנחש ארסי בתור רסן על פיו.
יצוין שר"י מרעלי שצידד בניסים המיוחסים שסופרו על ר"א אלנקוואה, היה נשוי לבתו של ר' דוד אלנקוואה שהיה מצאצאיו, וחיבר שיר בשבח זקנו של אשתו כדלהן:
"רבנו אלנקאוה אפרים / מלאך ה' מן השמים: רבנו"
"רבנו יום עבר על גוי זר / רוח קנאה ובשנאה נאזר"
"נדדת עם יונים שפיזר / לארבע רוחות השמים: רבנו"
"רבנו צל הורך מרע סר / לקדוש ישראל נפשו מסר"
"עם ספר תורה באש יוסר / רגזה ארץ רעשו שמים: רבנו"
המדהים בכל פולמוס זה וההתכתבות בין ר"י מרעלי לר"ח בלייח הוא, האופן בן ר"י מרעלי כתב לר"ח בלייח שבשביל "המון העם" יש לשנות מן האמת, ולא לפרסם את דעתו על הניסים המיוחסים לר"א אנקוונא.
עוד פרט מעניין שההנחה של ר"י מרעלי שאלו שינזקו מדעתו של ר"ח בלייח, הם אלו שאינם יודעים לקרוא עברית.
***
הגאון רבי יצחק מרעלי (חי ופעל בין השנים תרכ"ו תש"ב – 1867 1952) היה דיין תלמיד חכם, מייסד תלמוד תורה "עץ החיים" באלגי'ר שם הציל את ילדי ישראל מחילול שבת, כשקיים לימודים גם בשבת, מה שמנע מלמעלה ממאה ילדים ללמוד בבי"ס גוי ולחלל את השבת.
ר"י מרעלי אהב שירה ופיוטים בלשון הקודש, ונחשב לדמות מרכזית בקרב משוררי וחכמי אלג'יריה. ר"י מרעלי חיבר ספרים קודש רבים, ביניהם "ברית יצחק", "מלי דאבות" ו"זרע יצחק".
כמו רבים מחכמי המזרח בדורו העריץ ר"י מרעלי את התנועה הציונית, ולבנו הבכור שנולד לאחר הקונגרס הציוני העולמי הראשון שנערך בראשות תאודור הרצל, הוסיף לו את השם "בן-ציון".
בתלמוד תורה שניהל ר"י מרעלי בתחילה הכניס מורה מחברת "כל ישראל חברים" במטרה להוסיף לימודי חול בתלמוד תורה אותו ייסד, אולם כשהגיע המורה מטעמם, ר"י מרעלי התפטר מתפקידו לאחר שהמורה דרש להתמנות למנהל הראשי של התלמוד תורה. רק לאחר שהראשל"צ רבי יעקב מאיר ביקש מר"י מרעלי שיחזור בו, חזר בו מהתפטרותו וחזר לתפקידו בתלמוד תורה.
בנוסף לגאונותו בתורה ועיסוקו בחינוך, ר"י מרעלי עסק גם בחקר וההדרת השירה של חכמי אלג'יריה בדורות הקודמים, ובמיוחד הריב"ש, ר' יהודה עייאש, הרשב"ץ, ר' יהודה כלאץ והרשב"ש. זכה ר"י מרעלי שהגר"י משאש שיבח את שיריו. בכרך הראשון של ספרו "צפנת פענח", פורסמו שיריהם של הריב"ש והרשב"ץ עם הסבר היסטורי מפורט. ר"י מרעלי הלך לעולמו ב-ד' בניסן תש"ב.
בשיחה שערכתי עם מספר מחנכים, נאמר לי שדברי ר"י מרעלי הינם פשוטים למדי. הרמב"ם עצמו הדגיש שספרו הפילוסופי 'מורה נבוכים' אינו מתאים לכל אחד (וכפי שלימים הדגיש האדמו"ר רבי נחמן מברסלב לתלמידיו, שלימודי פילוסופיה מותרים רק לצדיקים). לאורך כל הדורות ספרי פילוסופיה יהודית נאסרו בידי רוב גדולי ישראל, מחשש שהמון העם שאינו בקיא בדברים אלו, יגיעו לכפור בהכל עקב כך שישמעו פרשנות שונה במחשבת ישראל על ניסי קריעת ים סוף, עשרת המכות, וענני הכבוד, עליהם סבור המון העם שהם שווי ערך לניסי המקובלים בדורות האחרונים כגון "הרב שרכב על האריה".
לקריאה נוספת:
פעמים 154 -155. רבי חיים בלייח: משכיל עברי וממשיכה של ההגות היהודית הספרדית: ד"ר מיכל אוחנה.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות