אנשים שאינם מבינים מהו בית כנסת עבור יהודי שבית הכנסת הוא בית חייו, לא מבינים מה משמעות הדרישה שנדרשו באי בתי הכנסת להקריב, עת צוו להתפלל בביתם, כולל בשבתות וימים טובים.
עבורם אספר את סיפורו של בית הכנסת במחנה טרייזנשטדט. המחנה ש"אירח" בין השאר את אמי ע"ה בשבועות האחרונים של נדודיה בתקופת החורבן הגדול.
באחד המבנים במרתף קטן ייחדו יהודים מקום לתפילה מתחת לאפם ולעיניהם הצופיות של מבקשי נפשם. הם לא הסתפקו בתפילות אישיות. הם רצו להתפלל במנין בבית כנסת. את החדר שייעדו לכך עטרו בעטורים מרגשים – פסוקים וחלקי תפילות שנכתבו ביד אמן.
על קיר אחד נכתב: "דע לפני מי אתה עומד" שם כנראה עמד החזן. לאמור: אינך עומד לפני בעל השפם הרודף אותך עד חרמה ולא בפני שלוחיו חובשי הקסדות, אינך עומד בפני הקאפו'ס ומפקדי המחנה. אתה עומד בפני בורא העולם!!!
על קיר שני נכתב "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" – יהודים לא איבדו את התקווה גם בתנאי המחנה הקשים.
על קיר שלישי נכתב: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" – ואני, בעומדי שם, מרגיש בסגירת מעגל, - אמי עזבה את טרייזנשדט ומצאה את דרכה לירושלים, ואני בא מירושלים ומגיע לטרייזנשדט עם קבוצת יהודים לחזק שורשי יהדות.
אך המרגש ביותר נכתב על הקיר הרביעי שם נאמר: " הבט משמים וראה כי היינו לעג וקלס בגויים נחשבנו כצאן לטבח יובל להרוג ולאבד למכה ולחרפה" ובאותיות גדולות: "ובכל זאת שמך לא שכחנו"...
בחדרי מול עיני קבועה תמונה של בית הכנסת בטריינזשטדט בו עומד אני מתחת לכיתוב שעל הקיר הרביעי... ובכל זאת שמך לא שכחנו...
This browser does not support the video element.
ברעב המחנה כשהטיפוס משתולל והרוצח מחפש את העילה הקטנה ביותר להתהולל. בחרו יהודים להקים לעצמם "בית כנסת"... "בכל זאת שמך לא שכחנו"!!!
מי שלבו לא הפך לאבן והוא מבין זאת, יבין את גודל משמעות סגירת בתי הכנסת, גם אם הוא עצמו אינו מבאי בית הכנסת הקבועים.
רק מי שמנותק מהדורות היהודיים שעבורם בית כנסת היה משוש חייהם ובית היוצר לנשמתם לא מבין את גודל הקרבן שבסגירת בתי הכנסת.
ובכל זאת, בתי הכנסת נסגרו, ורוב היהודים המתפללים ככולם, נמנעו מלהגיע אליהם, כי כך הורו רבותינו. אלא שבמקום להעריך את גודל הקרבן ולהבין לרוחם פתחה תזמורת ההסתה במלוא התנופה את הניגונים המוכרים.
הצגת כל התגובות