התחבורה בקריסה. שוב
לא רבים הם הכותרות הראשיות בעיתונות החרדית שהעורך יודע על קיומן כבר שבוע לפני פרסומן.
בעצם למה שבוע, שנה. הכותרת הזועקת באותיות ענק למחרת ל"ג בעומר "קריסת טוטאלית של התחבורה הציבורית במירון" ומתחתיה תיאור מדמיע על פקקי ענק של מאות אוטובוסים התקועים במעגל אין סופי בכבישים הצרים הסובבים את הציון – נכתבות בכל שנה באותו נוסח ובאותו גופן, גם הזעזוע והמכתב הבהול והזועם של הח"כ החסידי שזה עתה שב ממירון בדרך האחמי"ם וברכבו הפרטי והממוזג. לכובד התנא כמובן.
יש דברים החוזרים על עצמם. ככה זה בחיים. ככה זה בפרט בל"ג בעומר.
כמו – הקול הצרוד של הזמר בחצר הציון. (יודעי דבר מספרים על האיש הכי צרוד בחסידות). ה"הצולה באדי וויבערס..." במנגינת אשריכם אשריכם. התינוקות הבוכים ב4 לפנות בוקר הישנים בצידי החניה בהמתנה לאוטובוס העמוס. וכמובן מליוני הכוסות (ח"י רוטל בדימוס..) הנרמסות ברגלי העולים מל"ג זה וכמעט עד ל"ג הבא עלינו לטובה.
חלאקע'ס
תמיד הערכתי את הזאטוטים היושבים עליזים על כתפות אבותיהם, פאות על לחייו ואושר בליבו. נראה אתכם שמחים כשכל הגב מלא שערות... ו'הספר' פצע את ראשכם כי מישהו דחף אותו בטעות.
דומני, שמתחם התספורות יהיה אפקטיבי הרבה יותר אם ייבנה במתכונת הסרט נע של האפיית מצות יד, אחד מתחיל, גוזר קבוצת שערות ומעביר לבא אחריו. מספריים ירדפו מספריים ומכונה תחליף מכונה, והפעוט נכנס בצד אחד כבן שנתיים ויוצא מן הצד השני כבן 4. בוגר מבין ומקריח..
אשרי עין ראתה את החתן הצעיר מחזיק ביד אחת פאקעלה גדוש מיני מתיקה ובידו השניה שקית מרשרשת עם הקוקו שזה עתה הוסר לשמחת ההורים והסבים, ולתפארת הספר המקצועי.
קטוצ'קעס
זה התפוח אדמה הלוהט תרתי משמע של הילדים.
צריך פעם לחקור את מקור המנהג הגורם לילדים לחזור בשעת ליל מאוחרת עם ידיים חרוכות, טעם של חול בפה ורעבים...
אבל איך אומרת האימרה..."אם זה משמח אותם... אז למה לא".., וכך נוצרה מציאות עגומה של הורים עייפים נגררים אחרי ילדיהם המקצוענים ומסדרים בחצי עיגול אבנים זרדים וצמיגים שאליהם משליכים כמות אדירה של נייר כסף שיודעי דבר טוענים שבתוכם מסתתרים תפוחי אדמה מגרים.
רק צריך להודות שלא קם הארגון המחלק ח"י רוטל תפוחי אדמה רותחים לבאי ההילולא. אאחח! למה העליתי ת'רעיון??
הכנוסע'ס אוירחים
אהה זר לא יבין! אינה דומה ארוחה במסעדה יוקרתית עם נעימות מוסיקליות קלאסיות ברקע, לסעודה בחצר הציון מאחור.
הכליזמרים הבוקעים מכל עבר בקולי קולות משתלבים בריח המשכר של הפרגיות הניצלות מכל עבר, המתמזגות במרק הרותח הנשפך בדר"כ ולך תדע על מי. הוא כבר נסחף הלאה.
הגזוז המרווה את הגרון הניחר והמצח המזיע אחר הטיפוס במעלה ההר לא דומה ולא כמעט לשום שתיה קלה או כבדה שתטעמו! בינות לצלחות קוגל מהבילות לסיר הצ'ולנט המאיים להתפקע שם שם תימצא האתנחתא לגוף ולנשמה של הרוקד והמפזז לכובד התנא האלוקיי.
גורמים המקורבים לגורמים המערבבים בסירים טוענים, שמהנותר בסירי הענק מתחתנים ומתפרנסים מאות רבות של משפחות בארעא דישראל בעלותם לנפוש במושב הקדוש לאורך שבתות השנה...
ארגוני הרשב"י בע"מ
שנה אחת ולתמיד צריכים להנפיק חוברת, שלא לומר ספר עב כרס, של כל ארגוני הציון, המערה וההר רבתי המסודרים לטובת קהל אנ"ש לצד תמונות בכרומו צבעוניות, ברכות הרבנים ומספרי הטלפונים לתרומה עם פירוט הבקשה והאחריות.
עד אז תמיד יהיו את אלו של"ע יתרמו לעמותה אחת ויאכלו וישתו מאחרת, או יותר חמור יתרמו פעמיים לאותו ארגון, או חלילה וחס יודו לר' יענקל מצדקת הרשב"י על ישועה שנטלו מאמונת הרשב"י. כי איכשהוא כולם בסופו של דבר מפרסמים מוצרים דומים, ומסתיימים במילה "רשב"י".
או אולי בכלל, שאלתי פעם בתמימות חבר, וכולי תפילה שאיני מסתבך כאן בפלילים... אולי כדאי לאגד תחת קורת גג אחת את כל הארגונים הרוגעלעעעך והמיץ, הקוגל הקפה והח"י רוטל ולחלק באוהל ענק גבוה וממוזג בטורים סימטריים ובדממה לכל מגזר את הכשרו, ויאכלו וישתו ענווים וירקדו.
אה! הוא הניף ידו בביטול ונד בראשו ברחמנות.
הרסת את כל הטעם!