1.
בשעה טובה עלה יוסי לכיתה א'. עוד במהלך החופשה, כשהיה חוזר יוסי מהקייטנה אצל הגננת המוכרת, סיפר יוסי לכולם כי כל הילדים הגדולים מהגן עולים לכיתה א', אבל הוא, אפילו שהוא כבר גדול, הוא נשאר אצל הגננת.
במתיקות מיוחדת אף עדכן את מי שהיה מוכן לשמוע, שמכיוון שהוא גדול , הוא נשאר בגן כי הוא צריך לעזור לגננת עם הילדים הקטנים.
עם הגיע היום הראשון, התעורר יוסי עם כאבי בטן לא ברורים. הוא התנגד ללכת לחיידר ולעלות לכיתה א'. אביו שליווה אותו לכיתה הרגיש את הרעד בידיים ובכל גופו של יוסי. ברגליים כושלות הוא נכנס לכיתה. בבושה חייך לעבר שאר חבריו הגדולים אשר חלקם ישובים במקומותיהם. כאשר התיישב יוסי על מקומו, הוא היה נראה כמי שכפאו שד, וכלל לא מרוצה מהתואר "ילד גדול".
2.
דודי כבר בשיעור ב' בישיבה קטנה, הוא לא כל כך מרוצה מהצוות בישיבה. יש לו את החברים שלו, אך עם חלק מהבחורים הוא לא כל כך מסתדר. הוא מאוד רוצה לעבור לישיבה אחרת, אבל בכל פעם שהוא רוצה לדבר על כך עם אביו, הוא נרתע ונמנע.
מחד, הוא יודע כי לא טוב לו במקום הנוכחי. מאידך, כשהוא צריך להתמודד עם השינוי הוא נבהל ונרתע.
3.
אלי אינו מרוצה ממקום עבודתו!
כבר קרוב לעשר שנים שהוא עובד באותו מקום. בכל בוקר הוא מגיע בזמן, מעביר את אצבעו במכשיר, ופונה למקום מושבו. הוא עושה את עבודתו נאמנה, אך אינו חש בסיפוק. כל ביקורת של מנהל העבודה נתפסת בעיניו כגערה. הוא מרגיש שהוא בא לעבודה בלי חשק.
כאשר דיברה איתו רעייתו על שינוי מקום עבודה, הגיב אלי בבהלה.
מה פתאום? עכשיו בגילי מי בכלל ירצה לקבל אותי? אחרי כל כך הרבה שנים במקום עבודה פתאום לקום ולעזוב? וכשניסתה לשקף לו כמה הוא אינו מרוצה, וכמה הוא ממורמר בעבודה, הוא מצא סיבות למה כן להישאר.
• • •
המכנה המשותף בין שלושת המקרים הוא "פחד משינוי"
השינוי מוטבע בטבע.
די אם נביט על העץ הצומח על יד ביתנו, ננסה לחשוב מה עבר עליו, נגלה כי העץ עובר שינויים רבים.
החל מזרעון קטנטן שצומח ופורח עד שהופך להיות עץ גדול מימדים.
בתקופת הסתיו העלים נושרים, בעוד בתקופת האביב חוזרת הפריחה והעץ מתמלא שוב בעלים.
הפרפרים היפים המעופפים בעיקר בתקופת האביב עוברים שינויים משמעותיים בקיומם. כאשר אחד השלבים הוא אף להיות "גולם" (מסתבר שיש כאלה שצריכים להיות גולם בשביל להתפתח)
והאדם, כמה שינויים עובר האדם מרגע לידתו ועד זקנה?
בכל שלב בחיים עובר האדם שינויים, אז למה בכל זאת אנשים חוששים משינוי?
מקובל לחלק את השינוי לשלושה:
- שינוי טבעי.
- שינוי חיצוני- שינוי ממשל. שינוי חברי הנהלה במקום עבודה וכו'.
- שינוי מבחירה- דיאטה. החלפת מקום עבודה. מעבר דירה ועוד.
בתורת הפסיכולוגיה רבו התיאוריות בנושא השינוי ודפוסי ההתנהגות המתלווים בד"כ לשינוי,
אולם במאמר זה נתמקד נקודתית בכעין עזרה ראשונה לשינוי.
בעוד ההתמודדות עם השינוי הטבעי הוא אינטגרלי וכלשונו- טבעי, אין בידי אדם את האפשרות לעשות שינוי. בד"כ אין לו לאדם שדש משינויים כעין אלו.
שינוי-מעבר מילדות לנערות, ומנערות לבגרות זהו חלק טבעי מחיינו ואין לנו כל קושי בהתמודדות עם השינויים הנ"ל. לעיתים הקושי נובע מדרישות הסביבה להתאים התנהגות לגיל, אולם כאשר ילד חי בצורה תקינה אזי השינויים הללו עוברים לרוב בצורה תקינה
הרי, שינוי הן חיצוני ושינוי מבחירה מכניס את האדם הנורמטיבי לחרדה.
בהתייחס לשינוי מס' 2- שינוי חיצוני. כאשר עולה ממשלה חדשה, אין אנו יודעים את החוקים החדשים. האם יעלו מיסים או ירדו מחירים? האם חברי הממשלה יקבלו החלטות המשליכות על חיינו באופן שיהיה לנו טיוב יותר או לא???
כאשר מתחלף מנהל במסגרת עבודה החששות הצפים הינם לגיטימיים והגיוניים. איך תהיה העבודה מולו? מהן הדרישות שלו? על איזה נקודות הוא לא מוותר? האם אני עם האופי שלי יצליח לעבוד בצורה נכונה מול המנהל החדש?
שאלות כאלו ועוד עולות צצות באופן טבעי.
כמו"כ בשינוי מס' 3- שינוי מבחירה. השאלות שצפות הן האם ההחלטה היא נכונה עבורי? האם אצליח בדיאטה החדשה או ששוב אתאכזב? האם העבודה החדשה תספק לי את הצרכים שלי או שהכל ימשיך להיות אותו הדבר? האם השכנים החדשים יהיו נחמדים יותר? מה יהיה עם השכנים הנחמדים שנשארים בבנין אותו אנו עוזבים? איך נתאקלם במקום החדש? ועוד ועוד...
בראש ובראשונה יש לזכור כי החשש הוא טבעי והפחד הוא הגיוני!
שנית, עלינו לדעת כי הפחד נובע מאי וודאות.
בכל שינוי יש כל כך הרבה סימני שאלה. השלכות שלא תמיד קשורים אלינו. לא בהכרח בשליטה שלנו. לא תמיד יש לנו אפשרות לתכנן את העתיד ואיננו יודעים מה הוא צופן לנו.
לכל אדם יש את איזור הנוחות שלו- איזור הנוחות הוא למעשה ה"הרגל"
אנו רגילים להתפלל בבית כנסת פלוני. לרכוש בסופר שבקצה הרחוב. לקנות את הסבון שאנו מכירים, והמשקה המוכר.
באזור הנוחות אנו מכירים ויודעים את מה שמתוכנן לנו, וממילא לא צפויים הפתעות מיוחדות.
אולם כאשר אנו נאלצים לצאת מאזור הנוחות אנו חווים את החשש והלחץ.
מה יעשה האדם ולא יחשוש?
יש לזכור כי מותר לחשוש.
עם זאת, כאשר נדע את נסיבות הפחד, נדע טוב יותר כיצד להתמודד עימהם בצורה נכונה ולעבור את השינוי בצורה רגועה ובטוחה.
בכל מה שקשור אלינו בשינויים השונים, ננסה להעריך את הצפוי לקרות.
ניקח את המידע שבידינו, וננסה לחלק בין הדברים שיש לנו אפשרות להתמודד עימהם, והם בשליטתנו.
כאשר יש לנו חשש משינו מבחירה. דיאטה וכדו' נוכל לברר על אנשים שעברו תהליך דומה, ולשוחח עמהם. לקבל מהם את המידע הרלוונטי, כך שהנושא אינו חדש וההתמודדות ממילא תהיה קלה יותר.
אם זה מעבר דירה, נוכל לברר אודות השכנים החדשים. ננסה לבדוק אולי יש מישהו שאנו מכירים. חבר ילדות. אח של חבר שלמד איתי באחת המסגרות. אולי קרוב משפחה. כך, באופן כזה אנו מניחים תשתית במקום החדש. כן הדבר בעבודה חדשה.
ההטרמה. ההכנה חשובה היא עד מאוד במעברים ובשינויים. כאשר יש לנו מידע אודות הנעשה, המעבר-השינוי הוא קל יותר וההתמודדות תהיה אף היא קלה יותר.
"בסוכות תשבו שבעת ימים" לומדת הגמרא "תשבו כעין תדורו"
נצטווינו מן התורה לישב בסוכה שבעה ימים.
למעשה בחג הסוכות עוזבים אנו את אזור הנוחות- את הבית הממוזג. את הבית המרווח, ועוברים לשבת בסוכה למשך שבוע ימים.
המעבר מהבית לסוכה דורש מאיתנו התמודדות עם שינוי.
השינוי הנ"ל מצריך מאיתנו התארגנות רבה בכל פרמטר. הן בבניית הסוכה- תכנון מוקדם. קבלת החלטות- מתי לבנות? מי בונה? וכדו'.
השינוי מצריך מעבר פיזי ממקום למקום- יציאה מסלון מרווח שבו יש מקום לכל אחד על כסא מרווח, ולפתע צריך להצטופף בסוכה, לעתים צריכים כמה להידחק על ספסל אחד.
משינה על מיטה נוחה בפינה המוכרת, מעבר לשינה על גבי מזרן או מיטה מתקפלת המשברת גוו של אדם.
אולם כיוון שאנו מודעים לשינוי ההולך ובא. מכיוון שאנו מתכוננים לשינוי הנ"ל הרי שהתמודדות הרבה יותר קלה עבורנו
וזהו תשבו כעין תדורו- המעבר והשינוי הם כל כך טובים עד שאנו מרגישים בסוכה כבתוך הבית
וכאשר השינוי עובר בצורה חלקה, אזי שמחת החג מתרוממת ומרוממת
חג שמח!
- יהושע בוקסבוים - מחנך. מלווה ויועץ רגשי, וחבר איגוד ענ"ף