יש רגעים שהם גם יריבים רעיוניים חייבים להישיר מבט ולשקול בכובד ראש את מה נאמר ע"י בר הפלוגתא שלהם, ולבדוק שאולי הדברים שהתריס היריב לא היו כדי לקטרג אלא מתוך "לשמה" ממש.
ברגע הזה עמדתי השבוע כששמעתי שח"כ רות קלדרון ממפלגת "יש עתיד" נזפה בבחורי הישיבה שישבו ביציע הפרלמנט וצפו בדיון הח"כים על היחס למסתננים (מה לבחור ישיבה ולדיון שכזה?...).
ח"כ קלדרון טענה שלבחורי הישיבות האלה - שאפילו גמרא קטנה לא היתה בידם, אין זה נאה לשבת בדיון פרלמנטארי במקום לשבת בבית המדרש. וח"כ קלדרון צדקה ועוד איך.
מזה שנים שחילול ה' של בחורי הישיבות ממלא את החיים הפוליטיים. זה החל באמצע שנות ה-90, ועולה בהדרגה עם השנים. בשעות שכל תיכוניסט חילוני ואף הבעייתי ביותר, יושב בכיתתו ושוקד על לימודיו, הרי שבמסדרונות הפרלמנט הישראלי מסתובבים פליטי הישיבות ומתנהגים כקלי הקלים ביותר.
נכון אומנם שאלה אינם מייצגים את רוב רובם של הבחורים הטובים שצריכים להיות דוגמא לכל נער בישראל, אבל עצם הלבוש הישיבתי על גופם של הבטלנים הללו הוא חילול ה' איום ונורא בפני עצמו, שהפוליטיקאים החרדים לא רק שאינם מטפלים בבעיה אלא לא פעם נותנים ידם לכך.
כאמור, הכל החל באמצע שנות ה-90 וקרוב לבחירות 1996. עד אז אם היה נראה יהודי חרדי בפרלמנט הישראלי, אזי, היה זה ח"כ חרדי, עוזרו האישי של האחרון או אדם חרדי שהגיע לשם במטרה מוגדרת.
היהדות החרדית ידעה שמקומה ובמיוחד מקום בחוריה, אינו שם. הסיבות להדרת רגלי היהדות החרדית מהמקום הזה רבות ומגוונות מבחינה רוחנית ובין השאר משום האוירה הקלה והזולה האופפת שם את האמונה בתורת ישראל.
היו גם פוסקים שהפליגו בטענתם כי זהו "בית עבודה זרה שאין לדרוך בו". אבל לקראת בחירות 1996 הרים דווקא הנוער החרדי הקלוקל את דגל ה"עבודה הזרה" שלו – ששמה פוליטיקה. אם המדינה היא ה"עבודה הזרה" של החילוניים (מימין ועד שמאל) והצבא היא ה"עבודה הזרה" של הדתיים- לאומיים, הרי שמשנות ה-90 הפכו הבחירות והפוליטיקה שמסביבן לעבודה הזרה של הציבור החרדי- הציוני.
כל העתיד היהודי והתורתי לפתע אינו תלוי עוד, רחמנא לצלן, עבור החרדים - הציונים, במה שנגזר בשמים אלא רק בבחירות לפרלמנט ולרשויות המוניציפאליות, ולכן למען ה"עבודה הזרה" הזו מערבים הורים גם תינוקות של בית רבן, בחורי ישיבות ואף בנות סמינר. בשביל ה"עבודה הזרה" הזו מותר לזייף בבחירות ומותר "להחיות מתים" כדי שיצביעו. וכך קורה שבזמן שלנוער החילוני יש אינסטינקט בריא להקיא מהפוליטיקה הישראלית הרי שמודרי הישיבות הופכים את הפוליטיקה הזו ל"סם חחיים".
סמוך לבחירות 1996, כשבחורי ישיבה חרדים נראו בהמוניהם בפרלמנט הישראלי ללא סיבה, הייתי בין העיתונאים החרדים שיצאו נגד תופעה זו ואף ניסו למנוע אישורי כניסה לפרלמנט עבור הצעירים החרדים הללו. לא מעט ח"כים חילוניים גיחכו באותם ימים בלעג ציני כי "חופשת בין הזמנים" של הישיבות אורכת כנראה 365 יום בשנה.
היה זה ביזיון לראות בחורים חרדים יושבים במזנון הכנסת ומשוחחים עם נשים בלבוש לא צנוע, היה זה מביך לראות בחורי ישיבות מתפעלים בקול רם מכל ח"כ ושר חילוני - כאילו היו הללו גיבורי המקרא, והיה זה מביך וכואב במיוחד לראות את מבטי הלעג של האישים החילוניים לנוכח התופעה. אחד מאלה שירינו בו את חיצי הביקורת, באותם ימים, היה ח"כ לשעבר הרב יוסף בא גד שבתימהונותו הידועה דאז הביא לבנין הפרלמנט עשרות בחורי ישיבה נושרים והעבידם ככוח עבודה זול למענו.
מאז ועד היום, רק צמחה התופעה המבישה הזו, השמה ללעג את התורה ואת החזות החרדית. להבדיל מהחילוניים שנראים בפרלמנט לצורך תפקידם ועבודתם, הרי שרבים מהחרדים שם אינם צריכים להיות במקום הזה משום סיבה אפשרית אלא יצר הרע של ה"עבודה הזרה" – מבחירות לבחירות, מביא אותם לשם.
גב' קלדרון צדקה כאשר מעומק ליבה יצאה נגד התופעה הזו. להבדיל מח"כים לא דתיים או אנטי דתיים הרי שלאישה הזו יש קשר מנטאלי ליהדות, ולמרות שכותב שורות אלה הוא מהמתנגדים הגדולים לדרך המטעה של גב' קלדרון בשבילי היהדות, הרי שבטוחני שדבריה נגד הבחורים החרדים נאמרו מעומק ליבה ומחרדתה לכבוד היהדות, שהרי ממי שחנוט בחליפה שחורה עם חולצה לבנה ועם כובע תואם מצפים לדוגמה יותר מאשר מאחרים.
אינני מתפעל מה"הגנה" שבאה לאותם בחורים חרדים דווקא מצד הח"כיות של מר"צ, משום ש"הגנה" זו דומה לדרך ה"פה רך" שהמצרים רצו להעביר באמצעותה את בני ישראל על דתם, ואח"כ לבוללם. מר"צ היא מפלגה אנטי דתית מוצהרת ובה משום שנאת הדת, אין מקום גם לדתיים ציונים משמאל כמו אנשי מפלגת "מימד" או ח"כים מסיומים הנמצאים ב"יש עתיד" ושלהם תפיסה דתית אחרת (השר פירון, הח"כיות קלדרון ולביא והח"כ ליפמן), ולכן עניין העברת הדתיים והחרדים על אמונתם היא משוש נפשה של מפלגה זו.
מכאן שביקורי בחורים חרדים בפרלמנט על חשבון לימוד התורה וחילול ה' שנגרם בעקבות זאת, הוא האמצעי לכך, וטבוע בהשקפת מפלגה זו ודעת ח"כייה, ומכאן שברור הוא לכל כי הח"כיות של מר"צ תצאנה במחול להגנת המשך חילול ה' הזה שלדעתן יוביל רק להתפקרות חרדית.
באשר ליו"ר הישיבה הזו , ח"כ יצחק ועקנין מש"ס, בה התחוללה המהומה בין ח"כ קלדרון לח"כיות של מר"צ, ואשר יצא נגד הערותיה של גב' קלדרון לבחורים החרדים, הרי שאין לי הרבה מה לצפות.
הצגת כל התגובות