מותר לברך 'שלא עשני אשה' - מול אשה?!

המעשה על חבר הכנסת יצחק פינדרוס, שעלה לדוכן הכנסת לאחר לילה לבן במליאה, ובירך את ברכות השחר, כולל את ברכת "שלא עשני אשה", ועורר את חמת זעמם של כמה חברות כנסת חילוניות שמחו כנגדו - מביאים אותנו לעסוק בסוגיה, האם מותר לברך ברכת 'שלא עשני אשה' מול אשה?

הגאון רבי אהרן ווירמיש זצ"ל, מגדולי תלמידי ה'שאגת אריה', ורבה של העיר מיץ, התמנה לחבר הסנהדרין שהקים נפוליון בצרפת בשנת תקס"ז (1807).

בספרו 'מאורי אור'[1] פסק הרב ווירמיש: "אין לברך 'שלא עשני גוי' ברבים בקול משום איבה של הגויים ושאין לברך 'שלא עשני אשה' משום הלבנת פני הנשים".

לגבי ברכת 'שלא עשני גוי', נראה שברור שבימינו אין דין איבה, ובפרט בכנסת ישראל, במדינת ישראל היהודית, בוודאי חברי הכנסת הערבים מבינים שאנו שמחים שאנחנו יהודים ולא גוים, וכך פסק הרב יהודה הרצל הנקין זצ"ל (נפטר ט' בטבת תשפ"א) שבימינו אין לברך בשקט את ברכת 'שלא עשני גוי', כיון שאין איבה. אולם את החלק השני של פסק 'מאורי אור', שיש לברך בשקט את ברכת 'שלא עשני אשה', פסק הרב הנקין ע"פ דרכו של ה'מאורי אור' שעדין בימינו צריכים לברך בשקט.

יש לציין שהרב הנקין השתייך לציבור הדתי לאומי ועל פי ויקיפדיה נחשב לרב מוביל דרך הלכתית עצמאית וקשובה למודרנה, בין השאר המתמחה בנושאי מעמד האישה ביהדות וצניעות בהלכה, והוא הרב היחידי בימינו (לענ"ד), שהזכיר פסק זה בספרו שו"ת בני בנים ח"ד סי' א.

כאמור הרב הראשון שפסק שאין לברך ברכת שלא עשני אשה מול נשים, היה הרב אהרון ווירמיש, ובימינו הרב הנקין. האריך בנידון הרב יעקב שמואל שפיגל, במאמר בקובץ ירושתנו ספר שלישי תשס"ט שמקדים וכותב:

"דמותו של ר' אהרון ווירמש משכה את חוגי המשכילים, כיון שראו בו נטיה לקידמה ברוח הזמן, שהתבטאה במספר תחומים, הן דתיים והן חברתיים.... אולם יאמר מיד כי המעין בספריו יוכח כי הקפיד על קלה כבחמורה, ודברי התלמוד היו נר לרגליו".

כנגד הרב ווירמש התבטא הגאון רבי ישכר תָּמָר בספרו 'עלי תמר' על הירושלמי, וטען שבסוף ימיו נהפך לצדוקי.

גם הגרי"ח סופר הזהיר שלא לסמוך על רבי אהרון וירמיש (הובא בקובץ בית אהרון וישראל ק' (ניסן אייר תשס"ב) עמ' רכג.

בעד הרב ווירמיש, כתב, כאמור, הרב יעקב שמואל שפיגל, מאמר ארוך שמצדד בעד גאונותו וקדושתו של הרב ווירמיש, וקדם לו הגר"ע יוסף.

[1] שנת תקע"ט, בחלק ד' דף כ'

• לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com