חברי הכנסת החרדים ומנהיגי המפלגות החרדיות גאים בעצמם כעת, הם ניגשים אל התקציב החדש אחרי סדרת איומים (חלקם אמיתיים חלקם מדומים), שבעקבותיהם מלא כל דרישותיהם מאושרות על ידי הממשלה ומעוגנות בתקציב.
מה לא בסל? הכל בו. תקציבים, הקצבות, קצבאות, תמיכות, והכל בלי פיקוח, בלי מיקוח, בלי קיפוח. מלא הטנא ברכות. כל מה שלקח לפיד, חוזר כעת עם פעמונים, רימונים, ציצים ופרחים. לדרעי, ליצמן וגפני הייתה אורה ושמחה וששון ויקר. צר לי לנפץ את זרי הדפנה, כי אנחנו כעת בראשיתו של חורבן.
מי שטרח באופוזיציה יאכל בקואליציה, חור, כרפס ותכלת, והשתיה כדת אין אונס, וכאחשוורוש בשעתו מי שנהנה מסעודתה של המדינה כעת, ישלם עליה בעתיד בכפל כפליים. כל הישג תקציבי כעת של חברי הכנסת החרדים, הוא הנחת תשתית לגזירות הבאות. על כל "הישג" שמצליחים לחצוב באיומים קואליציוניים, עוד נשלם כולנו בריבית דריבית. אין מתנות חינם, אין.
אמר פעם יהודי חכם כי טיפשות זה לנסות שוב ושוב את אותה הפעולה, ולצפות לקבל בכל פעם תוצאה שונה. את הטיפשות הזו של סחטנות קואליציונית כבר ניסינו, יותר מפעם אחת, ראינו את התוצאות, אז למה כעת אתם מצפים? שיאיר לפיד וכל ראשי מפלגות השמאל יגיעו עם זר פרחים ובקבוק משקה, ויציעו לחרדים להרים כוסית לחיים ולחתום על פטור קולקטיבי מגיוס פלוס אבטחת הכנסה לכל האברכים? בעצם, יתכן שהוא באמת ירים כוסית, הרי עכשיו הוא קיבל על מגש של כסף, חינם אין כסף, על חשבון החרדים קצרי הרואי, את קמפיין הבחירות המרהיב הבא. כן, התוצאה כעת היא בדיוק כמו פעם שעברה, ממש יישום מרהיב ופומבי של הגדרת הטיפשות. אותה הפעולה, אותה התוצאה.
חובה להבין דבר פשוט: אף אחד עד היום לא נתן לחרדים משהו מתוך אמונה בצדקת דרכם, גם לא מתוך הזדהות עם האידאל החרדי, וגם לא מתוך הכרה או הערכה כלשהי. מצער, אך זה המצב. הסיבה היחידה שמביאים לחרדים תקציבים היא פשוט הכוח הפוליטי שהוא לשון מאזניים. אי לכך, כאשר מצליחים לחצוב הישגים מתוך אי הסכמה ומתוך עויינות ועל בסיס כוח פוליטי בלבד, התוצאה היחידה היא רגשות כעס עמוקים של הציבור הרחב. ואלה בטווח הבינוני, מתורגמים לכוח פוליטי נגדי. לפיד האב, לפיד הבן, ולא צריך רוח הקודש להבין זאת.
וכך אנו יכולים לשחק נד-נד של טיפשים שאינם רואים את הנולד, רד עלה עלה ורד, פעם מצליחים לקבל "הישגים תקציביים" ולעורר עויינות, ופעם לחטוף את תגובת הנגד הצפויה כל כך – הגזירות. אפילו לא מעלים על הדעת לנסות דרך שלישית, אלא שוב ושוב אל אותה הפעולה ואותה התוצאה. קיראו סקרים, ח"כי ושרי חביבי, חזו חזו, איך כל "הישג תקציבי חרדי" מוסיף מנדט ללפיד בסקרים. דמשתכחין בצרה דיליה, ועסקין בתקציבא דידי. כדיתבין בכנסת.
לחיים, יאיר לפיד, לחיים, שיחקת אותה. לא, אין צורך בפרחים, תודה. שיחקת אותה. או יותר נכון, שיחקו החרדים לידיך. שלחו להם משכוכית עיוורת לבצע הסכמים קואליציוניים, שרק דופקים אותם יותר ויותר מבחירות לבחירות.
החרדים עויינים את המדינה, מגלים חשדנות כלפיה, מתנתקים מרצון מכל מערכותיה, אינם משרתים בשורותיה (הכללה גסה יש כאן, אני יודע), מתנגדים לחינוכה, כופרים בערכיה, עויינים את סמליה, ויחד עם זאת - מכורים ושבויים לתקציביה. חכיהם ושריהם הלכו שבי בפני צר.
את המעגל אי אפשר לרבע, כל תקציב שבא שלא מתוך אהבה או הסכמה אלא מתוך אילוץ קואליציוני, הוא תקציב מעורר שנאה. כאשר הציבור הרחב מתנגד לרעיון החרדי אך נאלץ לממן אותו, הוא גם ישנא אותו.
גורו לכם מן ההישגים הקואליציוניים, שאוטוטו יריבו להם השרים וה"חכים על הקרדיט הנוראי עליהם, גורו לכם מן השנאה שתפרוץ ומיום הבחירות שהיא תבוא בו לידי ביטוי. עוד לא מאוחר לעצור אותם, ולנסות להשיג תוצאה שונה. עבור זה צריך כמובן פעולה שונה.
נסו אולי להגיע להישגים תוך הסכמות, דברים שיכולים להתחבר לציבור הרחב, למצוא פתרונות עומק לסוגיות כואבות כמו הגיוס, העבודה והחינוך. בלי להתפשר על אף אחד מהעקרונות, אפשר לעשות כברת דרך משמעותית. אפשר להעלות לדיון את הצורך בצבא העם, אפשר וחשוב לחשוב מחדש על מתכונת מדינת הרווחה שפוגעת בכולם, אפשר וצריך למצוא פתרונות תעסוקה לכל המעוניין. יש הרבה דרכים שעוד אף אחד לא ניסה אפילו לבדוק, אבל הם יכולים בהחלט לתת תוצאות אחרות. נסו, אפשרת גם אחרת. חבל לדפוק את הראש שוב ושוב באותו הקיר.
זוהי הדקה התשעים לוותר על "הישגים קואליציוניים" ותוצאותיהם הצפויות, זוהי הדקה התשעים למנוע את השנאה העתידה לבוא. זוהי הדקה התשעים לעצור את ההסתה ולמנוע חילול שם שמים. זוהי הדקה התשעים לנסות דרך אחרת, כי את החורבן של הנוכחית אנו מכירים יותר מידי טוב.
הצגת כל התגובות