בלי הנהגה רוחנית: הציבור הספרדי צועד לתהום

הספרדים - ההתפרקות: זה לא עוד פרק סאטירי בערוץ 10, וגם לא עוד מדור פוליטיקה. הטור הזה לא נכתב עבור שכר טוקבקים, וגם אינו פרק פרובוקטיבי נוסף מסדרת מאמריו של מר הלברטל, אלא פשוט צפצוף אזהרה רגע לפני ההתרסקות המוחלטת של ההנהגה הספרדית. הרהורים כואבים ומדאיגים שאני מרגיש וגם שומע בחצי שנה האחרונה.

כלפי מה הדברים אמורים: מיום ליום גוברת התחושה כי הציבור הספרדי הולך ומאבד את ההנהגה שלו. ואחרי ההסכם הנורא, בו העניקו לראשונה הכרה רשמית בזרם הרפורמי, מבלי להיכנס לעצם חילול המקום הקדוש, כמדומה שכבר איבדנו את ההנהגה!

ולא, אני לא מדבר על הנהגה פוליטית. ב"ה מהזירה הזו, יש לנו הציבור הספרדי עדנה, מפלגה חזקה בקואליציה מצומצמת, מנהיג המפלגה עתיר ניסיון והצלחות רשומות, כל הכלים מעל ומעבר, אין תלונות, תודה לאל.

משהו אחר מטריד אותי. אנחנו בציבור הספרדי תמיד גדלנו וחונכנו, תחת ברכי הנהגה רוחנית, ישירה ובלתי אמצעית.

בחיי חיותו של מרן, זה היה הוא. הוא היה אמיץ, הוא היה מוביל, הוא היה פוסק, הוא לא חשש לומר את דעתו גם אם הפוליטיקאים התחננו אליו שלא ידבר על זה במוצאי שבת, הוא קיבל החלטות מהותיות וגורליות בהנהגת העם בכלל והציבור הספרדי בפרט, וכולם ידעו את זה. כששרים וראשי ממשלות רצו דבר, הם עלו למעונו של מרן, ולא רק לביקורי החלמה וניחומים, אלא עלו להתייעצות, לקבל תמיכתו, הוא ידעו שהוא מוביל, הוא מנהיג.

ואת ההנהגה הזו, עשה מרן לא מתחת לפרגוד, כאשר הפוליטיקאים מוציאים את "החלטות המועצת". כולם ידעו שאת הרב אי אפשר להחביא, ובשמו אי אפשר לדבר, היה למרן את השופר שלו, בכל מוצאי שבת הוא יצא לציבור עם שרביט ההנהגה, והתווה את הדרך: שם הוא חיסל את מועמדותו של הרב דוד סתיו, שם הוא הטיח בבית היהודי, שם הוא סימן את שונאי הדת, שם הוא גדר את פרצות החומה, ולא רק בימים של בחירות, בכל רגע ובכל מאבק, לאורך כל ימות השנה, הוא רץ לחזית והדף את הניסיונות. ואנחנו כולנו הצטופפנו תחת שולי אדרתו בגאווה ובלב שקט.

בעוונותינו, הגרוע מכל קרה, ומרן הסתלק מאיתנו והשאיר אותנו יתומים במלא מובן המילה! יתמות הלכתית, יתמות הנהגתית, וגם יתמות אבהית.

ואחרי כל הכאב, אנחנו חייבים להשלים עם זה שקולו של מרן איננו! אנחנו חייבים לקום מהאבל, ולהתאושש מחדש.

ספריו רוחו ופעלו ילוו אותנו לעולמי עד, וגם מורשתו אם אנחנו נשמור אותה, אבל אסור לנו להשאיר את מושכות ההנהגה שמוטים בידי 'תמונתו של מרן'. זוהי פרצה איומה לכל צרוע וכל זב, שידבר בשמו של מרן, שיכריע בשמו של מרן, שינהיג בשמו של מרן, כאשר הוא יודע שאין כאן את מרן שידפוק במוצאי שבת, ויגיד: לא! שקר!

אנחנו לא נוכל לחיות ולהנהיג את העולם המתפתח רק על סמך מכתבים, אגדות והשערות שונות בדעתו של מרן, שאת השקלא וטריא בהם יעשו פוליטיקאים. עם כל הכבוד ויש כבוד רב, הם לא האנשים, הדבר צריך להיות מסור בידי מנהיג רוחני הלכתי, יהיה איזה שיהיה, שיביט למצב בעיניים של היום, ירצה יסתמך ויתבסס כראות עיניו על תקדימים של מרן כמו כל נידון הלכתי, אבל שיהיה מישהו חזק עם כח הכרעה, עם אומץ הנהגה, מוביל לא מובל.

האמינו לי, זה לא משנה מי זה יהיה, אם זה נשיא המועצת חכם שלום ראש ישיבת "פורת יוסף", אז בכבוד, שיכבדו את הרב למסור שיעור מידי שבוע לציבור, וידבר ישירות אל העם, תנו לו את המושכות לידיים ברצינות, ולא רק אחרי מעשה יביאו לו לחתימות ססגוניות. זה יכול להיות אולי הגאון הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים - גאון, פוסק, אמיץ ומקורי, אולי הגר"ש עמאר רבה של ירושלים - דמות אצילית ומקרינה הוד, אולי הרב מאיה – צנוע ונחבא אל הכלים, ואילולי הראשון לציון רבי יצחק יוסף היה בתפקידו ומנוע מתוקף תפקידו הציבורי, הוא גם מועמד ראוי ונכבד.

רק לאחרונה קיבלנו דוגמה כואבת עד כמה חמורות הן ההשלכות של התפרקות ההנהגה! הנה, ככה בשקט מבלי שראינו את הפוליטיקאים עולים ויורדים בבתי גדולי ישראל, בלי שקם גדול בישראל ואמר אני לקחתי אחריות לזה, התגבש הסכם חמור מאוד שמכיר לראשונה בזרם הרפורמי, מעניק להם במה בהיכל ה', ואף תקדים ראשוני בדמות מועצה מייעצת!

אין, ותבדקו, שום רב מגדולי הדור, שעומד מאחורי המתווה! כל הפוליטיקאים מסתתרים מאחורי מכתבים ישנים, סיפורים עתיקים, והשערות שלהם בדעתם של גדולי הדור שהסתלקו, אם זה מרן הגר"ע או מרן הגרי"ש אלישיב. אם אני טועה, אז בבקשה שנשמע מנהיג רוחני איזה שיהיה, ויגיד 'אני אישרתי את העניין'. להיפך, יותר ויותר אנחנו שומעים את גדולי ישראל, גדולי הדור, אלה שהיו אמורים להיות הראשונים שמעורבים בניסוח ההסכם, אם בכלל והוא נדרש, שמזועזעים ונחרדים מההסכם. ואני מתבייש להרחיב בנישה זו, כי היא באמת איומה, ומביישת אותנו.

מי החליט שלא עדיף לצאת במאבק בבג"ץ? מי החליט שזה לא דבר עקרוני ביהדות? מי התיר להכיר בהם לראשונה ולפתוח פרצה לרפורמים, מחריבי האומה? השאלות האלו יזרקו לחלל ויישארו בלי מענה. לצערנו לבושתנו.

לו יהי והטור הזה היה פרי הדמיון, ולוואי והיה רק חששות שווא. אל תמהרו לטקבק, אל תמהרו לשייך את הטור לצד מסויים ולברוח מאחריות. תעצרו לרגע, תתבוננו, אולי משהו רע באמת עובר עלינו.