לרגל חג הפסח, החג בו נושא הכשרות חשוב לכולנו יותר מכל, יצאנו לבדוק עם משגיחי כשרות מרחבי הארץ מה האירוע שהכי ריגש אותם במהלך עבודתם ומה הדבר המוזר ביותר שעבר עליהם בעבודה? התוצאות לפניכם:
הרב ישי מלכה, מפקח ארצי של בד"ץ "בית יוסף": "אתה מתקיל אותי. את האמת, בכל יום ישנם דברים כאלו, אבל יש בהחלט דבר מוזר באמת שתופס אותי, והיא המחשבה של אנשים שהכשרות הספרדית מקלה יותר והאשכנזית מחמירה יותר. זה לא נכון, אם תבוא איתי יחד לשטח תראה את הדברים בעיניים ותבין עד כמה הכשרות יורדת עד לפרטים הכי קטנים"
"אספר לך גם דבר שמרגש אותי. בכל פעם שבעל עסק מבין שהכשרות חשובה זה גורם לו להתחזק בתורה ויראת שמיים, עד כדי כך שהיו לי לקוחות שהתחילו לשים כיפה וללכת לשיעורי תורה אחרי שראו עד כמה אכפת למשגיחים ולצוות לא להכשיל את עם ישראל".
הרב שי אזרחי, ראש מחלקת כשרות ברבנות גן רווה: "יש מקום שהיינו צריכים לעשות בו הכשרה לפסח. החבר'ה שם החליטו לא להכשיר שום דבר כי הסברנו להם את הקושי בלהכשיר חלק מהכלים שהיו שם. הם העדיפו לוותר על חלק גדול והרבה מאוד פרנסה שיכלה לצאת להם מזה - כדי לא להיכשל, ואלה אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות".
"עוד דבר, ישנה רשת גדולה שלא אחשוף אותה, שקנתה רשת נוספת שהיא כשרה וטיפלתי להם בהכשרת החמץ והכשרת הסניפים לפסח. כשהתקשרתי למנכ"ל, הוא אמר לי שהוא עושה מכירת חמץ לכל הרשת - כולל הרשת שאינה כשרה".
הרב אפריים גולדברג, ראש מחלקת הכשרת הדגים בבד"ץ העדה החרדית: "יצאתי לפני כשבוע מהכשרת דגים לקראת חג הפסח. מכיוון שהמפעל נמצא ליד מפעל אחר שעוסק בדגי אמנון, נכנסתי לבקר בו. בזמן שנכנסתי לשם ראיתי בעיניי שהם מצפים דגי אמנון בפירורים ומדביקים עליהם מדבקות של כשרות מהארץ, שאני לא אנקוב בשמה. זה אומר עד כמה אנו צריכים להשגיח. אנשים שואלים 'בשביל מה צריך כשרות? רואים סימני כשרות', אבל זה לא מספיק. צריכים לראות כשרות לפסח".
הרב גולדברג מספר סיפור נוסף: "בשנה שעברה, בזמן המבצע בעזה, הייתי בטורקיה וסיימתי עבודה במפעל שייצר ממתקים. בטרמינל ניגש אליי ילד בערך בגיל 11 ואומר לי: 'סאלם עליכום', עניתי לו 'עליכום סאלם'. הוא שאל אותי 'אינתה יהוד?' ואז פשוט הסתובב וצעק לחבורת ערבים שהיו באיזור משהו בערבית, תוך שניות הייתי מוקף בג'אלביות לבנות. נציג של חברה טורקית שכנראה יצא לעשן סיגריה, קלט את הסיטואציה שאליה נקלעתי, רץ לעברי, תפס אותי יחד עם המזוודה והכניס אותי לתוך הטרמינל".
הרב רן משה חדד, מנהל מחלקת כשרות מטעם רבנות נחל שורק: "הגעתי לאחד העסקים לביקורת אחרי שכבר התחילו לעבוד לפסח, ושמעתי קול מהומה. ביקשו את עזרתי וכמובן שנעניתי ברצון. השף ביקש שאשוחח עם איזה טבחית שלא רוצה לעבוד. שאלתי אותה מה קרה, היא התחילה לבכות ואמרה שהיא לא רוצה לעבוד בפסח כי מפחדת להכשיל מישהו, היא חששה שחס ושלום היא תעשה בטעות משהו שאסור בפסח. מדובר במקום עם השגחה צמודה, והטבחית היא אלמנה מבוגרת שצריכה כל שקל למחייתה".
הרב חדד מספר סיפור נוסף: "עד יום רביעי בלילה (יומיים לפני ליל הסדר) כל העסקים חייבים להיות מוכשרים ומוכנים עם משגיחים צמודים, אך תמיד יש בלב את התחושה של הפחד והיראה שמה משהו לא יהיה כשורה ולא יהיה טוב, לכן צריך הרבה הרבה תפילה להשי"ת. בכל מקרה, זה אחד הדברים המוזרים שקרו השנה: באחד המקומות, אחרי שהכשירו והכל, משגיח הגיע בבוקר ואמר שהוא "מרגיש צורך לעבור על מקרר השתייה". והנה בתוך השתייה שכולה הייתה כבר כשרה לפסח היו מעורבבים שני בקבוקים לא כשרים לפסח".
הרב פנחס יוסף אקרב, רב מלון הרודס בהרצליה ונותן שירותי כשרות למהדרין במגוון תחומים: "כשהתחלתי להתעסק במלונאות באירופה ראיתי משהו נפלא. בארץ יוצא לנו הרבה להתווכח עם אנשים, במיוחד יהודים - אפילו עם דתיים יש לנו בעיות, כי הם מגיעים עם תובנות מסויימות מהבית וקשה מאוד להתווכח ולהסביר להם ההיפך ואת ההלכה - דווקא כשהגעתי לאירופה, ראיתי שההתנהלות מול הגויים היא הרבה יותר קלה, אפילו שאין להם מושג בהלכה ובדת היהודית".
הרב יצחק ויינברג, מפקח ארצי מטעם הכשרות של הרב רובין: "אירע מקרה שלצורך יצור אחד המוצרים שלנו היינו צריכים לקבל גבן-גבינה, זה למעשה עשוי מחלב ומחמצת בלבד שאין בו תוספות אחרות. את היצור היינו צריכים לעשות במפעל אחר שהוא לא תחת ההשגחה שלנו, ואני באופן אישי הגעתי לשם לבדוק את המפעל לפסח וגם את מקורות החלב. כשהגעתי לשם ודיברתי עם המשגיח המקומי ושאלתי אותו לגבי החלק החם והקר - דהיינו לגבי הקיטור שצריכים להכשיר אותו - התברר לי שהכשירו את הקיטור ממש לא מזמן. אני שואל אותו שוב ומתברר שבמפעל הזה במפסטרת של החלב פיסטרו יין. החוורתי רק מהרעיון. כידוע לכולם, יין זה דבר מאוד מסובך".
"אספר לך עוד משהו, באחד הקיבוצים עשינו הכשרה, הייתה שם בעייה כשרותית שלא הצלחנו למצוא לה פיתרון. אמרו לנו שאם יהיה תכשיר נוסף בהכשרה, אז נצליח להכשיר את המקום. אחד הבעלים של המפעל, שהוא אתאיסט גמור, אמר לי בזו הלשון: "הרב ווינברג, אם אתם מצליחים להכשיר ולמצוא לי את התחליף - אני לא אוכל השנה חמץ בפסח בביתי". חשבתי לתומי שהוא מדבר שטויות ובאמת ב"ה מצאנו את התחליף. לאחר מכן התרגשנו מאוד כשהוא הגיע אלינו ואמר: "אתם יודעים שלא אכלתי חמץ השנה?", היינו המומים, אמרנו לו "באנו להכשיר את המפעל ובסופו של דבר הכשרנו את הבית שלך".
הרב חנוך שאג, ממפקחי בד"ץ חניכי הישיבות שבראשות הגאב"ד רבי מרדכי גרוס: "נשלחנו על ידי הגאב"ד לבדוק ירק ללא תולעים בחברה חדשה לרגל חג הפסח. בבדיקה נמצאה כמות חרקים חריגה. כתשובה, ענה בעל המפעל "זה נקנה מחברה אחרת ידועה שמאושרת גם על ידי בד"ץ חניכי הישיבות". התפלאנו מאד, וכמובן שיצאנו לבדוק מיד מה הסיפור. התברר שבאמת זה יצא מהחברה המאושרת. אבל ללא אישור כשרות, בקיצור - סחורה פסולה. בחברה הראשונה פשוט לא בדקו את העובדות הפשוטות. וזה כמעט היה מגיע לחנויות בכשרותנו".
"באחת ההכשרות שנעשו בנוכחות הגאב"ד במפעל ענק שהצנרת בו ארכה ק"מ רבים, דרש הגאב"ד לפרק קטע צנרת שהצביע עליו כדי לראות את הנקיון של הצנרת בעיניים. למרבה הפלא, גילינו שהצנרת לא נקיה. מהנדסי המפעל לא האמינו לזה. הרי מערכות אוטומטיות מנקות הכול לחלוטין, הם פירקו קטעים נוספים והכול היה נקי לחלוטין והדבר היה לפלא בעיני כל הרואים".
לסיום, מספר הרב שאג על דבר שריגש אותו במהלך ההכשרות לפסח: "התרגשנו מאד שהצלחנו לעשות מצות שיבולת שועל לחולי צליאק ברמת כשרות גבוהה ביותר שלא נופלת ממצות רגילות. לקח הרבה שנים לעשות את זה, בגלל המורכבות של הגידול המיוחד שהוא בבעיה של "חדש" כמעט תמיד, והשהיה של שנתיים פוגמת בטעם".
"השנה גם הצלחנו לזרוע לפני כחודש ובערב פסח הכל נבדק על ידי המשגיחים מטעמנו ומצאנו שזה נבט יומים לפני הפסח. אי אפשר לתאר את ההתרגשות שלנו שציבור המדקדקים הרגישים לגלוטן יכולים לאכול מצות שנאפו לכתחילה".
הצגת כל התגובות