נהרות דיו ויערות עד נגדעו בסוגיית 'אגדות חז"ל' האם הם כפשוטם אם לאו. בסוגיית פורים ישנו תיאור של חז"ל על סירובה של ושתי המלכה להגיע למשתה אחשורוש כיון שגדל לה זנב, מה שהוביל את אחשורוש להרוג את ושתי, ולמינויה של אסתר הצדקת, והנה לנו נס פורים.
גמרא מגילה י"ב: "ותמאן המלכה ושתי... תנא בא גבריאל ועשה לה זנב".
שיר ילדים מפורסם הוא: "לושתי יש קרן, קרן על הראש, השם נתן לה עונש, כי היא רעה מאוד" וגו' (במנגינה של "יש לנו תיש"). טרם חובר פזמון מקביל "לושתי יש זנב על הגב וגו'". אין כאן המקום לדון מהיכן צימח הקרן בשעה שחז"ל תיארו זנב בלבד, וראה בהערה למטה[1].
אנו נתעמק בפרוש רציונלי על תיאור חז"ל על הזנב שצימח לושתי.
ביאורו של רבנו זכריה בן סרוק הקדמון, שהמדובר שושתי הרגישה כמו זנב כלפי אחשורוש, והנס היה שהקדוש ברוך הוא שם במחשבתה שהמלך עשה זנב ממנה, כששלח את הסריסים לקרוא לה.
טענתה של ושתי הייתה, סבור רבנו זכריה בן סרוק: מדוע אני צריכה לבוא להציג את יופיי אל השרים? האם לא ראוי שהם יבואו אל ארמוני ויכבדו אותי כאחת מארבע הנשים הכי יפות בעולם?
ממשיכה וטוענת ושתי: אני בת בנו של נבוכדנצר לעומת אחשורוש שהיה ממשפחה ירודה, ואני אבוא אליו?! אין זאת אלא שהוא עושה אותי כ"זנב" אליו, ועל כך טענה ושתי (ראשונת הפמינסיטיות), אני לא מסכימה!
רבנו זכריה בן סרוק היה מגולי ספרד בגירוש המפורסם בשנת רנ"ב (1492). מורו ורבו היה אביו ר' יהושע בן סרוק. בצעירותו התעסק הרבה במלאכת הגורלות, ו"הגיע לסוף ידיעתם".
רבנו זכריה בן סרוק שימש כרב בקהלות בספרד (קסטיליה) וארגון, ועל כך מעיד מרן החיד"א בספרו שם הגדולים בערכו. את ספרו כתב כחצי שנה לאחר גירוש יהודי ספרד, כשהיה מיטלטל.
משפחת בן סרוק היא משפחה ספרדית חשובה, וכמה מבניה קנו להם שם בישראל. המפורסם ביותר מבני המשפחה הוא רבי מנחם בן סרוק (חי לפני כ-900 שנים) והיה אחד מחלוצי ומאבות הדקדוק העברי הספרדי, ומחברו של אחד המילונים הדקדוקיים העתיקים והחשובים ביותר לשפה העברית, מחברת מנחם.
אחד ממשפחתו המורחבת היה המקובל הגה"ק ישראל סרוק מחשובי המקובלים באיטליה, תלמידו של האר"י ומי שהפיץ בה את קבלת האריז"ל; ממנו הושפעו חשובי מקובלי איטליה, כגון רבי יוסף שלמה דילמדיגו (היש"ר מקנדיאה), ורבי מנחם עזריה (הרמ"ע) מפאנו.
מוציאו לאור הראשון של ספרו של רבנו זכריה בן סרוק על מגילת אסתר היה ר' אברהם ב"ר שלמה עלון שכתב: "ובראותי בחזותי יקר תפארת גדולת הִלַּת השפע האלהי היוצא ממנו, למען יזכו בו רבים ונכבדים, החרדים אל דבר השלמות, כי רב בו גודל עוצם התועלת הנמשך ממנו".
זכה דורינו ופירושו למגילת אסתר יצא בימים אלו ערב חג פורים תשפ"ב על ידי המו"ל הרב יהונתן שלום בן חיון, שזכה וקיבל הסכמה של ראש ישיבת כסא רחמים הגר"מ מזוז שכתב מכתב ברכה בראשו.
רבנו זכריה בן סרוק הושפע מאת רבותינו אבן עזרא והרלב"ג המפורסמים בדרכם הרציונלית בפירושם לתורה.
רבים סבורים שהאבן עזרא חיבר פירוש רק על התורה שבכתב, ולא התעמק בתלמוד. רבנו זכריה בן סרוק מעיד שהאבן עזרא חיבר חיבור על מסכת קידושין והוא "בתכלית הדקות והאימות".
רבנו זכריה בן סרוק הגן על האבן עזרא מאלו שיצאו כנגדו כגון ר' שמואל די וידאש, שכתב על האבן עזרא: 'ולא אמר אמת', 'ואינו נכון', ודברים אחרים. על טענות אלו כותב רבנו זכריה בן סרוק: "אינם ראויים לדבר כנגד האשל הגדול הראב"ע ז"ל".
מו"ל המהדורה החדשה הרב יהונתן שלום בן חיון כותב בהערצה על רבנו זכריה בן סרוק: "פשוט מדהים לראות את חוסר הכניעה של רבנו זכריה בן סרוק לקשיים, שלנו נראים אולי כבלתי נתפסים אך הוא עמד בהם בגבורה ועוד המשיך לעודד את אחיו היהודים שלא יתייאשו למרות הכל, בפרט אחרי הגירוש שכידוע פגע קשות בתורת חכמי ספרד".
"פירוש מגילת אחשורוש"
רבנו זכריה בן סרוק נקט כדרכם של הרמב"ם והרא"ש, וכנגד ידידו, ר' שמואל די־וידאש שנחלק בתקיפות על הרמב"ם והרא"ש, וכתב בין דבריו: "שנשבעתי ואקיימה, להיות כנגד כל איש שיחלוק נגד הרא"ש והרמב"ם ז"ל. דאפילו שיהיה אדוני אבי ז"ל, שהיה אבי ורבי, אחלוק עליו אם הוא חולק על אחד משני אלו".
פירושו למגילת אסתר של רבנו זכריה בן סרוק נכתב בשנת רנ"ג (1493) באלג'יר, כחצי שנה לאחר הגרוש, כשמאורעות הגרוש עודם חיים בתודעתו, ונזכרים מפעם לפעם, גם מלבד בהקדמה.
רבנו זכריה מרבה להדגיש, שאין להוציא פסוק מפשוטו. אך נראה שהוא אינו חורג מהמקובל בין חכמי ספרד. בראשית מאמר זה הזכרנו את פרושו למאמר חז"ל (בבלי, מגלה דף ז, ע"א): "בא גבריאל ועשה לה זנב", שלדברי רבנו זכריה המדובר רק: "שנתן במחשבתה שנעשתה 'זנב' כלומר נספחת לאחשורוש בלי שום חשיבות בפני עצמה, בעוד שהיא זו שהביאה את אחשורוש למלכות, בהיותה בת בנו של נבוכדנצר המלך, ואילו אחשורוש כלל לא היה מגזע המלוכה" (עמ' 49 במהדורה החדשה).
רבנו זכריה בן סרוק רואה באחשורוש והמן פוליטיקאים גדולים.
המחבר מרבה לצטט מדברי גדולי ישראל, אולם גם מספרי העמים כפי שהיה נהוג בכל הדורות לצטט את דברי אריסטו בספריו השונים כגון "הנהגת המדינה" ו"מידות".
• • •
שם הספר הוא "פירוש מגלת אחשורוש", ככתוב בשער הספר בדפוס ונציה.
הכינוי הזה למגילת אסתר מופיע לראשונה במדרש שמות רבה (לפרשת וארא, פרשה ט, ז), וכך גם המדרש "אגדת אסתר", שנקרא בכתבי יד מסוימים "מגלת אחשורוש רבה".
גם פירוש ר' נתנאל בן ישעיה שחי בסביבות שנת פ"ט (1329) בעל מאור האפילה, למגילה כותב על: 'פירוש אחשורוש'.[2] אך בדורות המאוחרים יותר, של תקופת הראשונים, התקבל כבר הכינוי הקבוע 'מגילת אסתר'.
הכינוי "מגילת אחשורוש" נעשה שוב מאוד מקובל, בעיקר בין חכמי פרובנס בדורות שלפני גרוש ספרד, וחכמי איטליה ויוון בדורות שלאחר הגרוש, שהושפעו מהם. כך, למשל, נקראה בפירושים עליה מאת: רלב"ג;[3] ר"מ אלמושנינו; ר' יוסף קרא; ר' אהרן אביוב;[4] ר' שמואל בן יהודה ולריו;[5] ועוד היא מכונה "מגילת אחשורוש".
גם אצל אשכנזים אחדים נמצא הכינוי הזה: כך בחתימת המדפיס לזבחי שלמים לרמ"ק, דפוס לובלין;[6] וכך גם אצל ר"ש קלוגר (אף שהוא, יחסית, כבר מאוחר), ספר החיים (על אורח חיים), סי' תקפח סעיף ה[7] מכונה פירוש על מגילת אסתר בשם "מגילת אחשורוש".
• • •
הספר "פירוש מגילת אחשורוש לרבנו זכריה בן סרוק" נדפס רק פעם אחת, בדפוסו הידוע של די זאניטי,[8] ונגמר בכ"ג באלול שכ"ה (1565) כשבעים ושתיים שנה לאחר כתיבתו.
בספר נזכרו כמה אנשים וספרים מפורסמים ביניהם: רבי יהודה הלוי, רמב"ם, בעל העיטור, רלב"ג, ועוד רבנים שאינם כה מפורסמים כגון:
ר' אברהם בן שלמה עלון חי במחצית השניה של המאה ה־16. היה תלמיד חכם מרוקאי, מבני חבל הדרעה, מרוקו, שעלו לצפת. ירד לונציה, מרכז הדפוס העברי בזמנו, על מנת להדפיס ספרים לא מצויים שהחזיק ברשותו, ממה שנשאר לו אחרי שהרבה נלקח לו על ידי הגויים במצרים בעלילותיהם, כשעלה דרך שם לארץ ישראל.
ר' אהרן ן' סוסאן המכונה ן' נוני שחי בדור גרוש ספרד מנדיבי אלג'יר.
ר' דוד בן יום טוב אבן ביליה מחכמי פורטוגל בסביבות המחצית השניה של המאה הראשונה לאלף הששי (ראשית המאה ה־14 למניינם). נחשב לאחד מחכמי פורטוגל שנטו הרבה אחרי הפילוסופיה. היה בקי בכמה לשונות, משכיל גדול ואיש אשכולות. יזם תרגום ספרים אחדים מערבית לעברית, ובעצמו תרגם ספר "בריאות החיים" לעברית מרומית.
ר' דוד בן יום טוב חיבר את המאמר "יסודות המשכיל", בו הוא מניח שלוש עשרה יסודות שהם "דברים הכרחיים באמונת המשכילים" כשבצירוף שלוש עשרה יסודות האמונה של הרמב"ם הרי הם כנגד שם הוי"ה, העולה בגימטריה 26. כנגדו יצא רבנו זכריה בן סרוק והוא מזכירו אותו בסגנון של 'שרא ליה מריה': "ר' דוד ויליא, האל יכפרהו", ובהמשך גם "הכופר הנזכר", כנראה, מפני שאמנם היה תלמיד חכם, אך לדעת רבנו זכריה הוא סטה מהמקובל ביהדות בְּבָאֲרוֹ בספרו "מאור עינים" אחדים מספורי התורה בדרך משלים ולא מציאות היסטורית.
יש לציין שרבנו זכריה בן סרוק עצמו פירש את אגדות חז"ל שלא כפשוטן, כגון הזנב שצימח לושתי בדרך משל, אולם ככה"נ הגותו הייתה, שאגדות חז"ל מותר לפרשם שלא כפשוטן, אולם פסוקי התורה הם כפשוטם, ודלא כהוגים יהודים שהושפעו מהפילוסופיה, וניסים מפורסמים שכתובים בתנ"ך ביארו בדרך משל.
ר' שמואל אבן סנה (צרצה), בספרו מקור חיים (פירוש על פירוש הראב"ע לתורה), עליו רבנו זכריה בן סרוק בלשון קשה מאוד: "וה"ר דוד ן' ביליא כתב... רחמנא לצלן, מהאי דעתא ומהאי סהדותא".
• • •
[1] בגמרא ובמדרש מסופר על כך שפרחה בושתי צרעת וכן בא גבריאל וצימח לה זנב. אבל מניין נשתרבבה הקרן לסיפור?
בגמרא מגילה יב:
"ותמאן המלכה ושתי מכדי פריצתא הואי דאמר מר שניהן לדבר עבירה נתכוונו מ"ט לא אתאי א"ר יוסי בר חנינא מלמד שפרחה בה צרעת במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב".
ובספר הערוך כתב:
"פירוש, כל דבר שהוא יתר שאינו כמידת חבירו ומשתנה מכמות שהוא ממה שהעולם נוהג קרוי זנב".
מפרש רבינו בחיי:
"במתניתא תנא בא גבריאל ועשה לה זנב, והוא יתרת בשר שנעשה בפניה לפי שעה בדרך הנס".
עוד מובא בפירוש הרמב"ם למגילת אסתר:
"אמרו חז"ל שבא גבריאל ועשה לה זנב במצחה, היינו דבר בולט בפניה".
האם ממקורות אלו הסיקו הגננות על קרן ולא זנב?? וצ"ע
[2] ר' נתנאל בירב ישעיה, פירוש אחשורוש, בתוך: ר' שמעיה יצחק הלוי (עורך), אגדתא דמגלה, עמ' קיט-קכט.
[3] על פי הנוסח הנמסר במהדורת מוסד הרב קוק (רלב"ג, פירוש המגלות עמ' קלג).
[4] בשער ספרו על המגילה: ר"א אביוב, שמן המור.
[5] בשער ספרו על המגילה: ר"ש ולריו, יד המלך.
[6] "הגדתי היום …", בתוך: ר"מ קורדובירו, זבחי שלמים, דף מה, ע"ד.
[7] ר"ש קלוגר, ספר החיים, חלק שני, עמ' תתקן.
[8] עליו, ראו מ' בניהו, היחסים שבין יהודי יוון ליהודי איטליה, עמ' 104-106.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com