This browser does not support the video element.
אנחנו מציינים היום (חמישי) את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ואיתנו הרב הגאון רבי אליעזר שטיינברגר ראש ישיבת נשמת התורה. שלום וברכה!
"שלום ותודה על ההזדמנות".
מנס: כילד חרדי, השואה לא הייתה נושא שדיברו עליו אצלנו. כשהייתה צפירה, אמרו שזה לא קשור אלינו, שזה "שלהם". ואתה, הרב, מוביל מסע של רשת נצח עם 150 תלמידים למחנות ההשמדה. אמרת שיש שם חוויות מדהימות. השאלה שלי: למה אתם עושים מה שרוב החרדים לא עושים? מה קורה כאן?
הרב: "רשת נצח מביאה בשורה. חשבנו שהשואה שייכת לכולנו – הסבים והסבתות שלנו היו שם. בתחילת המסע, שהובלנו עם 150 תלמידים לשמונה ימים בשיתוף משרד החינוך ועיריית ירושלים, אמרתי להם: כמו שני אנשים עם קשר טוב שיש בו כאב, והם לא מדברים עליו, זה מסבך את הקשר. השואה היא נקודת כאב בקשר שלנו עם הקדוש ברוך הוא. לא נכון להשאיר אותה סגורה. לקחנו תלמידים משיעורים ג' ו-ד' לפתוח את הסוגיה הזו, וברוך השם, זה הצליח".
מנס: "המסע כלל שלוש ישיבות – המדרשה החסידית, נשמת התורה שבראשותך, וחיי עולם. למה הציבור החרדי נמנע מהנושא הזה?
הרב: "קודם כל, זה נושא כואב עם הרבה שאלות. שנית, הרגשנו שהשואה שייכת למערכת הממלכתית, לא לנו. כמו שאמרו שתנ"ך נלקח על ידי תנועת ההשכלה, אז נמנענו ממנו. אבל זה לא נכון לוותר על מה ששייך לנו".
מנס: הרב אומר שהציבור הכללי הפך את השואה לחלק מהנרטיב שלו, ויש טענה שהקמת המדינה קשורה לשואה. החרדים התרחקו כי זה לא מתחבר למהות שלהם?
הרב: "כן. אנחנו הלכנו למסע כדי לדבר על הכאב הזה. ביום הראשון פתחנו את הנושא, הצגנו שאלות. המסע בנוי כך שמגיעים לאתרים כמו טרבלינקה ויער הילדים לפני שבת – חוויה כואבת ומשמעותית. בשבת דיברנו על שבר ותיקון, על אמונה ואחריות אישית. כל ערב היה מעגל עיבוד עם המחנכים, שפתחו את הכאב של התלמידים".
מנס: זה גם מחזק את הקשר בין הרבנים לתלמידים, כי פתאום מדברים על עולם רגשי ואמוני, לא רק על למידה.
הרב: "בדיוק. בדרך כלל הקשר הוא סביב לימוד, אבל כאן הרבנים נמצאים עם התלמידים במרחב רגשי, וזה יוצר קשר חדש ומשמעותי".
מנס: איך משלבים את אירועי 7 באוקטובר במסע הזה?
הרב: "דיברנו על מסירות נפש, כמו בסיפורי השואה. סיפרנו על חטופים כמו המבורגר ששמר פסח, או אחרים שעשו קידוש בשבי. סיפורים כאלה היו פעם בגטאות ובמחנות, וחשבנו שזה נשאר בעבר. אבל הקדוש ברוך הוא הראה שמסירות נפש קיימת גם היום, כמו לוחמים שנהרגו להציל אחרים".
מנס: איך התלמידים מתמודדים עם הכאב הזה? יש כאלה שאומרים "למה נגענו בזה"?
הרב: "במסע ממלכתי יש הכנה רגשית ושעות עיבוד, בניגוד למסעות פרטיים. חששנו מתגובות קשות, אבל הצוות עטף את התלמידים. לא היו התפרקויות, אלא הרבה כאב מעובד. ביער הילדים, למשל, סיפרתי על הרב מפוניבז' שזיהה ילדים יהודים במנזר וצעק "שמע ישראל". תלמיד סיפר בערב שהבין את המשמעות של "שמע ישראל" – אותו משפט שפתח דלתות ב-7 באוקטובר ושנאמר בתאי הגזים. תלמיד אחר קיבל על עצמו לא לפספס קריאת שמע. המסע מחבר את העבר לחיים שלהם כבני ישיבה".
מנס: בציבור הכללי היו ביקורות על מסעות שבהם נוער לא התנהג כראוי, או על העלות הגבוהה. יש סיבה שזה לא מתאים לכולם?
הרב: "זה מסע ראשוני של רשת חרדית עם משרד החינוך ועיריית ירושלים, שנתנו מעטפת ומשאבים. הרב בומבך דאג שכל בחור יוכל להשתתף, ללא קשר למצב כלכלי. המסע דורש משמעת – קמים לפני 6:00, יוצאים ל-10-12 שעות. היו בחורים שאמרו שזה גדול עליהם, אבל השיח וההכנה עזרו. היתרון של רשת גדולה ומערכות ממלכתיות הוא היכולת לכוונן את התלמידים".
מנס: הרב אליעזר שטיינברגר, ראש ישיבת נשמת התורה, תודה על הרעיון ועל הפעילות החינוכית. בהצלחה!
הרב שטיינברגר: "תודה רבה. בעזרת השם נתחזק מהכאב, והמשבר יהפוך לתיקון".
This browser does not support the video element.
מי שניהל את המסע המיוחד, הוא אפרים זכריה, רפרנט פולין במחוז החרדי, שמסר: "לאורך השנים ניהלתי מסעות רבים במחוזות ובמגזרים שונים, אך בשבוע המסע הנוכחי חוויתי חוויה יוצאת דופן – כזו שטרם חוויתי בעבר. שיתוף הפעולה יוצא הדופן וההשקעה הרבה מצד משרד החינוך, בראשות מנהל המחוז החרדי מר שי קלדרון, יחד עם עיריית ירושלים והממונה עדי ביילסקי, וכן סגנה ישראל זיכרמן ורשת נצח בראשות הרב בומבך – כל אלו הובילו לשדרוג משמעותי של המסע בכל היבטיו".
"אין לי ספק", טוען זכריה: "כי כל ישיבה חרדית שתצטרף למסע דומה בעתיד, תוכל להבין את העוצמות הייחודיות שמסע כזה מחולל".
הצגת כל התגובות