הגאון רבי יחיאל מיכל שטרן, בשבועון 'משפחה' (גליון 1552) בטור הספד על מרן שר התורה זצוק"ל, כתב בין היתר על בחרותו של מרן זי"ע, שלא היה נחשב כבעל כישרון, וכך כתב בהאי לישנא: "חשוב לספר שבימי בחרותו לא נחשב [הגר"ח] לבעל כישרון".
עוד כתב הגרי"מ שטרן: "זכורני שכבר לפני כחמישים שנה דיברו בהערצה על בקיאותו העצומה. היו שאמרו הוא בקי, אבל חסר הוא עמקות בתורה. ואז יצא הספר 'דרך אמונה', ובבת אחת שינה העולם את דעתו עליו, כי ראו את עמקותו הנפלאה". (מדור 'ים החכמה').
במילים דומות הובא בשמו של המקובל החסידי רבי יצחק מאיר מאָרגְנשְטֶערְן[1]:
"ידוע על הגר"ח קניבסקי שהיה ראש חלש בהבנה ובעיון התורה הקדושה, והיה עוסק רק בבקיאות [...] ודבר זה העיד עליו אף אביו הסטייפלער כמו ששמע לפני כארבעים שנים מאחד שהגיע אליו בהיותו בלונדון, ובכה לפניו שלא הולך לו בלימוד ביות שראשו חלש מאוד, וייעץ לו מורנו לעלות לארץ הקודש (שאוירה דארץ ישראל מחכים), וכשהיה בארץ ישראל הלך גם אל הסטייפלר ובכה לפניו שלא תופס הלימוד, והסטייפלער אמר לו שהיה לי ג"כ בן שהיה לו ראש חלש שלא היה יכול ללמוד בעיון ובכח התמדתו הגדולה וריבוי תפילות זכה לגדול בתורה הקדושה, עד שלבסוף נעשה לגדול בישראל". עכ"ל.
נמצאנו למדים על כוחו והתמדתו של מרן שר התורה זצוק"ל ששנים רבות התמיד עד שנעשה לגאון אדיר בקיא בכל התורה כולה.
ברם, ישנם שטוענים שלא כך, ותמיד הגר"ח קניבסקי היה כישרוני.
הגאון רבי אברהם ישעיהו קניבסקי בנו בכורו של מרן שר התורה זצוק"ל בריאיון לשבועון משפחה (גליון 1552) סיפר על סבו מרן הגרי"ש אלישיב שטרח ונסע להיפגש עם החזון איש כדי לברר על אחיינו הגר"ח קניבסקי לצורך שידוך, ושאלו: "מה אומר הרב על הבחור"? והחזון איש ענה: "הבחור הזה הוא הרוגוצ'בי של הדור – ולא רק בבקיאות, אלא גם בעיון".
ממקור זה אנו למדים שהמרנא החזון איש העיד על הגר"ח בתור בן ישיבה שהוא למדן ופלפלן ברמה מבהילה של הרוגוצ'ובר!
מי שהתבטא במילים חריפות כנגד אלו שמפרסמים שהגר"ח לא היה כישרוני בצעירותו, הוא הגאון רבי יחיאל מיכל זילבר ראש ישיבת זוויעהל בירושלים ובריאיון שהעניק לרב א. חפץ שפורסם ביתד השבוע (גיליון 519) בו שאלו: "האם זה נכון שבצעירותו של רבי חיים הוא לא היה בעל כישרון?", ענההגרי"מ זילבר והגדיר את טענה זו: "זו טעות שיש לעקור אותה מהשורש. טעות פטאלית".
הוסיף וסיפר הגרי"מ את ששח לו הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שהיו בחורים שאמרו לו פעם בצער שהסטייפלר גאון בכישרון, אולם יש לו בן 'לא יוצלח', ועל כך הגיב וחייך רבי ברוך דב פורברסקי ואחר כך שאלם: "נו, מי כיום ה'לא יוצלח', ומי ה'יוצלח'?".
קובע הגרי"מ זילבר בנחרצות: "השמועה הזו שלא היה כישרוני אין לה שחר. רק כיוון שהוא לא היה מהמדברים בלימוד עם הציבור, ולא בענייני הלומדות ששחו בעיון ובסערה, מכך נבעה התאוריה הזו גם בהיותו אז בישיבה".
עוד הוסיף הגרי"מ זילבר וסיפר את ששח לו הגר"ח זצוק"ל שסיפר לו שבבחרותו בישיבת לומז'ה אירע ותקופה מסוימת הוא למד תנ"ך בסדר ב'. כשהמשגיח הגה"צ רבי אליהו דושניצר העיר לו על כך, התגונן רבי חיים ואמר: "אני כבר יודע את מה שלומדים בישיבה". לאחר שבחנו הסכים עמו ואמר לו: "אליך זה לא שייך הסדר הרגיל של הישיבה".
•
[1] דעה חכמה לנפשיך פרשת שמיני תשפב
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות