המחלוקת החריפה בין הסיעות השונות במשכן הכנסת סביב שאלת הטלת הסנקציות, פליליות או כלכליות, על הציבור החרדי במידה ויעדי הגיוס שיקבעו בחוק הגיוס החדש לא יושגו, גורמת להעלאת הצעות פשרה שונות, בניסיון לרצות את כל הצדדים.
הצעת הפשרה הראשונה הייתה של מזכיר הממשלה אביחי מנדלבליט שנחשפה לראשונה ב"כיכר השבת", לפיה, אם יעדי הגיוס לא יושגו החוק החדש יבוטל ותחול חובת שירות על בני הישיבות, אך היא זוכה כמובן להתנגדות חריפה של הנציגים החרדים לאור העובדה שמדובר בהטלת סנקציות פליליות ברורה אך עם מכבסת מילים שנועדה לרצות את הציבור החרדי.
כעת, מגבש חבר ועדת שקד, חבר-הכנסת עומר בר לב (העבודה), מתווה פשרה חדש, בניסיון לרצות את כל הצדדים.
לפי הדיווח ב"מעריב", בר לב, החבר בקבוצת הרביעייה המונה גם את ח"כ איילת שקד, ח"כ עופר שלח וח"כ אלעזר שטרן, המנסים להגיע להסכמות מאחורי הקלעים, הציג בפניהם את המתווה וקיבל תגובות חיוביות.
לפי המתווה, כפי שמובא ב"מעריב", תקופת המעבר שנועדה לדחות את יישום חוק הגיוס בארבע שנים, במהלכן יקבלו כל בני הישיבות פטור, תוארך בשנה נוספת ותסתיים בחודש יולי 2018.
בנוסף, מציע בר לב כי במידה ויעדי הגיוס לא יושגו, הפעלת הסנקציות הפליליות תידחה בחצי שנה, במהלך התקופה תיבדק מגמת הגיוס בציבור החרדי ותישקל האפשרות להכניס אי אלו שינויים בטרם יופעלו הסנקציות.
ח"כ בר לב מסביר כי "לפני שאנחנו מורידים גרזן של אחריות פלילית על החרדים, נדאג שזה לא יקרה באופן אוטומטי, נקבע חצי שנה של השהיה לפני השלב הפלילי, ובמהלך אותה תקופה נוכל לבחון איך נראית המגמה בתוך הציבור החרדי והיחס כלפי מתווה הגיוס. נבחן את יישום החוק בשנים שיעברו עד אז, ובעיקר נוכל לבדוק האם יש מקום להכניס שינויים בהתאם לניסיון שכבר יהיה לנו".
בר לב מספר כי המטרה שלו היא להקטין את העילה עבור החרדים לצאת למאבק נגד החוק. ולדבריו הוא הציג את מתווה הפשרה גם בקרב חברי הכנסת החרדי ואלו הגיבו בחיוב להצעה.
ב"מעריב" דווח כי ההצעה הזו זוכה לתמיכת ח"כ אלעזר שטרן, שאף ניסח חלק מסעיפי הפשרה, כאשר גם יו"ר הוועדה ח"כ איילת שקד הגיבה בחיוב.
כך או כך, גם הצעת הפשרה הזו, מנסה להכניס את הסנקציות הפליליות בגישה מעט שונה, מה שיקבע בחוק כי מי שילמד תורה וירצה ללמוד תורה יוגדר כעבריין פלילי ויישלח לכלא, קשה לראות את הנציגות החרדית או כל מי שהתורה חשובה בעיניו, תומך בהצעה הזו.