This browser does not support the video element.
רגע נדיר נרשם היום (שלישי) במסגרת ניחום האבלים אצל בניו של הגאון הגדול רבי חיים גריינמן זצ"ל, בעת שאל המקום הגיע הגרמ"צ ברגמן, חבר מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" וחתנו של מרן הגראמ"מ שך זצ"ל.
הגעתו של הרב ברגמן למקום נדירה, וזאת על רקע המאבק ההיסטורי והנתק מוחלט ששרר למרבה הצער בין שני בתי גדולי ישראל במשך שנים ארוכות בעקבות פרשיה כאובה ששיאה בנאומו של הרב שך במעמד הנחת אבן הפינה בישיבת רבנו חיים עוזר. באותו נאום, יצא הרב שך חוצץ כנגד דעתו של הרב גריינמן בעניין התמיכה האפשרית בממשלת שמאל.
במהלך ניחום האבלים לא הוזכר שמו של הרב שך, והשיחה נסובה בעיקר סביב ההיכרות עם החזון איש.
אחד הבנים: ממתי הראש ישיבה הכיר את אבא?
הגרמ"צ: עוד מימי ילדותי ובחרותי ולאחר מכן כאברך.
אחד הבנים: באילו שנים הראש ישיבה ישן בחדרו של החזו"א?
הגרמ"צ: בשנים תש"א תש"ב ותש"ג. אני זוכר במשך כל התקופה רבי חיים היה נכנס בכל עת אל החזו"א, ולעתים כשהייתה הדלת נעולה, משום שהרבנית הקפידה שלא יכנסו כל הזמן לחזו"א, הייתי מעמיד לרבי חיים כיסא לקפוץ דרך החלון. וגם לחזו"א, כשהבית היה נעול והרבנית ישנה, הייתי מעמיד לחזו"א כסא בשביל שיוכל להיכנס מהחלון".
אחד הבנים: רבי חצקל ברטלר, בעת שהיה ישן אצל החזו"א בתקופה יותר מאוחרת, מספר כי מעולם לא ראה את החזו"א בשוכבו לישון ובקומו, היו צריכים להאמין שהוא ישן.
הגרמ"צ: אכן כן. גם אני יכול להעיד על כך, מעולם לא ראיתי אותו ישן.
הגרמ"צ: כשהייתי חוזר מהישיבה אל החזו"א, מעולם לא נתן לי החזו"א להיכנס מיד למיטה, אלא היה מציע לי לשבת לידו על יד השולחן וללמוד. הייתי אז נער בן 12 אבל כך היה רצונו. מובן שעל אף עייפותי התיישבתי ללמוד ע"י השולחן בסמיכות אליו, עד שראשי היה נופל על הגמרא. כשהבחין שאני כבר ישן, היה נוקש עלי קלות בחביבות מאין כמותה ואומר לי ללכת לישון במיטתי. הוא רצה לחנך אותי שאין דבר כזה ללכת לישון אלא 'כשנרדמים אז נרדמים', ולומדים עד כלות הכוחות.
אחד הבנים: האם החזו"א עצמו העיר את הראש ישיבה?
הגרמ"צ: לפני שהגעתי לגיל בר מצווה לא, אך אחרי הבר מצווה היה מעיר אותי לנץ החמה בשביל להשלים לו מנין.
הגרמ"צ: הייתי נוכח בכמה פעמים, לראות איך שהחזו"א היה מדריך את רבי חיים איך ללמוד ובאיזה אופן, האם לאט או מהר. כך זה היה תמיד.
אחד הבנים: למה החזו"א בחר בכם לישון בחדרו?
הגרמ"צ: באותה תקופה למדתי בישיבת תפארת ציון ולא היה לי איפה לישון בלילה, כי בישיבה לא היה מקום לבחורים. לכן הייתי מבקש מבעל פרדס התפוזים שליד גבעת רוקח לישון בבית האריזה שבמרכז הפרדס, וכמובן שהתנאים היו נורא קשים, היה קור וגשם בלילות כשבקושי היה גג וקירות שעוד רגע נופלים.
בזמן הזה הייתי מגיע לחזון איש כמה פעמים בשבוע בשביל לדבר איתו בלימוד, באחת הפעמים שאל אותי החזו"א האם יש לי מקום לישון בלילה, ואז סיפרתי לחזון איש איפה אני ישן. מיד אמר לי החזו"א שהיום אני ישן אצלו.
הגרמ"צ: באחת הפעמים, כשרבי חיים לא רצה שידעו שהוא נכנס לחזו"א, הוא נכנס למיטתי וביקש ממני כי אכסה אותו בשמיכה.
אחד הבנים: אבא למד בישיבת לומזא שבפ"ת בשנת תרצ"ט ואז למד חברותא עם רבי שמואל [הגר"ש רזוובסקי זצ"ל ר"י פוניבז'].
הגרמ"צ: באותה התקופה עדיין לא למדתי בלומזא, אך אני זוכר את רבי חיים מגיע גם אח"כ לפ"ת ללמוד בישיבה.
צפו בקטע מהפגישה. צילום: באדיבות המצלם